ועידת לונדון"כל חלק באוכלוסייה הישראלית אחראי לתדמית של המדינה"
ועידת לונדון
"כל חלק באוכלוסייה הישראלית אחראי לתדמית של המדינה"
סיימון אנהולט, מומחה עולמי למיתוג מדינות, שדיבר בוועידת Mind The Tech London 2024 של כלכליסט ולאומי, אמר: "יש רק דרך אחת להשיג תדמית טובה - להפוך לתורם לאנושות. לא להתמקד רק בתסריט שלכם, אלא לחשוב מה אנשים צריכים בעולם ואיך אתם יכולים לתת את זה"
"יש סוד בקריירה שלי - אם אתה רוצה להיות מומחה בעל שם עולמי, תבחר נושא שאף אחד לא מתעניין בו, מיתוג אומות למשל "- כך אמר סיימון אנהולט, מומחה עולמי למיתוג מדינות ושותף למיזם BrandIL לקידום תדמיתה של מדינת ישראל, שיזם מוטי שרף, בוועידת Mind The Tech London 2024 של כלכליסט ולאומי.
לדבריו, "אני לא המצאתי את מיתוג האומות, אלא את המושג מותג של אומה. למדינות יש תדמית והיא מאוד חשובה בעולם הגלובלי. הרבה יותר קל למשוך ככה תיירים, הון, לפתח יחסים עם מדינות אחרות. אם יש למדינה תדמית טובה היא נסחרת בפרמיה. אם לא - הכל יותר קשה ויותר יקר".
״פעם חשבו שמדינות הן ספינות שמפליגות במים הבינלאומיים. דיברנו על מנועים, על הבנייה שלהן ועל הקפטן, אבל לא דיברנו על רוח, והיא הכל. אני מומחה לרוח, קרה וחמה. כל מלח טוב יגיד שלא נלחמים ברוח, אתה זז מצד לצד. אני מתמודד עם זה שאי אפשר להתמודד עם דעת הקהל העולמית כי היא כוח טבע בדיוק כמו הרוח", המחיש אנהולט את הקושי להתמודד עם דעת הקהל העולמית כפי שישראל חווה דווקא מאז שהותקפה ב-7 באוקטובר על ידי חמאס.
אנהולט פיתח לאורך השנים שיטה שמאפשרת למדינות לשפר את המותג שלהן בעולם, כלומר את האופן בו הן נתפסות על ידי הקהילה הבינלאומית ולדעתו מאמצי ההסברה שבהם נוקטת ישראל כיום אינם יכולים לעמוד במשימה. ״כל חלק באוכלוסייה הישראלית היום אחראי ליצירת התדמית של ישראל ולכן כולם שחקנים חשובים בהקשר הזה", אמר. "ישראל ניסתה לעשות דברים בנוגע לתדמית שלה לאורך עשרות שנים, ותמיד נעשו ניסיונות לעשות הסברה. לשנות את דעת הקהל במעין בית משפט בינלאומי אבל לא בטוח שהגישה הזאת עובדת. רבים אומרים שאי אפשר למדוד תדמית, אבל אני טוען שאפשר. אני עושה את זה מאז 2005 במדד מיתוג האומות - זה מדיד כשואלים קבוצה גדולה של אנשים על מדינות״.
אנהולט הציג את הממצאים של סקר מותגי המדינות האחרון שהוא ערך ב2023 והם לא מחמיאים במיוחד. "המדינה הנערצת היתה יפן, אחריה גרמניה וזה פחות ממאה שנה אחרי מלחמת העולם השנייה. זה אומר שדברים משתנים ואלה חדשות טובות״, אומר אנהולט, אבל אז מציג את המציאות העגומה : ״ישראל כיום במקום ה46. היא בדיסקאונט עמוק כי לפי תוצר מקומי של יותר מ-50 אלף דולר בשנה לנפש, היא אמורה להיות בעשירייה הפותחת. בפועל ישראל נמצאת באיזור של מדינות עם תוצר של 17 אלף דולר בלבד. ישראל מדורגת בדיסקאונט של 70% היום . ישראל גם לא מקבלת שום פרמיה על היותה דמוקרטיה״.
אנהולט מציג את המשושה של ישראל שמשמש לבחינת המיתוג: יצוא, תרבות, אנשים, תיירות, השקעה בהגירה וממשל. "יש לכם יתרון בייצוא אבל חסרונות בדברים אחרים. אחת הבעיות של ישראל היא שאין הרבה ישראלים. רבים בעולם אף פעם לא פגשו ישראלי. יש לכם תאומה - סעודיה, והחדשות הטבות הן שהמותג שלהם משתפר מאוד בתקופה האחרונה. האתגר המרכזי של ישראל הוא באוכלוסייה הצעירה בעולם. בגילאים 18-24 יש דעה שלילית או אין כל דעה על המדינה, וזו סוגייה לטיפול.״
לדבריו, ״המנוע החשוב ביותר הוא תרומה של המדינה לקהילה הבינלאומית , כלומר אנשים שמחים שאותה המדינה קיימת״, מציג אנהולט את התאוריה שלו , ״תרומה לאנושות חשובה ולכן אני מפרסם גם מדד כזה. אם אתם רוצים תדמית טובה יותר יש רק דרך אחת לעשות את זה - להפוך לתורם לאנושות, לא להתמקד רק בתסריט שלכם, אלא לחשוב מה אנשים צריכים בעולם ואיך אתם יכולים לתת את זה. כשאנחנו שואלים אנשים על מה ישראל תורמת לעולם, הם עונים שהיא לא קיימת. המדינה מתקשרת לצרות ומלחמה. צריך לשנות את התפיסה של מה ישראל תורמת לעולם. החברה הישראלית כולה צריכה לבנות תוכנית לאיך ישראל יכולה להשפיע לטובה על העולם. אני לא מדבר על מה נגיד ואיך נספר את הסיפור כי העניין הוא לא בתקשורת, היא כרגע בכלל נתיב שסגור בפני ישראל. אנשים לא רוצים להקשיב. לכן רק מעשים יכולים לשנות את מה שחושבים בעולם על ישראל. הנס יכול לקרות כי ישראל תורמת רבות לעולם כמו למשל בטכנולוגיה שלה. עד היום ישראל התמקדה בנושאים הפנימיים שלה כמדינה צעירה, אבל היום אנחנו בנקודת מפנה וצריך להפוך ממדינה צעירה למדינה ״נורמלית״. כדי לממש את החזון הזה צריך להקים תנועה ישראלית רחבה שתכלול גם את המגזר העסקי, גם את הממשלה וגם את האזרחים, ואני מאחל לכם בהצלחה״.
