כנס ביטחון האנרגיה"העולם כולו עובר מהפכה לייצור חשמל מבוזר"
כנס ביטחון האנרגיה
"העולם כולו עובר מהפכה לייצור חשמל מבוזר"
כך אמר יקי נוימן, מנכ"ל דוראל. אסף וסרצוג, מנכ"ל Blenergy, אמר כי "אגירת אנרגיה על בסיס סוללות היא כלי שמאפשר דינמיות בשוק לא דינמי". גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה, לידר שוקי הון, הסביר כי "שוק ההון נותן הרבה אמון בחברות בזכות הביזור. אם חלילה משהו יקרה למתקן זה או אחר, זה לא ישתק את החברה". ודורית בנט, מייסדת אילת אילות אנרגיה מתחדשת ויועצת לאנרגיה מקיימת, קראה: "החדשנות העסקית והחדשנות הטכנולוגית מתקדמות כל הזמן. אני קוראת לחדשנות גם בתחום הרגולציה"
במסגרת סדרת המפגשים של כלכליסט ואדלטק שעוסקת בעתיד הביטחון האנרגטי של ישראל שוחח עמיר קורץ מכלכליסט עם יקי נוימן, מנכ"ל דוראל; אסף וסרצוג, מנכ"ל Blenergy; גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה, לידר שוקי הון; ודורית בנט, מייסדת אילת אילות אנרגיה מתחדשת ויועצת לאנרגיה מקיימת.
במה ממוקדת פעילותכם העסקית?
אסף וסרצוג: "Blenergy היא חברה אשר פועלת תחת קבוצת בליליוס ועוסקת אך ורק בעולמות אגירת האנרגיה, אגירה על בסיס סוללות ליתיום־יון. אנו מומחים בתחום של אספקת מוצרי אגירת אנרגיה משלבי התכנון ועד ההפעלה, התפעול והתחזוקה. אנו עובדים על בסיס של חבירה עם חברה גלובלית ששמה הוא CATL ובנוסף אנו עוסקים בייזום פרויקטים בתחום האנרגיה".
דורית בנט: "אילת אילות קמה בשנת 2007 והמהות שלה היא לקיחת אנרגיה מתחדשת כמנוע לפיתוח אזורי. כיום האזור מייצר כ־320 מגה־ואט מותקנים, מבוזרים בשטחי קיבוצים רבים בערבה התיכונה ובאילת. הקמנו את החממה הטכנולוגית הראשונה שהיתה CAPITAL NATURE — לימים קרן הון סיכון. אנו עוסקים הרבה בחדשנות והנעת השוק לטובת המדינה והערבה".
יקי נוימן: "דוראל היא חברה ציבורית, חברת אנרגיה מתחדשת הפועלת בארץ וברחבי העולם. אנו פעילים בעיקר בישראל ובארה"ב ועוסקים בפיתוח של טכנולוגיות בתחום".
גלעד בן צבי: "בלידר אנו עובדים גם בהבאת הגופים המוסדיים ומתן סיקור על חברות וגם עוסקים בביצוע עסקאות חיתום ובנקאות להשקעה. אנו מסקרים את רוב החברות הגדולות בת”א־125 ובתחום האנרגיה המתחדשת".
כיצד חדשנות טכנולוגית יכולה לסייע לשמירה על עצמאות אנרגטית של ישראל?
וסרצוג: "אגירת אנרגיה על בסיס סוללות היא כלי שמאפשר דינמיות בשוק לא דינמי, זה מאפשר שינוע של אנרגיה בין שעות היום. אם נסתכל על שוקי האנרגיה בארץ, בסופו של דבר יש לנו מאסת ייצור מסוימת, שאינה בהכרח תואמת או מקבילה לדרישה של השוק. בטח ובטח כשאנו מדברים על אנרגיה מתחדשת, למשל אנרגיה סולארית שהיא אנרגיה שאנחנו יודעים לייצר כשיש שמש, או כמובן אנרגיית רוח שניתן לייצר כאשר יש רוח. זה לאו דווקא בשעות שבהן המשק זקוק לחשמל וזה לא בהכרח באותו אזור.
אסף וסרצוג, מנכ"ל Blenergy: "השינוי הגדול בשנים האחרונות הוא שיפור של הטכנולוגיה, גם במונחי איכות ובטיחות וגם מבחינת המחיר"
"למשל, בערבה ניתן לייצר אנרגיית שמש, אבל אז צריך לשנע את האנרגיה למרכז, שם זקוקים לאנרגיה אבל לא בהכרח בשעות שיש שמש. וכאן האגירה נכנסת למשחק. השינוי הגדול שקרה בשנים האחרונות הוא שיפור של הטכנולוגיה, גם במונחי איכות וגם במונחי בטיחות וגם מבחינת המחיר. זה מכניס פרויקטים לרמת כדאיות גבוהה. בעולם אגירת האנרגיה יש סיוע בקליטה של אנרגיה מתחדשת. בשווקים אחרים בעולם, שבהם מערכת התעריפים לא נקבעת על ידי הרגולטור, יש גם שעות של מחירים שליליים של חשמל – שם אם אין אגירת אנרגיה, אין כדאיות בבניית פרויקט אנרגיה מתחדשת".
האם יש עוד סוגים של אגירת אנרגיה?
בנט: "כשמדברים על חדשנות, כולנו מכירים חדשנות עסקית וחדשנות טכנולוגית. החדשנות העסקית והחדשנות הטכנולוגית מתקדמות כל הזמן. ובנוסף יש חדשנות רגולטורית. אנו משחקים בשוק שבו הכל מתקדם מהר, אפשרויות טכנולוגיות מגיעות, אחריהן מגיעות אפשרויות כלכליות, ואז אתה תקוע בשוק מנוהל ומונופוליסטי שלא יודע כיצד להתבזר ולעסוק בעצמאות אנרגטית. הקיבוצים הם דוגמה מצוינת, האם רק להם מגיעה עצמאות אנרגטית? יש בישראל מושבים, ערים, שכונות, אבל מה שכיום הרגולטור לא יודע זה לקחת את המודל שעובד טכנולוגית — ולהביא את זה לחיים של כולנו. זהו כשל שנמצא תחת חברת החשמל שברגע שהוציאו ממנה את הבלעדיות על אמצעי הייצור ברפורמה של 2018, השאירו לה את היכולת לנהל את הרשת ולהיות אחראית על חלוקה והולכה. לכן תפיסתנו המבוזרת כל הזמן בבעיה, בקושי. כיום עוטף עזה הוא דוגמה קלאסית למקום שיש בו רצון להכניס אגירה למושבים, לאזורי תעשייה. לכן אני קוראת לחדשנות גם בתחום הרגולציה".
אתם פועלים בשני הגבולות של ישראל – בדרום ובצפון, כיצד מקדמים בגזרות אלה ביטחון אנרגטי?
נוימן: "העולם כולו עובר מהפכה בתחום החשמל, מעולם של מודלים ישנים, של תחנות כוח שמספקות אנרגיה לערים – לייצור של חשמל מבוזר שקרוב למקומות הצריכה, זה המקום שבו נכנסת אנרגיה מתחלפת.
דורית בנט, מייסדת אילת אילות אנרגיה מתחדשת: "כיום הרגולטור לא יודע לקחת את המודל שעובד טכנולוגית ולהביא את זה לחיים של כולנו"
"אנו רואים תהליך שכבר החל וייקח עוד 20 עד 30 שנה קדימה של מעבר לאנרגיה מתחדשת וייצור סמוך לצריכה. זהו מעבר מבורך כי כולם תומכים בו, כל מתקן של אנרגיה מתחדשת שאנו ויזמים אחרים עושים – זה מתקן שמפסיק ייצור חשמל מזהם. וזהו גם אמצעי ייצור חשמל זול. כלומר כל הצלחה עסקית שלנו משאירה עולם יותר טוב וגם מורידה את מחירי החשמל, אז ברור שכולם רוצים לעשות את זה, וכאשר מדברים על מדינה כמו ישראל ומדברים על קיבוצים סמוך לעוטף עזה או על גבול הצפון, יישובים שבהם יש צורך ביטחוני, תחנות כוח קטנות סמוך לקיבוצים כבר מגינות עלינו מתרחישים של פגיעה בתחנת כוח גדולה. אחרי הכל, פגיעה בתחנת כוח גדולה היא צרה למשק — אבל כאשר יש תחנות כוח קטנות סמוכות לצרכנים, זהו ייצור של ביטחון אנרגטי. ובנוסף, כל קיבוץ ואפילו כל צרכן, גם אני בבית שלי, יכולים להקים פנלים סולאריים אם זה בית פרטי — ולייצר סוג של חוסן אנרגטי שלא תלוי ברשת החיצונית".
כיצד שוק ההון רואה את החברות הישראליות בתחום?
בן צבי: "שוק ההון לדעתי מראה בתקופה האחרונה את החברות הגדולות, שיודעות לייצר חשמל בהיקף משמעותי ולייצר הכנסות. השוק רואה את ההבדל בין תחנות הכוח הפרטיות ובין חברות האנרגיה המתחדשת שהן מאוד מבוזרות, יש להן הרבה מתקנים ופגיעה במתקן זה או אחר לא באמת תפגע בחברה. ובנוסף, בחברות האנרגיה המתחדשת יש ביזור גיאוגרפי גם בתוך ישראל וגם מחוץ לה, יש להן הרבה נכסים בחו"ל כך שהמצב הביטחוני בישראל הוא משפיע כמובן, אבל הוא לא בהכרח ישפיע במאה אחוזים על החברה. השוק נותן הרבה אמון בחברות האלה, וזה בעיקר בגלל הביזור. אם חלילה משהו יקרה למתקן זה או אחר, זה לא ישתק את החברה. שוק ההון נותן לזה הרבה כוח, אבל מצד שני השוק תמיד נמצא 'לג' אחד מאחור. לשוק לוקח זמן ללמוד חידושים טכנולוגיים, הוא רואה את התוצאות באיחור. ולכן נושאי חדשנות ואגירה אלה דברים שהשוק לוקח בעירבון מוגבל ומחכה לראות את התוצאות בפועל כדי לדעת כמה זה אכן משפיע, כמה יש ערך נוסף לחברה. לכן השוק מעט מאחור. ובנוסף, אנו יודעים ששוק האנרגיה הולך יד ביד עם הרגולציה. אנו רואים שטריטוריות בעולם שבהן הרגולציה תומכת, המשקיעים נותנים אמון בחברות".
בשנים הבאות יהיה צורך אדיר בחשמל בגלל AI, מרכזי מידע, רכב חשמלי. האם בעתיד נצטרך להיזהר בצריכת החשמל?
נוימן: "כוח המחשוב שיידרש בעתיד אדיר. אנחנו רואים צמיחה של 15% בצריכת החשמל בכל שנה בעשור הזה. וזה בגלל תוספת של אותם דאטה סנטרים. זה יגרור היקף השקעות של כ־20 מיליארד דולר באנרגיה מתחדשת כדי לתמוך בביקושים הללו. כשאנחנו מבררים נתון באינטרנט ויש לנו ברירה בין ChatGPT ובין גוגל ואנו בוחרים ב־CahtGPT, אנו יוצרים ריאקציה אשר דורשת כוח מחשוב גדול פי 25 מחיפוש פשוט בגוגל, וזה דורש יותר חשמל".
