ועידת האנרגיה"משבר האקלים זו סוגייה ביטחונית ראשונה במעלה"
ועידת האנרגיה
"משבר האקלים זו סוגייה ביטחונית ראשונה במעלה"
ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמרה את הדברים בוועידת האנרגיה של כלכליסט. לדבריה, "בדו"ח שהוציא הפנטגון, אחד האיומים הגדולים על מדינות מתפתחות הוא משבר האקלים. אירועי מזג אוויר קיצוניים מייצרים תנאים נוחים לפעולה לארגוני טרור. מלחמת האזרחים בסוריה פרצה בעקבות הגירה של 2 מיליון חקלאים סוריים לערים בשל מחסור במים"
"למרות מה שנהוג לחשוב על משבר האקלים כסוגיה כלכלית-אזרחית, זו גם סוגייה ביטחונית ראשונה במעלה", כך אומרת ד"ר שירה עפרון חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, בוועידת האנרגיה של כלכליסט ובזן.
לדבריה, "בדו"ח שהוציא הפנטגון, אחד האיומים הגדולים על מדינות מתפתחות הוא משבר האקלים. המשב מעלה את התדירות והאינטנסיביות של אירועי מזג אוויר קיצוניים, מעלה את הטמפ' הממוצעת ועליית פני הים ומייצר תנאים נוחים לפעולה לגופים כמו ארגוני טרור".
משבר האקלים לדבריה גם משפיע "על יכולות כוחות הביטחון לבצע את הפעולות שלהם. הם נדרשים ליותר משימות אזרחיות, כמו שראינו במשבר הקורונה. זה גם משפיע על החיילים עצמם. זה אולי נשמע קצת ערטילאי, נושא של היציבות, אף אחד לא טוען ששינויי האקלים בעצמם הם אלה שבעטיים המדינות מתפרקות. אבל את כל השינויים במדינות השונות - שינויי האקלים מחריפים".
כך למשל לדברי ד"ר עפרון, "בסוריה יש הרבה בעיות. כיום בראייה לאחור אפשר לראות שמלחמת האזרחים שם פרצה בעקבות הגירה של 2 מיליון חקלאים סוריים בשל מחסור במים אל הערים. ההגירה חידדה מתחים שהובילה בסופו של דבר לפריצתה של המלחמה. החזית האיראנית שיש בגבול הצפוני עם סוריה לא היתה קיימת ללא המלחמה הזאת. במרץ 2009 הכתובת היתה על הקיר, האו"ם בדוחות גלויים לגמרי הזהיר שסוריה על סף קריסה כתוצאה מהבצורת. כשמדברים על הגירה, בעשור וחצי האחרון 10.5 מיליון איש בעולם הם מהגרי אקלים. המספר יגיע ל-500 מיליון עד ל-2050".
1 צפייה בגלריה
ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ועידת האנרגיה
(צילום: אוראל כהן)
לדברי ד"ר כפרון, המזרח התיכון נקרא הוט-ספוט אקלימי. "זה לא האיראנים זו הגיאוגרפיה. אנחנו מדברים על עליית טמפרטורה במעלה וחצי בעולם, כשאצלנו זה מגיע אפילו ל-6 מעלות. כל מדינה אצלנו באזור מושפעת אחרת. ירדן, ששרת האנרגיה חתמה על מזכר הבנות חשוב איתה לגבי מים ואנרגיה, רק ב-9 מדינות בעולם יש פחות משקעים מאשר בה. העברות המים מישראל לירדן הכרחיות אך לא מספקות. באיראן, המשטר דיכא הפגנות אלימות בסוף השבוע. אלה היו הפגנות על מים. אם איראן היתה מדינה מתפקדת אולי לא היתה להם בעיית מים".
המשבר לדברי עפרון "לא משפיע רק על המדינות העניות והנחשלות. גם החברות החדשות של ישראל כמו איחוד האמירויות ובחריין עלולות להיות בלתי ניתנות למחיה עד 2050 עם טמפרטורות של עד 70 מעלות צלזיוס. עד 2030, מצרים עלולה להיות במצב דומה לזה של סוריה, עליית מחירי מים, הצפת אזור הדלתא, עלולה לדחוק מיליוני מצרים צפונה, גם לעבר ישראל ולערער את היציבות של המדינה החשובה הזאת".
היא ציינה כי "משבר האקלים פוגע ביכולת של צבאות להגן על גבולות ולהגן על המדינה. פוגע כבר כיום בבסיסים בתשתיות ובכ"א. נזק של עשרות מיליוני שקלים למטוסים שנגרם מהצפות בשנה שעברה בבסיס חצור. בארה"ב הפנטגון בדק 3,500 מתקנים ביטחוניים ומצא ש-1,740 מהם פגיעים למשבר האקלים. אנחנו גם יודעים שהחום משפיע על מערכות במטוסים, צריך לקרר מטוסים לפני המראה. זה קורה בכוויית, בחריין ובאריזונה אין סיבה שלא יקרה פה בחצרים".
החשש מגלי חום של 50 מעלות צלזיוס עלול גם להשפיע על כשירות החיילים. עפרון מוסיפה כי "התפיסה של שינויי אקלים כאיום על הביטחון הלאומי לא משהו חדש. הפעם הראשונה שמוזכר במסמכים אמריקאיים היה אצל ניקסון. שדאג מהמסת הקרחונים והשפעתה מול הסובייטים. גם בזמן טראמפ שביטל את כל החוקים בנושא, הפנטגון המשיך בשלו בשמות אחרים. זה איום חמור, יש שיגידו ששווה לטרור ונשק גרעיני על הבטחון הלאומי".
היא סיכמה ואמרה כי "לראשונה אני אופטימית, חלק מההמלצות שלנו כבר יושמו. זה שהכירו בבעיה זה חדשות טובות, עכשיו העבודה הקשה מתחילה כי צריך להתחיל לפרוע את הצ'קים".
