כנס מסים BDO"רוב החברות חוששות מרפורמת המס"
כנס מסים BDO
"רוב החברות חוששות מרפורמת המס"
כך אמר רו"ח אייל רובין, ראש אשכול מסים, על הרפורמה למיסוי הרווחים הלא מחולקים של חברות בכנס מסים BDO בשיתוף כלכליסט. עו"ד חנה סלומון, שותפה, מחלקת עתירי הון, הסבירה מי יוחרג מהחוק, ורו"ח טארק דיביני, שותף, מיסוי תאגידים ומיסוי נדל"ן, סיפר על סעיף חדשני בחוק
“בימים אלה עומדת על הפרק סוגיית הרווחים הלא מחולקים של חברות. כרגע מדובר בהצעות חוק בלבד ולכן כולנו חייבים להמשיך ולהתעדכן", פתח רו"ח (עו"ד) אייל רובין, ראש אשכול מסים ב־BDO, את הפאנל שעסק במהפכת מיסוי הרווחים הבלתי מחולקים בכנס המסים השנתי של BDO בשיתוף כלכליסט. עוד השתתפו בפאנל עו"ד חנה סלומון, שותפה, מחלקת עתירי הון ב־BDO; ורו"ח (עו"ד) טארק דיביני, שותף, מיסוי תאגידים ומיסוי נדל"ן ב־BDO.
"הרקע להצעת החוק הוא הדעה הקיימת במשרד האוצר שלפיה קיימות חברות רבות שצברו רווחים רבים", הסביר רובין. "לפי האוצר, רווח זה לא משמש לפיתוח כלכלת מדינת ישראל. מאידך, חברות אלה לא מחלקות את הרווחים כדיבידנד, ולכן האוצר סבור שיש מקום לגרום להן לחלק רווחים או לשלם מס מלא על הרווחים המצויים בחברה על מנת שקופת האוצר תתמלא.
"בלב ליבת הרפורמה מצוי המונח הארכאי חברת מעטים, כלומר חברה שהתנאי הראשון לקיומה הוא שמדובר בחברה שנמצאת בשליטה של לא יותר מחמישה בני אדם. ומעבר לכך, קיים תנאי ערטילאי שלפיו אין לציבור עניין ממשי באותה חברה. אנו מבינים שבהחלט יש כאן דלתות יציאה מאותו מונח, ואיני בטוח שפסיקה שניתנה בעבר להנאתה של רשות המסים לפי תביעתה יכולה לשמש אותה כרגע – כי עניין לציבור יכול להתפרש באופנים שונים ומה שנאמר בהוראות מס הכנסה אינו דבר החקיקה הקובע בעניין. ומעבר לכך, מרבית החברות הפרטיות במשק נשלטות על ידי חמישה בני אדם ומטה, ולכן הן בוודאי אמורות לחשוש מרפורמת המס".
"מדובר ברפורמה הנוגעת למיסוי חברות מעטים, אנו מכירים את סעיף 62 א' אשר חוקק עוד ב־2017 אשר מדבר על השקפת הכנסת חברה ליחיד הנותן שירותים באמצעותה", הסבירה גם עו"ד סלומון. "עד כה סעיף זה חל על שני סוגי שירותים: שירות של נושא משרה שניתן באמצעות יחיד — חברה הנותנת שירותי נושא משרה כהגדרתם בחוק החברות לחברה אחרת צריכה להשקיף את הכנסתה לאותו יחיד, כלומר נותן השירות. סוג השירות השני הוא מצב שבו חברה שמפיקה 70% מהכנסתה ממתן שירותים לחברה אחרת – גם היא צריכה להשקיף את הכנסתה לאותו יחיד שנותן את השירותים באמצעותה. היו מספר חריגים לכך ולכן הסעיף לא חל עליהם, והם כאשר מקבלת השירות היא חברה שנותן השירות מחזיק בה במישרין או בעקיפין ב־10% ומעלה. בנוסף, היתה החרגה שבה שותף נתן שירותים באמצעות חברה — גם הוא הוחרג מתחולת סעיף זה".
רו"ח דיביני אמר: "במס על הרווחים העודפים יש סעיף חדשני. הוא לא נפוץ במדינות אחרות בעולם ולכן כדאי להסביר את החקיקה מלמעלה. ייתכן שתוספת מס מיוחדת זו בגובה 2% תהיה יותר משמעותית ממס החברות על הרווח השוטף. המיסוי הזה, אותם 2% שאינם מוכרים כהוצאה, יש בו חלק מעניין, תכונה רטרואקטיבית, כי הוא חל על מלוא הרווחים שנצברו לצורכי מס ולא חולקו כדיבידנד, כלומר אנו נכנסים לשנת 2025 כשחוק זה ייכנס לתוקף ואנו מוצאים עצמנו נדרשים לשלם מסים על כל הרווחים שנצברו בגין שנים קודמות, כולל רווח שנצבר ולא חולק עד 2024. ברור שמס זה עלול להכניס חלק מהחברות לבעיה מימונית קשה. אנו ממליצים ללקוחות מסוימים לחלק במהרה דיבידנד לפני סוף 2024 אם ייכנס תוקף החוק של העלאת מס היסף על דיבידנד מ־33% ל־35%. ואולם, בחלק מהמקרים לגבי חברות שצברו עד 2024 רווחים משמעותיים שיש כוונה לחלק – ייתכן שכדאי להן להמתין עם חלוקת הדיבידנד עד 2025 כי החוק נותן איזושהי הוראת מעבר לגבי רווחים אלה. החוק קובע שחברות שיחלו מ־2025 לחלק דיבידנדים בגובה 20% מהיתרה הבלתי מחולקת של רווחי 2024 – הן יכולות לא לשלם את תוספת המס עד שנת 2030. ובנוסף, אם חברה רוצה לחלק דיבידנד מוגבר עד ספטמבר 2025, היא תוכל ליהנות מדחייה מסוימת בגין רווחים שנצברו עד 2024".
