ועידת מיאמי"אינסוף מקרי חירום הופכים לשגרה חדשה, בנינו מחלקת שיקום חדשה בתוך חודש ימים"
ועידת מיאמי
"אינסוף מקרי חירום הופכים לשגרה חדשה, בנינו מחלקת שיקום חדשה בתוך חודש ימים"
ד"ר אשרת פונו יטיב, סגנית מנהל בית החולים בילינסון, סיפרה בוועידת כלכליסט ובנק לאומי במיאמי על "המלחמה בכמה חזיתות" של עולם הרפואה: רופאים מגויסים, מספר רב של פצועים, עבודה מתת־קרקע והבטחת מלאי תרופות. "המלחמה גם הדגישה את חשיבות הרפואה מרחוק", אמרה
ד״ר אשרת פונו יטיב, סגנית מנהל בית החולים בילינסון, תיארה בוועידת כלכליסט ובנק לאומי במיאמי את האתגרים של בית חולים "תחת אש" שנאלץ להתמודד עם מלחמה ממושכת, לרבות חוויית טיפול בחיילים פצועים, החל מ־7 באוקטובר עצמו ולמשך יותר משנה של מלחמה.
"האתגרים היו עצומים וחסרי תקדים", סיפרה ד"ר פונו יטיב, "האתגרים האלו דרשו מנהיגות, יכולת הסתגלות ולא מעט עמידות וחוסן — כמעט מדי יום. מדובר על מלחמה בחזיתות מרובות, כאשר אינסוף מקרי חירום הופכים לשגרה חדשה. התובנה היתה שעלינו לפעול מהר - ולהתאים את הפתרונות למציאות שמשתנה במהירות", היא מספרת. ד"ר פונו יטיב הציגה בדבריה את הנתונים המבהילים: במהלך השנה בית החולים טיפל ב־1,032 פצועים, מתוכם 500 אושפזו ו־520 עברו ניתוחים חירומיים.
בילינסון היה אחד מכמה בתי חולים בודדים שפתחו מתחמים תת־קרקעים. "פתחנו את בית החולים התת־קרקעי שלנו, הוספנו 350 מיטות, הזזנו צוותים וציוד כדי ליצור בונקר — סביבה בטוחה ומוגנת עד כמה שניתן".
ד"ר פונו יטיב ציינה עוד שני אתגרים שאפיינו את תקופת המלחמה: "יותר מ־100 מהרופאים של בילינסון נקראו בדחיפות למילואים, ואפילו היום יש לנו 29 רופאים של בילינסון בקו הקדמי, בתפקיד. והנה אתגר נוסף שלא תמיד מדברים עליו: הצורך להבטיח מלאי תרופות ואספקה זמינים לפחות לכמה חודשים קדימה".
לדבריה, כחלק מהמאמצים נבנתה מחלקת שיקום חדשה בתוך חודש בלבד. בישראל קיים מחסור במיטות שיקום בבתי חולים והמלחמה יצרה מצב חדש שבו המחסור משמעותי עוד יותר. לכן בבילינסון נקטו יוזמה לטובת קליטת עוד פצועי מלחמה: "לקח לנו חודש בלבד לפתוח מחלקת שיקום חדשה". בנוסף, ד"ר פונו יטיב הדגישה את החשיבות של הרפואה מרחוק – גם בעתות מלחמה, ובעיקר לטובת חולים אשר ניתן לחסוך מהם ביקור בבית חולים בעת לחץ, משבר או מלחמה.
הדוגמה הטובה ביותר לאתגר הזה, לדברי ד"ר פונו יטיב, היתה חולי סרטן שלא יכלו להגיע לבית החולים בזמן המלחמה העצימה. "התחלנו לתת טיפול מרחוק, כאשר המטופל בטוח בבית", סיפרה. לפי הנתונים שהציגה, במהלך השנה בית החולים הצליח לקיים 100 אלף פגישות רפואיות מרחוק, דבר שהראה את יכולתו לייעל את עבודת המחלקות ולהסתגל למציאות החדשה.
