כלכלת המחר"פתיחת שוק האיגוח תסייע להוציא את ישראל מהמשבר שאחרי המלחמה"
כלכלת המחר
"פתיחת שוק האיגוח תסייע להוציא את ישראל מהמשבר שאחרי המלחמה"
כך לפי ארז סופר, יו"ר פירמת BDO, בכנס כלכלת המחר של כלכליסט. על שאלת מחירי הדיור אמר סופר, "אנחנו חושבים שבטווח הקצר המחירים יירדו אך בטווח הארוך הם ימשיכו לעלות אם כי לא בקצב שבו היינו רגילים לראות"
"נושא האיגוח נמצא ב-20 שנים אחרונות בוועידות ודיונים, וגם היום יש הצעת חוק שאוטוטו אמורה לעבור ותאפשר לאגח הלוואות ותיקי משכנתאות", כך לפי ארז סופר, יו"ר פירמת BDO, בכנס כלכלת המחר של כלכליסט, BDO ובנק ירושלים. "האיגוח הוא מכשיר מאוד עתיק ונפוץ בעולם. בארה"ב, המובילה בעולם, האיגוחים מהווים 43% מהתוצר אבל גם במדינות אחרות בעולם מדובר בכלי נפוץ. יש תחושה של סיכון מכיוון שכולנו זוכרים את משבר האשראי שנבע מאיגוחים לא אחראים. עם זאת מאז הרגולציה העולמית, החסמים והבלמים במודלי האיגוח ימנעו אירועים כאלה בעתיד. איגוח תיקי משכנתאות, בניית תיק איגוח של תיקי משכנתאות שרמת הסיכון בהן מאוד נמוכה יכול להיות מכשיר מאוד נוח לקרנות הפנסיה להשקיע לטווח ארוך".
עוד אמר סופר, "תיק המשכנתאות שווה 600 מיליארד שקל, גם אם מאגחים בממוצע האירופי מדובר ב-114 מיליארד שקל. קידום איגוח המשכנתאות יסייע למערכת הבנקאית לפנות הון ולממן את הפרוייקטים שהמדינה תניע (בתחום התשתיות) וגם יאפשר למשק לצאת יותר מהמשבר. אני קורא לקדם את הנושא הזה כי זה יכול להאיץ את היציאה מהמשבר".
לדבריו, "בחודשים האחרונים קיימת אי ודאות במספר תחומים ואנחנו צריכים לחשוב מה עלינו לעשות כדי להפחית את אי הוודאות הכלכלית. ב-22 ו-23 הריבית במשק עלתה מאז הכריזו הבנקים המרכזיים בעולם מלחמה על האינפלציה. רואים שמלחמת הרגולטורים הצליחה והאינפלציה נבלמה. בישראל בחודש האחרון ראינו אינפלציה שלילית, משהו שלא ראינו הרבה זמן.
"נגיד בנק ישראל היה הראשון לשלוף והוריד את הריבית ברבע אחוז. בחודש האחרון אפשר לראות שציבור המשקיעים הרבה יותר אופטימי וצופה ירידה גדולה בריבית מתחזית בנק ישראל. אנחנו מעריכים שהימים של אינפלציה אפסית נגמרו וצופים שיעור שנתי של כ-2.5%".
על שאלת מחירי הדיור, אמר סופר כי אין ספק שהם יורדים, ושמגולמת ירידה של 5% נוספים. "יש כמה מגמות המשפיעות על מחירי הדיור. לפני המלחמה הפרמטר המשמעותי היה הריבית אבל מאז ה-7.10 נוספו עוד כמה נעלמים למשוואה שרק תרמו לאי וודאות: האם תהיה הגירה למרכז הארץ, הגירה לישראל ומישראל, עלייה במחירי חומרי הגלם – אנחנו חושבים שבטווח הקצר המחירים יירדו אך בטווח הארוך הם ימשיכו לעלות אם כי לא בקצב שבו היינו רגילים לראות כי ריבית 0% לא תחזור בקרוב".
"אמנם רואים שהירידה החדה בצריכה של 15% עם פרוץ המלחמה לאט חוזרת לרמות של לפני ה-7.10 אבל אנחנו רואים עלייה ברמת האבטלה", אמר סופר. "רק השבוע התבשרנו על פיטורים של מאות עובדים ביום אחד – תופעה שצריכה להטריד את כולנו".
"ניהול נכון של תקציב המדינה יעזור לנו לצאת מהמשבר שאליו נקלענו. המשמעות היא שמירה על יחס חוב לתוצר סביר והמשך השקעה במחוללי צמיחה. אם מסתכלים על תשואות אג"ח ממשלתית לא צמודה מיד עם אישור התקציב ניתן להבין שהציבור מוטרד ממבנה התקציב וחושש מהורדת דירוג של מדינת ישראל. מחירי החוב עלו בצורה דרמטית והעולם כבר מתמחר את הורדת הדירוג של מדינת ישראל.
"הוצאות המלחמה הגיעו ל-200 מיליארד שקל, בדומה לקורונה, אבל בניגוד לקורונה הן לא חד פעמיות. יהיה צורך בהגדלת תקציב הביטחון. אם אנחנו רוצים לפחות ברמת המדינה לצאת כמה שיותר מהר מהמצב אליו נקלענו יש להפנות משאבים לפרוייקטים לאומיים, לתשתיות, להניע את גלגלי המשק. ברמת מלאי ההון הלאומי - זה הזמן לצמצם את הפערים מול העולם".
