מובילות 2024פרופ' יפעת ביטון: "נשים נמצאות בעזה כקורבנות מסוג אחר, נוסף"
מובילות 2024
פרופ' יפעת ביטון: "נשים נמצאות בעזה כקורבנות מסוג אחר, נוסף"
בפאנל במסגרת כנס מובילות את ישראל אמרה ביטון כי "אנחנו מתעסקות בפשעי המין שיש להן תפקיד נפרד ומיוחד, לא צריך לראות אונס כדי להבין את הקטסטרופה". בפאנל השתתפו בנוסף ד"ר כוכב אלקיים-לוי, מומחית למשפט בינלאומי, מגדר וזכויות אדם, נשיאת מכללת אחוה ושאנה אהרונסון, מנכ"לית מרכז הסיוע מגן
ד"ר כוכב אלקיים-לוי, מומחית למשפט בינלאומי, מגדר וזכויות אדם, פרופ' למשפט יפעת ביטון, נשיאת מכללת אחוה ושאנה אהרונסון, מנכ"לית מרכז הסיוע מגן, השתתפו בשיחה בפאנל במסגרת כנס מובילות את ישראל של כלכליסט ובנק לאומי, עם משה גורלי כתב כלכליסט.
את פועלת בסביבה שהקורבן אמור להתמודד גם עם המשפחה והסביבה שלו כדי לפלס דרך להשמיע את זעקתו. איך את מתמודדת עם זה?
אהרונסון: "בכל התחום של פגיעות מיניות יש המון אתגרים שעוברים כדי להגיע לריפוי ולצדק ובציבור החרדי נוספים על כך אתגרים מיוחדים. מה שמפעיל אותנו בעיקר במרכז הסיוע הוא להיות יצירתיים, היכולת והנכונות לחשוב מחוץ לקופסה. כשמגיע אלינו קורבן פגיעה אנחנו שואלים את עצמנו איך אנחנו יכולים ללוות אותם למקום שהם חייבים להגיע, מה נכון להם ומתאים להם".
אהרונסון נתנה דוגמה למקרה שאדם שנפגע בהיותו קטין הגיע אליהם אחרי גיל 18 . "הוא שאל את הרב אם מותר לו להגיש תלונה והרב אמר שעדיף שלא, אבל אם מהמשטרה יפנו אליו זה בסדר. אנחנו פנינו למשטרה וביקשנו שהם יזמינו אותו כדי להגן עליו, כדי שבקהילה ובמשפחה יגידו שלא היתה לו ברירה. בדרך כלל זו הזכות של כל נפגע ונפגע להחליט מתי היא או הוא מגיעים למשטרה להגיש תלונה, אבל כאן אנחנו יזמנו שיזמינו אותו כי זה מה שמגן עליו. אז היצירתיות הזאת נדרשת במיוחד עכשיו כשלמדינה אין מספיק משאבים ומאוד קשה לכולם. חייבים לחשוב על כל דרך וכיוון כדי להגן לתמוך".
ד"ר אלקיים-לוי, איך מתמודדים עם האתגר שמדינת ישראל מואשמת על ידי ה-BDS כמבצעת רצח עם? איך אפשר להוכיח או להעביר את המסר לעולם?
אלקיים-לוי: "עבורנו ה-7 באוקטובר לא נגמר. המלחמה היא לחקור ולתעד את פשעי חמאס כדי לשמר את הנרטיב הישראלי ולדאוג שהפשעים האלה לא יישנו בארץ ובעולם. חמאס הביאו את האכזריות של הפשעים האלה לשיאים שלא הכרנו, לברוטליות שקשה לתפוס. עבורי הסרטונים הכי קשים שאנחנו חשופות אליהם שקשורים לג'נוסייד הם של המשפחות ברגעים האחרונים שלהן או לפני שחוטפים אותן. הילדים מבועתים, ההורים מפוחדים. זה באמת לרצוח עם. אז המלחמה תהיה בהמון רבדים ועל ידי הרבה גורמים משפטיים. יש משפחות שכבר התחילו הליכים משפטיים בגופים בינלאומיים במדינות. העבודה שלנו מול הגופים הבינלאומיים היא שלא ישכחו לתת קול גם לקורבנות. כמובן המלחמה ההסברתית ומקמפיינים שמנהלות גם חברותיי. לכולנו יש תפקיד להרים את הקול למען הקורבנות וכולן עושות את זה".
פרופ' ביטון, יש ערך או יתרון מיוחד לכך שנשים מובילות את האירוע זה?
"אנחנו רואות ברמה העובדתית שמי שהניפו את דגלי האזהרה על מה שקרה פה היו נשים. כולנו ישבנו מול הטלוויזיה בשבעה באוקטובר מטולטלות למראה שידורי לייב של זוועות החמאס. אנחנו מתעסקות בפשעי המין שיש להן תפקיד נפרד ומיוחד. זה לפגוע ביסודות קהילתיים ראשונים, למשל, לראות את נועה ארגמני נלקחת על אופנוע כשהיא מבועתת ומבינה שהיא הולכת אל אסון, שהיא נמחצת בין שני גופי גברים זרים אלימים איומים דוחים במובן הכי בסיסי, עבורי כמי עוסקת כבר מעל שני עשורים במניעת אלימות נגד נשים זה היה לראות אסון בהתהוות. לא צריך לראות אונס כדי להבין את הקטסטרופה. המעורבות המספרית של נשים היתה חסרת תקדים באזור מלא בנשק ואלימות והיה ברור לנו שהדבר הזה קרה. לדעת שנשים נמצאות שם כקורבנות מסוג אחר נוסף.
"בסוף התאגדנו קבוצה של נשים, לרבות משלחת לניו יורק שהשמיעה את הקול באו"ם ולומר את הדבר שהוא גם המובן מאליו שעלול לקרות לנשים בכל מקום, בוודאי בסביבה כזאת אלימה. צריך לחשוב מכאן ואילך איזה מנגנונים החברה הישראלית צריכה להפעיל כדי לדאוג לקורבנות, ומה שאנחנו צריכות להתרכז בו זו ההסברה הבינלאומית, בעיקר בשביל נשים בעולם. זה מאבק של נשים בכלל. שיהיו לנו את המנגנונים כחברה כדי להחלים".
לסיום הוסיפה אלקיים לוי "אנחנו מתעדות את כל סוגי הפשעים נגד נשים וילדים והיו שם שלל דברים ועינויים. צריך אולי להגיד שצדק מתחיל מהכרה ולא נפסיק עד שתהיה פה הכרה בינלאומית וועדת חקירה עצמאית שתוכל לתת קול אמיתי לקורבנות ולסבל שהיה פה".
