שבוע הסטארט-אפיםמנכ"ל רשות החדשנות: "הפיטורים יביאו להתמתנות השכר בהייטק, זה תהליך בריא"
שבוע הסטארט-אפים
מנכ"ל רשות החדשנות: "הפיטורים יביאו להתמתנות השכר בהייטק, זה תהליך בריא"
דרור בין אמר את הדברים בשבוע הסטארט-אפים של Google וכלכליסט. לדבריו: "ראינו אשתקד גאות אדירה, עלייה משמעותית בשכר, דברים שאינם בהכרח בריאים. ייתכן שנראה חברות פחות טובות מפטרות אנשים ומפנות אותם לחברות יותר טובות"
כיצד משמרים סטארט-אפ ואילו שינויים על הסטארט-אפ לבצע כדי להישאר רלוונטי? לדברי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות שהשתתף בשבוע הסטארט-אפים של Google וכלכליסט: "דו"ח ההון האנושי שפורסם לאחרונה העלה שני ממצאים חשובים. אנו ממפים זה שנים את ההון האנושי ומתמקדים בהון הטכנולוגי אך הפעם מיפינו עוד מחסור – מחסור בעובדי מקצועות צמיחה, שיווק, מכירות, מקצועות מטה".
לדברי בין: "אנו גילינו ששליש מהמחסור בעובדי הייטק הוא במקצועות הצמיחה. זה הגיוני כי בשנים האחרונות ראינו יוניקורנים רבים, היינו עדים לחברות שעברו הנפקה ציבורית ראשונה והחברות האלה בניגוד לעבר לא מנסות לייצר מוצר מהר ולהימכר אלא להתבסס כאן בישראל – וחברות כאלה זקוקות להרבה אנשים עסקיים ולכן ראינו את המחסור הזה נוצר".
לכל כתבות שבוע הסטארט-אפים לחצו כאן
עוד ציין בין: "הממצא השני שעולה מן הדוח נובע מניתוח שביצענו של מקצועות טכנולוגיים במטרה לקבוע כיצד אנשים הגיעו בעצם להייטק, כיצד הגיעו לעבוד. גילינו לראשונה ש-9% מהאנשים הגיעו מהכשרות חוץ אקדמיות. עד כה המוסכמה היתה שיש לעבור במסגרת אקדמית וכעת אנו רואים לראשונה שיש אנשים שהגיעו מהכשרות חוץ אקדמיות וזה נותן פתח לתקווה, כי אנשים שבחייהם לא יכולים להגיע לאוניברסיטה, שמגיעים מאוכלוסיה שקשה לה להגיע למסגרת האקדמית, יש להם שער כניסה שכן מאפשר להם להשתתף בדבר המשגשג הזה שנקרא ההייטק הישראלי".
ועם זאת, קשה להתעלם מן העובדה ששנת 2022 רחוקה מאוד משנת 2021 בכל הקשור בענף ההייטק הישראלי. כפי שמתפרסם ב"כלכליסט" מספר חברות שהפכו ליוניקורנים כבר הודיעו על קיצוצים וכנראה שמדובר במגמה שתגבר. לדברי בין: "אין ספק שאנו משנים פאזה. 2021 היתה שנה מדהימה וניתוחי העבר שלנו מצביעים על קורולציה בין מדד הנאסד"ק ובין כמויות הכסף אשר זורמות להייטק הישראלי. הנאסד"ק נפל בחודשים האחרונים וניתן לצפות שהשנה יזרום פחות כסף להייטק הישראלי ואנו נחווה פחות ביקוש לכוח אדם.
"ועדיין – כשאנו מסתכלים על השוק קשה לנו לדעת מה יהיה היקף המיתון, מה יהיה אורכו. בשנת 2020 עם פרוץ הקורונה למשל היינו עדים לעצירה בשווקים, עצירה מוחלטת, אבל אז היה תיקון חזק. אך כן ניתן לומר דבר אחד: הביקוש לפתרונות טכנולוגיים בטווח העולמי הבינוני והארוך לא הולך לקטון, הבעיות האנושיות הולכות ונהיות מורכבות יותר וטכנולוגיה וחדשנות הן המפתחות לפתרון. אני סבור שגם אם נראה מיתון בטווח הקצר והבינוני אנו נראה תיקון אחרי זה. על סמך ההיסטוריה, בכל המיתונים הקודמים ההייטק הישראלי רק יצא יותר חזק".
האם הכניסה כביכול למיתון תעניק לתעשיית ההייטק תקופת "אוויר לנשימה" לרה אורגניזציה של מערכי גיוס העובדים החסרים? לדברי בין: "בסופו של דבר לממשלה יש אחריות גדולה לייצר סביבה שיש בה הון אנושי. ואני סבור שהפער הזה לא ייסגר לעולם. הביקוש תמיד יהיה גדול מההיצע והתקופה הקרובה תעשה תיקון לנורמאליות. אנו ראינו אשתקד גאות אדירה, עלייה משמעותית בשכר, דברים שאינם בהכרח בריאים. אני חושב שייתכן שנראה חברות פחות טובות מפטרות אנשים ומפנות אותם לחברות יותר טובות, זהו תהליך בריא ואולי נראה התמתנות בשכר, כך שמדובר בדברים בריאים. בטווח הארוך אין תקרת זכוכית, ככל שיהיה יותר הון אנושי יהיה יותר ביקוש להון אנושי, יהיו יותר יזמויות ויותר חדשנות ולכן נזדקק לעוד אנשים".
