הוועידה הכלכלית לאומיתמנכ"ל משרד הביטחון: שליש ממשרתי 8200 יבואו מהנגב
הוועידה הכלכלית לאומית
מנכ"ל משרד הביטחון: שליש ממשרתי 8200 יבואו מהנגב
כך אמר אלוף (במיל') אמיר אשל בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט. לדבריו: "המערכת הצבאית צריכה לספק ביטחון, אבל יש לה תפקיד מרכזי בתחום הכלכלי והחברתי". עוד הוסיף כי הרפורמה "נפש אחת" בטיפול ותמיכה בנכי צה"ל היא "חוב מוסרי שאנחנו, הקידמה של המדינה, אחראית לו"
"האתגר הפנימי שמדינת ישראל ואזרחיה חווים בעוצמה רבה הוא אתגר ביטחוני לאומי. אתגרי הביטחון הם רבים אבל אני רוצה להאיר את הצד הכלכלי והחברתי של העשייה הביטחונית", כך אמר הבוקר (ב') אלוף (מיל.), אמיר אשל, מנכ"ל משרד הביטחון בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט.
"אי אפשר לראות את כל העולם דרך חריץ מאוד צר, צריך להסתכל על הביטחון בצורה הוליסטית, שלמה. כולנו מורגלים לכך שבשעות משבר מערכת הביטחון נכנסת מתחת לאלונקה הלאומית, זו חובתה, זו הזרועה האופרטיבית של המדינה, היא גמישה כמו שאף מערכת אינה גמישה. בקורונה ביצענו רכש במיליארדים ובנינו מחלקות בבתי חולים, הצבא הקים את מפקדת אלון ותמכנו בחיסונים, במידע ובניתוח. המערכת הזאת יודעת לסבסב מהר וחזק", אמר. וכעת, מערכת הביטחון היא מנוע צמיחה כלכלי חברתי ו'בוסטר' של יציאה מהמשבר. "היא צריכה לספק ביטחון אבל יש לה תפקיד מרכזי בתחום הכלכלי והחברתי".
אשל אמר כי משרד הביטחון אחראי על 85 אלף בתי אב שעוסקים בתעשייה ביטחונית, על רכש של 25 מיליארד שקל בשנה. "זה כסף ישיר שמוזרק למשק: לתעשיות הביטחוניות, לחקלאות, לשירותי, לאוניברסיטאות, למגזר הבנייה. רבע מהסכום הזה מושקע באיזורי עדיפות לאומית. 60%-70% מ-25 המיליארד שקל זהו רכש מתעשיות בינוניות וקטנות".
בתחום הייצוא הביטחוני יש פוטנציאל אדיר, שכן למרות המיתון העולמי הביקוש לביטחון לא ירד באופן דרמטי, אמר. "הייצוא הביטחוני בשנה הוא סדר גודל של 25 מיליארד שקל, אנחנו מעצמה בהקשר הזה – נמצאים בעשירייה הפותחת של יצרניות התעשיות הביטחוניות בעולם. זה מבוסס על התעשיות הנפלאות שלנו, ומשרד הביטחון מעורב בזה באופן ישיר, בהרבה מאוד עסקאות שהן בין ממשלות. ההזדמנויות שנפתחו עם הסכמי אברהם הביאו לכך שהמדינה נמצאת בפרונט של הייצוא הביטחוני, ותפקידנו הוא לפתוח שווקים, לנצל הזדמנויות ולעשות זאת באחריות".
תוכניות יחד עם משרד החינוך
לגבי הקטר הטכנולוגי אמר אשל כי היעד של משרד הביטחון הוא ששליש מהחיילים והחיילות שיהיו ב-8200 יגיעו מהנגב, כאשר היום הם מגיעים מהמרכז. "היום לומדים 5,000 תלמידים בנגב, ב-166 כיתות בחינוך טכנולוגי. החלק של הנגב יהיה גדול יותר ואלה תוכניות שאנחנו מובילים יחד עם משרד החינוך. בנוסף, השירות הצבאי מכשיר כוח אדם מעולה למשק הישראל", אמר.
לדברי אשל כל שקל שמערכת הביטחון והתעשיות משקיעות במחקר ופיתוח מביא ל-7 שקלים בתמ"ג. "אנחנו מנהלים 1,500 פרוייקטים טכנולוגיים בכל רגע נתון. משרד הביטחון מושקע ותומך ב-150 סטארט-אפים. יש פוטנציאל אדיר בשימושים דואליים, קטר ביטחוני שמייצר טכנולוגיות שניתן להשתמש בהן לשימושים אזרחיים".
בנוגע לדיור אמר אשל כי משרד הביטחון נמצא בתהליך פינוי שהחל לפני שנים ממרכז הארץ לנגב. "60 אלף יחידות דיור, שטחי בנייה יתפנו באיזור המרכז. כשאנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו יכולים לשבת על הקרקעות שהמדינה העמידה לרשותינו ולהגיד – זה שלנו. אבל זה לא שלנו, זה של המדינה. יש לנו הרבה שטחים, בדרום ראשל"צ בואכה פלמחים, אנחנו לא צריכים להיות שם. אפשר להקים שם עיר – זה פוטנציאל של 20 אלף דירות. את כל הכיוונים האלה אנחנו דוחפים", אמר.
לבסוף, דיבר אשל על הרפורמה שנקראת 'נפש אחת' בטיפול ותמיכה בנכי צה"ל. "זהו חוב מוסרי שאנחנו, הקידמה של המדינה, אחראית לו. לצערי הרב על רקע אירוע טראגי המערכת כולה עשתה שינוי, בעבודה מאומצת, בפרק זמן יחסית קצר, גיבשנו תוכנית שמרכיביה חלקם היו ידועים – לתוכנית אמיתית והיא החוב שלנו. זה לא תרומה ישירה לנכי צה"ל, זה משהו שאנחנו כעם, כאשר נעמוד מול המראה נגיד, אנחנו נראים טוב יותר. זה לא רק לנכים אלא גם למשפחות שלהם".
"לסיכום", אמר אשל, "זהו Win-win-win. לביטחון, לכלכלה ולחברה".
