ועידת האנרגיההנגיד: ללא תכנון - המעבר לאנרגיות מתחדשות עשוי לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל
ועידת האנרגיה
הנגיד: ללא תכנון - המעבר לאנרגיות מתחדשות עשוי לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל
לדברי פרופ' אמיר ירון בוועידה הלאומית לאנרגיה, ישראל לא תוכל לעמוד ביעדים עליהם התחייבה. "בהינתן כלי המדיניות הקיימים אין בידיה של ישראל פתרון ישים המאפשר את המעבר משימוש בגז טבעי למקורות נטולי פליטה", אמר
"הסתמכות על מקורות אנרגיה מבוססי מזג אויר, כרוכה בסיכונים משמעותיים לביטחון האנרגטי. ביטחון אנרגטי הוא בעל חשיבות מאקרו כלכלית, שכן אנרגיה זה מוצר ייחודי, פגיעה באנרגיה מביאה לפגיעה חסרת תקדים בכלכלה, הרבה מעבר לחלקה היחסי בתוצר", זה היה המסר העיקרי שניסה להעביר נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. ירון כינה את המתח הזה בין הצורך להגיע למשק נייטרלי מבחינה פחמנית, לבין הביטחון האנרגטי: "אחת משאלות המדיניות המרכזיות הניצבות בפני מקבלי ההחלטות".
הנגיד סקר את ההתפתחויות הבינלאומיות ביובל האחרון בכל הנוגע להיערכות למשבר האקלים מאז הוועידה הבינלאומית הראשונה בשוטקהולם ב-1972 ועד ועידת גלזגו בשנה שעברה, ואמר "אף מדינה לא עמדה ביעדים שנקבעו בהסכם קיוטו מ-1997. באופן דומה, רוב מוחלט של 196 המדינות שחתמו על הסכם פריז ב-2015 לא הצליחו לעמוד ביעדים עליהם חתמו".
ירון ביקש להציג מסגרת כלכלית לניתוח ההשפעות הצפויות של משבר האקלים ואמר כי ניתן לחלק את הסיכונים הנובעים מהתחממות הגלובלית לשניים, סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר: "יש סיכונים פיזיים הכוללים עלייה בשכיחות ובעוצמת אירועי קיצון כמו גלי חום, הצפות, שריפות, עלית מפלס פני הים, ובצורות. סיכונים אלו מהווים סכנה לתשתיות, לרכוש ואף לחיי אדם. ועשויים להשפיע על פרמיית הסיכון של המשק, על הוצאות ענף הביטוח, ובמקרה קיצון אף לפגוע ביכולת החזר ההלואות".
אך לצד הסיכונים הללו הנובעים מתרחיש של 'עסקים כרגיל', יש סיכונים הקשורים לאופן בו המדינות יבחרו להתמודד עם המשבר. את הסיכונים הללו כינה ירון סיכוני מעבר. "סיכוני מעבר כוללים את ההשלכות של מהלכים והתאמות בתחום איכות הסביבה. אחד מסיכוני המעבר המשמעותיים ביותר נובע מהמעבר לאנרגיות מתחדשות שעלול לסכן את הביטחון האנרגטי, ביטחון אנגרטי הוא תנאי הכרחי לפעילת התקינה של הכלכלה, ואני רואה בו נושא בעל חשיבות מאקרו כלכלית", אמר.
הנגיד לא עצר באמירות תיאורטיות והתייחס באופן מפורש להקשר הישראלי, וחזר על כך כי "בכל התרחישים (גם אם ייצור החשמל בישראל יהיה כולו מאנרגיות מתחדשות, ש"ט) ישראל לא תוכל לעמוד ביעדים עליהם התחייבה, בהינתן כלי המדיניות הקיימים אין בידיה של ישראל פתרון ישים המאפשר את המעבר משימוש בגז טבעי למקורות נטולי פליטה. בכדי לעמוד בהתחייבויות יידרשו בשנים הקרובות שימוש בטכנולוגיות שלעת עתה אינן קיימות או לא כדאיות". נזכיר, כי ישראל התחייבה בגלזגו, וכעת ההתחייבות הוכנסה לטיוטת חוק האקלים, כי סך הפליטות ב-2030 יופחת ב-27% לעומת הפליטות ב-2015, וסף הפליטות ב-2050 יופחת ב85%.
ישראל במצב טוב יחסית, ואולי ההייטק יציל את המצב
הנגיד חילק את המאמץ העולמי למאבק באקלים לשלושה שלבים, כשהוא ציין שישראל מובילה בשני השלבים הראשונים "השלב הראשון הוא צמצום ייצור האנרגיה באמצעות פחם, המהוה כיום רכיב משמעותי בפליטות העולמיות, בהקשר זה ישראל בולטת לחיוב, שכן תחנת הכח הפחמית האחרונה בישראל צפויה להיסגר ב-2026". השלב השני הוא הפחתת השימוש בנפט "המשמעות העיקרית של שלב זה זה לצמצם את השימוש בנפט בעולם כלי הרכב, ישראל חתמה על היוזמה הבריטית והתחייבה כי מ-2035 כלל הרכבים על הכביש יהיו נטולי פליטה". השלב השלישי, הוא המעבר מגז טבעי למקורות אנרגיה ללא פליטה בכלל "בישראל 7% מהאנרגיה מופקת מאנרגיה מתחדשת, וכמעט כל האנרגיה המתחדשת מופקת מהשמש, וכעת לא ניתן לאגור אנרגיה סולארית לחורף או ללילה".
הנגיד ביקש להדגיש כי למרות שהוא קורא לאיזון בין המעבר לאנרגיות מתחדשות יש חשיבות להמשך ביצוע המדיניות הנדרשת לצמצום הפליטות והצביע על שני כיוונים עיקריים. הכיוון הראשון הוא הקריאה לסקטור ההייטק שיתרום את חלקו לחדשנות בעולם האקלים "בעשור האחרון חל גידול פנומנלי בהשקעות בחברות המתמחות בנושאי אקלים והן הוכפלו פי 30, ובישראל ההשקעה בחברות אלו שברה שיא מקומי, ועמדה ב-2021 על 2.2 מיליארד דולר. שילוב סקטור ההייטק במאמץ הציבורי בנושא עשוי להניב פירות שיקדמו את ישראל בעמידה ביעדים שהציבה".
הכיוון השני שירון חזר עליו כיום, הוא הקריאה להטלת מס פחמן "המס הזה מהווה מעין תמחור של פליטת גזי חממה, והוא יסייע לשוק להפנים את העלויות החיצוניות של הפליטה במחיר המוצר, ועל ידי כך לסייע בצמצום הפליטות תוך עיוות מינימלי של הקצאת המקורות במש, ויסייע למקד את הפיתוחים הטכנולוגיים לצמצום הפליטות, בגלל אי הודאות לגבי סוגי ומאפייני הטכנולוגיות העתידיות שיאפשרו הפחתת פליטות, לכן תמחור באמצעות מס הוא הכלי שיביא את התוצאה היעילה ביותר. עם זאת, מכיוון שזה עשוי לייקר את החשמל, יש ללוות את המס הזה בצעדים משלימים למניעת פגיעה באוכלוסיות רגישות".
