דעהמוכנים לעתיד? התשתית הקריטית ביותר לישראל
דעה
מוכנים לעתיד? התשתית הקריטית ביותר לישראל
הזינוק המאסיבי בשימוש בתשתיות דיגיטליות והגידול הצפוי בשיעור האוכלוסייה מחייב הגדלה משמעותית בפריסת תשתיות תקשורת. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתפקח
בעשור האחרון, ממשלות רבות ברחבי העולם בשיתוף עם ענקיות התקשורת השקיעו מיליארדי דולרים לשם פריסת תשתיות דיגיטליות, בשל ההכרה בתרומה הכלכלית העצומה שתשתיות כאלו מאפשרות וההבנה שקיומן יחרוץ את דינם של כלכלות לשבט או לחסד.
ועידת התחזיות 2023 של כלכליסט תתקיים מחר. לאתר הוועידה לחצו כאן
אין מילים מתאימות יותר לתאר זאת מאשר "מהפכה דיגיטלית", זוהי המהפכה הכלכלית המשמעותית ביותר מאז המהפכה התעשייתית לפני יותר מ-200 שנה. כך בהתאמה, בשלוש השנים האחרונות חברות התקשורת בישראל לקחו על עצמן לבצע השקעות עתק בתקשורת קווית וסלולרית כדי שישראל לא תיוותר מאחור במהפכה זו ואולי אף תוכל להוביל אותה.
במבט לעתיד אנו צופים שבתוך 20 שנה תוכפל אוכלוסיית מדינת ישראל ובהתאם, המדינה תידרש להעמיד תשתיות לכ-18 מיליון איש וכ-10 מיליון רכבים. ישראל לא ערוכה כיום להתמודד עם צפיפות אוכלוסין שכזאת על כל השלכותיה. מעבר לצורך הברור מאליו בתוספת משאבי נדל"ן, חשמל ומים, המחקרים מראים כי הפתרון היחיד שימנע את קריסת התשתיות והשירותים, תוך שימת דגש על חינוך, בריאות ותחבורה, הוא הפיכתם לדיגיטליים עד כמה שניתן. כבר בטווח המיידי אנו נדרשים לניהול דיגיטלי של תחבורה ציבורית, שירותי רפואה מתקדמים מרחוק וניטור דיגיטלי יעיל של תשתיות קריטיות אחרות כגון חשמל, מים וניהול מערכות עירוניות.
כל הפתרונות הללו מחייבים כמובן תשתית אינטרנטית חזקה ויציבה. לפני כ-20 שנה הייתה הנחה ש-1 מגהבייט לבית זו מהירות אינטרנט מספקת. היום אנחנו עומדים על מהירות של כ-1000 מגהבייט והמהפכה הדיגיטלית רק התחילה. מכאן ברור חייבים להתכונן לשנים הבאות בהן אפשר רק לדמיין מה צופה לנו הטכנולוגיה ולאיזו מהירות גלישה נידרש.
לצערי, עד היום לא כל הרשויות הפנימו את כובד המשקל שנושאת תשתית הסיבים בכל הנוגע לחיים שלנו כאן בהווה ובעתיד הקרוב. לשם השוואה, בארה"ב התחייבה הממשלה להקצות כ-60 מיליארד דולר בסובסידיות לעידוד פריסת סיבים. חברות הטלקום בעולם צפויות להשקיע ב-3 השנים הקרובות 600 מיליארד דולר בפריסת תשתיות דור 5. הצורך בהשקעה בתשתיות דיגיטליות ברור למדינות העולם הן בטווח המיידי אך מעל הכל, בטווח הבינוני-ארוך.
היום, תקשורת לא נתפסת בעיני חלק ממקבלי ההחלטות בישראל כתשתית קריטית למרות שהיא המנוע של התעשייה הישנה והחדשה – היא הסוחבת על גבה את הסטארט-אפ ניישן ואת היכולת שלנו כמדינה קטנה להתמודד מול המעצמות ולשחק במשחק הגלובליזציה על כל רבדיו. לממשלה שתקום יש את ההזדמנות והחובה לתמוך בעשייה של חברות התקשורת על ידי ודאות רגולטורית וביטול חסמים מיותרים וכך לאפשר בניית תשתיות דיגיטליות לאומיות.
שיתוף פעולה של רגולטור מקצועי עם חברות התקשורת משרת את האינטרס הציבורי, מאפשר תחרות בריאה שמקלה על יוקר המחיה, ומעל הכל מחזק את נכונותן ומסוגלותן של חברות אלה להשקיע בתשתיות תקשורת שישרתו אותנו בעשורים הקרובים. בשנתיים האחרונות החל שיתוף פעולה כזה, אך הדרך עוד ארוכה וראוי שנפשיל שרוולים ונשלב כוחות על מנת שנעמוד בצרכי המהפכה המשמעותית מכולן שתשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו.
תומר ראב"ד הוא מנכ"ל בי-קום, בעלת השליטה בקבוצת בזק
