Work After Work "מאמצע 2022 אנחנו חווים מומנטום שלילי, שחלקו נובע גם מהשפעה מקומית משמעותית"
Work After Work
"מאמצע 2022 אנחנו חווים מומנטום שלילי, שחלקו נובע גם מהשפעה מקומית משמעותית"
הדברים נאמרו על ידי ערן שלו, שותף ומנהל KPMG ישראל שתיאר את מצב ההייטק בארץ בשנים האחרונות - בעיקר דרך נתונים - במסגרת אירוע Work After Work של כלכליסט ו-KPMG. הוא הוסיף כי יש מה לעשות עם ההשפעות המקומיות ושישראל צריכה לפעול ולראות את המציאות - אחרת השוק שמוביל את הכלכלה הישראלית לא יישאר כאן הרבה זמן
את אירוע Work After Work של כלכליסט ו-KPMG פתח אתמול (א') ערן שלו, שותף ומנהל KPMG ישראל עם כמה נתונים מרכזיים על ענף ההייטק ועל חשיבותו הרבה לכלכלה הישראלית.
לדבריו "ענף ההייטק מהווה כיום כ-20% מהתוצר של מדינת ישראל ו-50% מהייצוא הישראלי. נתונים אלה מצביעים על הדומיננטיות והמרכזיות של הענף בכלכלה הישראלית. עד לאחרונה ישראל היתה ההאב (hub) השלישי בעולם אחרי סן פרנסיסקו וניו יורק, עם מעל 9,000 חברות שיש מאחוריהן גיוס הון, כלומר יש לענף מרכזיות גם בכלכלה הגלובלית. ישראל היתה עד לאחרונה בין ששת ההאבים שגייסו הכי הרבה כסף בעשור האחרון, קרוב ל-100 מיליארד דולר".
שלו הדגיש את התלות שיש לענף בהון זר. "75%-80% מסך ההשקעות בהייטק מגיעות מהשקעות זרות, כ-50% ממחקר ופיתוח במגזר העסקי ממומן מהון זר, לשם השוואה בארה"ב מדובר על סדר גודל של כ-5%. מדובר על סקטור מאוד מרכזי בכלכלה הישראלית, שיש לו תלות רבה בהון הזר. המשמעות היא שאנחנו מתמודדים מדי יום עם להיות אטרקטיביים כדי למשוך הון זר, שהוא נייד, שאין לו סנטימנטים גדולים לישראל והוא יכול לנוע מישראל להאבים שפורחים ומתפתחים בקצבים מהירים כמו לונדון, פריז או שנגחאי ובהינף יד לזוז מפה לשם, וברור מה זה יכול לעשות לכלכלה הישראלית. אנחנו כמדינה צריכים לחשוב אסטרטגית מה אנחנו רוצים שהסקטור הזה יהווה עבור הכלכלה הישראלית".
שלו סקר את מה שעבר על הענף בשנתיים האחרונות: "מאמצע 2022 אנחנו חווים מומנטום שלילי, רובו נובע ממגמות מאקרו כלכליות – עליית הריבית, הזמינות של ההון הזול שהתרחקה מהסקטור הטכנולוגי בעולם, לחצים אינפלציוניים, המלחמה באוקראינה. כל אלה השפיעו לרעה על הסקטור בעולם וגם על ישראל. אבל לנו יש השפעות שהן רק שלנו כתוצאה מהמהפכה המשפטית שהביאה לחוסר יציבות רגולטורית ואירועי ה-7 באוקטובר כשהתעוררנו למלחמה. חוסר היציבות הגיאופוליטית שהדגש עליה הלך והתעמעם בשנים האחרונות, הפך שוב להיות בעל השפעה משמעותית על מה שקורה פה".
"נדבך נוסף הוא שיש לצידנו את הרפורמה בצד המיסוי, ה-Pillar 2 שייצר שוויוניות או מיסוי מינימלי של 15% ואיבדנו גם את היתרון היחסי שנתנו לחברות האלה בסביבת המיסוי שלהן. כלומר, מעבר להשפעה הגלובלית יש בישראל אלמנטים שיצרו סיטואציה שהתשואות של חברות הטכנולוגיה וכמות ההשקעות הלכה ופחתה והנתונים המאקרו כלכליים בינינו ובין העולם התחילו לייצר פער שהולך וגדל. הדבר הזה צריך מאוד להדאיג".
"התוצאות לא איחרו לבוא. כמות חברות הטכנולוגיה שקמות היום בישראל הלכה ופחתה משיא של כ-1,500 חברות בשנה ב-2015 ,ל-500-600 חברות בשנה כיום. והנתון המדאיג ביותר הוא איפה הן נרשמות. עד לאחרונה כמעט 80% מחברות הטכנולוגיה שנפתחו בישראל נרשמו כישראליות והמגמה התהפכה וכיום כ- 80% נרשמות בחו"ל".
"הנתון החשוב ביותר הוא איפה יושב ה-IP ובקורלציה איפה יושבים אנשי הפיתוח ואיפה יהיה המיסוי כשיהיה אקזיט. כשנראה את החברות מתחילות להגיש את דוחות המס בחודשים הקרובים, נבין את הנזק האמיתי של מה שקרה בשנתיים האחרונות לסקטור הטכנולוגי ולכלכלה הישראלית בכללותה, וזה איום גדול וסכנה גדולה, כי אם ההון הזר יצא מפה זה אומר פחות חברות, פחות אנשי טכנולוגיה שנשארים ופחות מעניין את החברות הגלובליות לפתוח פה מרכזי פיתוח, והמשמעות של זה על הכלכלה הישראלית מאוד ברורה ומפחידה".
שלו מציע כמה הצעות לפעולות: "ראשית יציבות, כלומר אנחנו רוצים לראות יציבות בגיאופוליטיקה אז כולנו תפילה שהמלחמה תיגמר ונחזור לייצר פה עולם שפוי. בנוסף, יציבות רגולטורית ועננת הרפורמה המשפטית חייבת להיות מוסרת מעל ראשנו".
"המרכיב השני הוא מיסוי. ל-Pillar2 חובה לייצר מיסוי מינימלי של 15%, אז איפה אנחנו הופכים להיות אטרקטיביים? רשויות המס צריכות לבוא עם תשובה ברורה ועדיף כמה שיותר מהר, כיוון שהחברות עכשיו בוחרות איפה למקם את ה-IP. צריך לבוא במסר עוטף ומחבק לחברות הטכנולוגיה. גם אם אנחנו לא נותנים הטבה במיסוי ביחס למדינות אחרות אנחנו כן יכולים לעטוף במענקים, תמיכות ודברים אחרים שאפשר לסייע לחברות להצליח, עם עדיפות לסקטור הזה".
"המרכיב השלישי הוא להכניס את המוסדיים. מצד אחד זה נפלא שהון זר נכנס לישראל, אבל אנחנו חייבים לייצר פה יציבות שנוכל להכניס גם את ההון של המוסדיים למשחק ולמתן מעט את ההשפעה שיש לתנודתיות של ההון הזר שנע ונד ממקום למקום בלי הרבה סנטימנטים ובשיקולים כלכליים טהורים, מבלי לתת שום ערך לכלכלה הישראלית כמשהו שעומד בפני עצמו".
"אנחנו בימים מורכבים, אפשר לינוק גם הרבה אופטימיות, איך להפוך את המשבר לצמיחה. כולי תקוה שנלך בכיוונים נכונים, שהחטופים יחזרו והמלחמה הארורה הזו תהיה מאחורינו", סיכם שלו.
