כנס האקדמיה"האקדמיה הישראלית חייבת לחשב מסלול מחדש"
כנס האקדמיה
"האקדמיה הישראלית חייבת לחשב מסלול מחדש"
אילאיל אמיר-כסיף, מנהלת המרכז להשכלה גבוהה-תעסוקה מייסודה של קרן אדמונד דה רוטשילד, הציגה דוגמאות שממחישות את הניתוק בין עולם האקדמיה לעולם התעסוקה בישראל: 32% מהעובדים בסטטוס של השכלה עודפת, לעומת 22% ב-OECD ו-36% מהאקדמאים בישראל מעידים כי אין קשר בין עבודתם לתחום לימודיהם
"יש לבסס גשר דו-כיווני בין עולם ההשכלה הגבוהה לעולם התעסוקה. לדאוג שליבת האקדמיה תכיר לעומק את העולם שמחוץ לה ואת צרכיו, על הידע שמשתנה בו בקצב מסחרר, על המיומנויות והכישורים הנדרשים בו, ועל התרבויות שבהן הוא מתנהל. לדאוג שהתעשייה תהיה מעורבת יותר באקדמיה, בהיבטי תוכן וחשיפה" - כך אמרה איליאיל אמיר-כסיף, מנהלת מקימה של המרכז להשכלה גבוהה-תעסוקה מייסודה של קרן אדמונד דה רוטשילד בכנס אקדמיה שעובדת של קרן אדמונד דה רוטשילד וכלכליסט.
אמיר-כסיף סבורה כי רק המהלכים האלו "יסייעו לבוגריה לעבור בצורה מיטיבה מהשכלה אקדמית רחבה ומעמיקה ולהפוך לאזרחים יצרנים שמצליחים לנווט את דרכם ולהתפתח, ללא קשר לכתובת שבה נולדו. במקביל, זה יוביל להפריה, להעשרת הידע האקדמי ולחדשנות במחקר".
אמיר-כסיף סבורה כי עולם האקדמיה בישראל חייב "לחשב מסלול מחדש" שכן ההפרדה המוחלטת שבין עולם האקדמיה לעולם שמחוץ לאקדמיה והתפיסה המסורתית לפיה "ניתן היה לחצות את הקו הזה רק בכיוון ובפורמט אחד (מהאקדמיה-לתעסוקה)" - לא רלוונטיות עוד.
אמיר-כסיף הציגה דוגמאות מהעולם האמיתי שממחישות את הבעיה האקוטית של הניתוק בין אקדמיה לתעסוקה. "בישראל של 2022, כמעט 50% מהצעירים הולכים לאקדמיה. שירי, בת 27 מחדרה, הקשיבה לאבא שאמר שסין זה העתיד, והלכה ללמוד תואר ראשון במזרח אסיה. כשסיימה, גילתה שהיא אמנם מכירה חלקים נבחרים בהיסטוריה של סין ויודעת סינית, אבל לא מספיק בשביל לעבוד עם הסינים. המעסיקים שהיא חשבה שיעוטו עליה מעדיפים לקחת עובדים ללא תואר, שחיו בסין, שולטים בשפה ומכירים את התרבות העכשווית".
1 צפייה בגלריה
אילאיל אמיר כסיף, מנהלת המרכז להשכלה גבוהה-תעסוקה, מייסודה של קרן אדמונד דה רוטשילד
(צילום: יריב כץ)
לדבריה, "הסיפורים האלו, הם שעומדים מאחורי הנתון שלפיו בישראל 32% מהעובדים הינם בסטטוס של השכלה עודפת (לעומת 22% ב-OECD), כלומר ההשכלה הפורמלית שלהם גבוהה מההשכלה הדרושה לביצוע עבודתם; מאחורי הנתון לפיו כ-36% מהאקדמאים בישראל מעידים כי אין קשר בין עבודתם לתחום לימודיהם; ומאחורי הנתון בדבר פיריון הנמוך ב-24% מהממוצע ב-OECD". יתרה מזו, "תהליכי מיון וקבלה לעבודה כבר פחות מסתכלים על התואר ויותר בוחנים קיומן של מיומנויות כמו שליטה בשפות ויכולות ניתוח", הדגישה.
אמיר-כסיף הדגישה עוד כי לצד הסיפורים האלו יש סיפור אחר של צעירים שאינם מצטרפים לאקדמיה ומצליחים להשיג מקומות עבודה איכותיים: "מהעבר השני, הצעירים מוצפים בהצעות של חברות מובילות שמקימות 'אקדמיות לא אקדמאיות' ומלמדות צעירים 'עם פוטנציאל' את מה שהם צריכים לדעת כדי להשתלב אצלן", כאשר "הבעיה נהיית רק יותר מורכבת, כי החברות המובילות מקימות מערכי מחקר ומעבדות, שמתחרים ברמת החדשנות והקידמה של האקדמיה".
כאמור, אמיר-כסיף סבורה שהפתרון טמון בראייה אסטרטגית והוליסטית של שדה ההשכלה הגבוהה והתעסוקה - וזה העקרון שמוביל את המרכז שהיא מנהלת וסיכמה כי אותו "גשר" בין ההשכלה לתעסוקה הוא זה שיביא שיקדם את המוביליות החברתית, את צמצום הפערים ואת העלאת הפריון.
