"שווקים מתפתחים מציעים כמה מההזדמנויות האטרקטיביות ביותר בפינטק"
"שווקים מתפתחים מציעים כמה מההזדמנויות האטרקטיביות ביותר בפינטק"
כך אמר טג'אז דסאי, אנליסט המחקר של Global X, בשיחה עם כתב כלכליסט עומר כביר בכנס בנושא חדשנות פיננסית של הדור הבא. לדבריו, "כרגע יש כ-2.5-3 מיליארד איש בעולם שמשתמשים בבנקאות מקוונת באופן קבוע, אבל יש 6 מיליארד איש שמשתמשים בסמארטפונים. נראה עלייה בנפח ככל שיותר ויותר קטגוריות יופיעו באינטרנט"
בכנס כלכליסט בנושא חדשנות פיננסית של הדור הבא שוחח עומר כביר כתב כלכליסט עם טג'אז דסאי, אנליסט המחקר של Global X מניו יורק על פינטק, חדשנות וטרנדים. "אמזון קיימת כבר 20 שנה ו-Pal Pay כבר 10 שנים. מדוע אתה אומר שלמרות שהאקוסיסטם קיים כבר יותר משני עשורים, הוא רק בתחילת דרכו?", נשאל דסאי.
דסאי: "למרות שהן קיימות המון זמן מבחינת האימוץ אנחנו רק בתחילת הדרך. עדיין מדובר בכ-20%-25% חדירה של המסחר האלקטרוני והוצאות קמעוניות רבות עדין נמצאות מחוץ לתחום הדיגיטלי. יחד עם זאת, גם הוצאות לא מקוונות גדלות וצרכנים משתמשים בהרגלים הדיגיטליים שלהם כשהם קונים בחנות וזה יקדם מאוד את הצמיחה. בארצות הברית תעשיית השירותים הפיננסיים עומדת על כ-2-2.5 ביליון דולר ומהווה כ-8% מהתל"ג, בעוד שההכנסות מפינטק רק בשלבים המוקדמים של כ-150-200 מיליארד דולר. כרגע יש כ-2.5-3 מיליארד איש בעולם שמשתמשים בבנקאות מקוונת באופן קבוע, אבל יש לנו 6 מיליארד איש שמשתמשים בסמארטפונים. נראה עלייה בנפח ככל שיותר ויותר קטגוריות יופיעו באינטרנט".
אתה מאמין שדרוש שינוי טרנספורמטיבי עבור עלייה משמעותית בצמיחה במסחר האלקטרוני? או שנראה שינויים הדרגתיים יותר במגמות שיביאו לכך שהאקוסיסטם הזה ישגשג ויממש את מלאו הפוטנציאל שלו?
"זה שילוב בין השניים. לשינוי טרנספורמטיבי ולחדשנות יש תפקיד בהאצת האימוץ, אבל אני חושב שפרצי אימוץ רבים התרחשו בתקופת הקורונה שגרמה לאנשים לקנות לראשונה באינטרנט, אז אנשים התחילו להשתמש בתשלום ללא מגע כחלופה להעברת כרטיס האשראי שלהם.
"במקביל חלה האצה גם בחדשנות הטכנולוגית, למשל ברכישת ביטוח שנאלצו לרכוש דרך האינטרנט באשראי. יש גם טכנולוגיות חדשות בעלות פונקציונליות ייחודית, כמו בלוקצ'יין, או הבינה המלאכותית. בעתיד נראה שיטות כמו BNPL לתשלומים מקוונים שיוחלו על צריכת משכנתאות, או הלוואות סטודנטים והעסקאות האלה יבוצעו באינטרנט. זה שילוב של שני הדברים - האצה במגמות הקיימות והזדמנויות חדשות שיופיעו בהתאם להתפתחות בחדשנות הטכנולוגית".
כיצד השפיע משבר הבנקאות בארצות הברית על האימוץ של טכנולוגיות פינטק במגזר הפיננסי?
"יש לזה שני היבטים. סיליקון ואלי בנק היה מוסד פיננסי מרכזי שדרכו נעשה חלק גדול מהפעילות שקשורה בחדשנות בעמק הסיליקון. הרבה חברות סטארט-אפ בשלבים המוקדמים קיבלו שירותים פיננסיים מהבנק וראינו תגובת שרשרת בה הלקוחות לא קיבלו שירות. משבר הבנקאות האזורי גרם להאטה בצריכה של טכנולוגיה על ידי בנקים. רוב חברות הפינטק, לקוחות בנקאות או לקוחות תשלומים הם הפרנסה שלהם. בדרך כלל הבנקים להוטים להשקיע בטכנולוגיה. אם נבחן את ההוצאות בתחום המיחשוב, כמעט 17% מההוצאות מגיעים מבנקים וחברות שירותים פיננסיים. מה שחשוב מבחינת בנקים זה לנסות להבין מהן המגמות המתהוות והנושאים שהם צריכים להמשיך להשקיע בהם. בנקים ימשיכו להשקיע בהצעת חוויות דיגיטליות ללקוחות שלהם ולחברות הסטארט-אפ יש הזדמנות טובה לשרת בנקים בתחום הזה".
מה חברות פינטק צריכות לעשות כדי לשקם את הפוטנציאל של הטכנולוגיות והשירותים שלהן?
"יש לחץ רב על חברות סטארט-אפ ופינטק לספק שיפורים עסקיים מהותיים. צריך להבין שחלים שינויים נרחבים בסדרי העדיפויות של הבנקים וחברות פינטק ששירתו בנקים יכולות לנצל את הזמן הזה וליצור פונקציות מכירות ולנסות למצוא הזדמנויות מחוץ לתחום הבנקאי. מה שלא נכשל הוא התמקדות בצרכי הלקוחות. לדוגמה, אנחנו חיים בסביבה של ריבית גבוהה, המוצרים שפופולריים בקרב הלקוחות היום שונים לגמרי והרבה רוצים רק להפקיד את הכסף שלהם להרוויח תשואה גבוהה. תמיד זה יהיה פופולרי לעזור לבנקים למשוך לקוחות כאלה. גם סיוע לבנקים להיות יעילים יותר באמצעות AI יכולה להיות הצעה טובה".
השווקים המתפתחים הם שווקים עצומים שרובם לא מנוצלים מבחינת חדירת פינטק. איך חברות פינטק יכולות לנצל את ההזדמנויות הייחודיות שהשווקים האלה מציעים להן?
"שווקים מתפתחים מציעים כמה מההזדמנויות האטרקטיביות ביותר בתחום הפינטק כרגע, בעיקר כי שם מתפתחת רק עכשיו התשתית הפיננסית שדרושה כדי לקשר בן פתרונות פיננסיים דיגיטליים לספקיות השירותים הפיננסיים הקיימות.
"במקביל יש צרכנים חדשים שנכנסים לשווקים, צעירים שמביאים הבנה והתנהגויות חדשות לגמרי. למשל בשווקים כמו סין, הודו, או אפריקה, רבים מהצרכנים מושפעים על ידי השווקים המערביים והתקשורת המערבית והם מצפים שישרתו אותם באותה צורה כמו צרכנים בשווקים האלה. המשמעות היא שיש לפינטק הזדמנויות רבות למלא פערים. אם יש דגם מצליח בשווקים המערביים אפשר לכוונן אותו ולהביא אותו לשוק חדש שמשתוקק לאימוץ. בשווקים המתפתחים מתרחשת התרחבות של המעמד הבינוני וכשיש דינמיקה כזו הלוואות תמיד יהיו עסק טוב. אז יש להלוואות דיגיטליות פוטנציאל רב.
"למוסדות המסורתיים אין את נכסי הנתונים הדרושים כדי לבצע החלטות טובות יותר בהלוואות, אז אפשר להיכנס לשוק ולקבל החלטות יעילות יותר, בין אם מדובר בהלוואות סטודנטים, אשראי בסיסי וכו'. זה תמיד מודל עסקי אטרקטיבי. שנית, סיוע בדיגיטציה לסוחרים. אם נסתכל על עסקים קטנים וסוחרים בשווקים האלה, אין להם בהכרח את התחכום וההבנה שדרושים כדי להשתמש בכלים הטכנולוגיים. אז הצעת מוצרים שיאפשרו לסוחרים להשתמש בפתרונות האלה יכולה להיות מודל עסקי מצוין".
לסיום, אי אפשר שלא להזכיר את הבינה המלאכותית הגנרטיבית. איך הטכנולוגיות האלה ישפיעו על האקוסיסטם של הפינטק?
"בינה מלאכותית גנרטיבית אכן מתפתחת במהירות אבל היא מגמה ארוכת טווח מבחינתנו. בתחום השירותים הפיננסיים נדרש עוד תהליך של גילוי תרחישי שימוש. קיימות הזדמנויות פשוטות לביצוע בפינטק, למשל בעזרה לצרכנים להבין את הבריאות הפיננסית שלהם. יש שימושים סביב צ'אטבוטים לשירותים פיננסיים שיכולים להתחבר לחשבונות הבנק ולכרטיסי האשראי ולהסביר לו את דירוג האשראי שלו ומה הוא יכול להרשות לעצמו וכך לאפשר לו לאזן את ההוצאות, ליצור תכניות פיננסיות ולהבין עמלות וקנסות. בצד הדיגיטלי של ניהול הון הבינה המלאכותית תוסיף מגע אישי. כבר נעשה שימוש ביועצים רובוטיים, אבל אנשים לא אוהבים אותם ומבקשים מגע אנושי בשיחות ואפשר להשתמש בבינה מלאכותית בנתינת עצות לפני שיועברו לאנשי תכנון פיננסי".
