כנס כלכלה ירוקהמנהלת הקיימות ב-H&M ישראל: "מטרת העל שלנו היא להתנתק מהתלות במשאבי טבע"
כנס כלכלה ירוקה
מנהלת הקיימות ב-H&M ישראל: "מטרת העל שלנו היא להתנתק מהתלות במשאבי טבע"
את הדברים אמרה גבריאלה שפיגלמן בפאנל בכנס כלכלה ירוקה של כלכליסט. בתגובה אמרה ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות סביבתית וקיימות באונ' הפתוחה: "H&M היא חברת 'אופנה מהירה'. חברות מסוגה דוחפות לנו הרבה סחורה שמגדילה את הצריכה". בלה אברהמס מאינטל ישראל: "הדבר הראשון שצריך לעשות זה להיות שקופים"
"תעשיית הטקסטיל היא המזהמת השנייה בגודלה בעולם. הביקורת קיימת ותמשיך להתקיים עוד לא מעט שנים. כדי לשנות את זה צריך לשנות את כל התהליכים מהייצור דרך השינוע ועד המכירה והאחריות של מה קורה לבגד בסוף חייו אחרי שהוא עוזב לבית הלקוח", כך אמרה גבריאלה שפיגלמן, מנהלת התקשורת והקיימות בקבוצת H&M ישראל בכנס כלכלה ירוקה של כלכליסט.
לדבריה, "אצלנו עברנו ממודל ייצור ליניארי שבו הבגד מסיים את חייו בפח אשפה למודל של ייצור מעגלי שמדבר על כך שהתהליך מתחיל כבר אצל המעצב. המעצבים של החברה בשוודיה עברו שינוי עם כלים טכנולוגים ששמים על המעצב הרבה אחריות. המעצב לוקח בחשבון כמה מים צריך כדי לייצר את הבגד, מאיזה חומר החולצה עשויה וכו'. בשנים האחרונות הטמענו כלים של בינה מלאכותית שעוזרים לנו בתכנון הביקוש וההיצע. נכון להיום 80% מהחומרים שלנו הם חומרים אורגנים או ממוחזרים. מטרת העל היא עד שנת 2030 להתנתק לחלוטין מהתלות במשאבים טבעיים".
ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות סביבתית וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה, סתרה הדברים ואמרה כי להציב מטרות זה יפה, אבל צריך להיות ריאליים בהצבת המטרות. "כמי שחוקרת כלכלה מעגלית, אני חושבת שזה טוב להציב מטרה כמו שעושה H&M אבל צריך להיות ריאלי. אנחנו יודעים שהיכולת למחזר בד היא מוגבלת כי איכות הבד הולכת ויורדת. אז לא בטוח שהמטרה של H&M אפשרית ליישום. H&M עדיין מייצרת הרבה מאוד בגדים מסיבים מעורבים. אם היא רוצה ליישם את המטרות שהציבה לעצמה, חלק מזה חייב לבוא באמצעות שינוי של המודל הכלכלי שלה. H&M היא חברה של 'אופנה מהירה' וחברות מהסוג הזה דוחפות לנו הרבה סחורה שמגדילה את הצריכה".
1 צפייה בגלריה
משתתפי הפאנל, מימין: עומר כביר כתב כלכליסט, ד"ר אור קרסין, בלה אברהמס, גבריאלה שפיגלמן וד״ר עלית שפרן
(צילום: אוראל כהן)
שפיגלמן אמרה בתגובה: "המיחזור זה החלק המורכב. מתוך 80% מהפריטים שמתחשבים בסביבה, יש חלק קטן של 18% שהם פריטים ממוחזרים. יש גם המון עניין של מעורבות צרכנית. גם הצרכן יצטרך לקחת פה חלק קדימה. לנו יש פרויקט מיחזור אבל הצרכן בסופו של דבר לוקח פריט וזורק אותו לפח, אז החלק הממוחזר לא עולה".
אינטל מובילה בתחום המעבר לאנרגיה ממדיניות אקלים וזו חברה משמעותית לשוק המקומי. אבל מה יגיד העסק הקטן והבינוני שגם רוצה לתת חלק במאבק אבל המשאבים שלו מצומצמים?
בלה אברהמס, סמנכ"לית קשרי ממשל, תקשורת וחברה, אינטל ישראל: "אינטל היא מעסיק גדול וזה שם עלינו הרבה אחריות. אחת לשנה אנחנו מוציאים דו"ח קיימות, אנחנו פומביים ושקופים בעשייה שלנו ובחותם שלנו וזה הדבר הראשון שצריך לעשות. להיות שקופים".
לדבריה, "יש שלושה עקרונות שיכולים לעזור לכל עסק: הראשון - להיות חברה טובה שאכפת לה מהסביבה והאקלים ולכן צריכים אסטרטגיה, להציב יעדים. למשל ייצוג שווה של נשים ומיעוטים בהנהלה, העסקת אנשים עם מוגבלויות ועוד. השני – להשקיע במיזמים שיש עליהם החזר כמו למשל רכישת חשמל ירוק או להוציא פלסטיק מהחצרות בחברה. זו גישה של win win. בנוסף, הדגש שלנו הוא לעשות רכש מספקים מגוונים כדי לעודד כלכלה מגוונת. השלישי - הוא שיתופי פעולה. השפעה אפשר לייצר רק שעובדים יחד ויש הרבה דוגמאות בתחום החינוך, הסביבה או האנרגיה. רק זה יכול באמת לשנות. לחברות גדולות יש אחריות גדולה אז כל חברה שאומרת שאין לה משאבים של אינטל אנחנו כאן ומי שרוצה לפנות אלינו מוזמן".
איך גוף כמו קבוצת עזריאלי שנחשב מאד מסורתי, יודע לקחת חדשנות ולהפוך את הפעילות שלו לירוקה יותר?
ד״ר עלית שפרן, מנהלת פרויקטים קיימות ואיכות סביבה, קבוצת עזריאלי: "עזריאלי היא קבוצת הנדל"ן המניב הגדולה בישראל. 19 קניונים, 17 בנייני משרדים ואנשים שוהים בבניינים שאנחנו מתפעלים ומבלים בהם חלק גדול משעות היום. בדקנו איזה השפעות סביבתיות יש לנו ובחרנו שני ערוצים – בנייה ירוקה בה אנחנו פועלים מ-2019 ועובדים בתקנים בינלאומיים והנושא של תפעול בניינים קיימים. בתפעול הבניינים נכנסנו לתפעול ירוק של בניינים בתקנים הכי מתקדמים ובתוכם לקחנו פיילוט, במגדל המשולש בעזריאלי ושמנו לעצמנו יעד שכל בנייני המשרדים שלנו יקבלו תקן ירוק".
איזה שינויים עשיתם כדי לקבל את התקן?
שפרן: "התקן מתייחס לצריכת חשמל, חיסכון במים, הפחתת האשפה בבניין. על מנת שנוכל לחסוך במים, בחשמל ולהפחית את כמות האשפה בבניין, הבאנו מכונה שמטפלת באשפה ושמנו לעצמנו יעד להפחית את האשפה להטמנה ב-50% לפחות. מחלקת החדשנות זיהתה חסמים שלנו ושל מחלקות אחרות ופתחה בספרינט חדשנות שמאפשר לשתף פעולה עם סטארט-אפים להפחתת האשפה. אנחנו גם בשת"פ עם הג'וינט לפתח אפליקציה לעובדים מוגבלים שמועסקים אצלנו בפרויקט האשפה".
אור, את מהאקדמיה ויש לך השפעה יותר ביקורתית ופחות מונעת מאינטרסים של גורמים מסחריים. מה את חוקרת?
ד"ר קרסין: "ערכנו את המחקר הראשון ששאל מה מניע ומה גורם לאחריות תאגידית בתעשייה מעבר לדרישות הרגולציה. והתשובה היא: ערכים, רבותי ערכים. מצאנו שמתוך עשרות גורמים שהכנסנו אותם למודל מורכב שביקש למצוא גורמי השפעה, גילינו שהערכים והמוטביציות איתם הגיעו המנהלים מאוד קריטיים להצלחה. לכן, עסקים שרוצים להתקדם בנתיב הזה נכון שיבדקו את המנהלים שלהם. לרגולטור יש יותר השפעה כי הוא יוצר את התמריצים. מצאנו שלרגולטור יש השפעה הכי גדולה אפילו יותר מארגוני הסביבה, שהכוח שלהם מאוד נמוך בישראל. לרגולטור יש כוח בזה שהוא מאותת לעסקים ומציב את הרף המינימלי. זה כמובן לא מספיק ולא מביא למודלים החדשניים יותר, ולכן אם שואפים יותר גבוה ורוצים להציב נתיב להצלחה לאותם עסקים, חייבים להיות חדשניים אבל אסור לשכוח את העולם הערכי של העובדים בחברות".
