כנס ביטחון המזון"80% מהקלוריות שצורכים בישראל מגיעים ממקורות מיובאים"
כנס ביטחון המזון
"80% מהקלוריות שצורכים בישראל מגיעים ממקורות מיובאים"
ד"ר לירון אמדור, מומחית לכלכלה, פיתוח חקלאי ומערכות מזון, אמרה בפאנל בכנס ביטחון המזון של כלכליסט ותנובה כי "צריך להסתמך הרבה יותר על ייצור מקומי". ויקטור וייס, ראש חטיבת האקלים במל"ל: "רוב המדינות כבר גיבשו תוכנית ביטחון מזון, אבל בישראל קיים פער בנושא"
"80% מהקלוריות שצורכים בישראל, ו-96% מהחיטה, מגיעים ממקורות מיובאים. זה מצב קיצוני וחריג" – כך התריעה ד"ר לירון אמדור, מומחית לכלכלה, פיתוח חקלאי ומערכות מזון, בכנס ביטחון המזון של כלכליסט ותנובה שנערך היום בתל אביב.
אמדור דיברה בפאנל בהנחיית כתב כלכליסט שלמה טייטלבאום. "ביטחון מזון זה מצב שבו לכולנו, כל הזמן, יש מזון בסיסי שמאפשר לנו לחיות חיים בריאים", היא הוסיפה. "מאיפה זה יכול להגיע? אוכל יכול להגיע משני מקוורת – או שאנחנו מייצרים בעצמנו או שאנחנו מייבאים. מדינת ישראל, בתהליך זוחל של עשרות שנים, העדיפה לעבור ליבוא. האם האחנו יכולים לעשות דברים אחרת? כן. צריך להסתמך הרבה יותר על ייצור מקומי. יש פרמטרים שאנחנו במקום מצוין. למשל, בהיבט עולמי מחירי המזון בישראל נמוכים. במדדים אחרים, כמו כמה מייבאים, כמה מבזבזים קרקעות חקלאיות - אנחנו לא במצב טוב. לא מייצרים קרקעות חקלאיות חדשות, חסרים צעירים בתחום. לדברים האלו צריך לקבוע יעדים כדי לייצר תוכנית לאומית לחקלאות".
מיכל פינק, ראשת מערך אסטרטגיה כלכלה וחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה, דיברה על חשיבות התעשייה בהגברת ביטחון המזון בישראל: "התעשייה צריכה להיות יצרנית, בפריון גבוה, בת קיימא, כזו שתצדיק את עצמה גם בשגרה על מנת שתוכל לתפקד בחירום. היא צריכה להיות מסוגלת להחזיק ייצור מקומי. אנחנו צריכים לזכור שלאחרונה יצא לנו להיתקל בקשיים, בין אם בגלל המלחמה באוקראינה, המשבר המדיני עם טורקיה או ייצור מקומי שמושפע מהמצב הביטחוני בגבולות. התמהיל בין ייצור מקומי ליבוא צריך להיות על השולחן. במשרד הכלכלה נעשה מאמץ לאפשר כניסה של מוצרי מזון לפי התקינה האירופאית, וזה ישפיע על יוקר המחיה. הטמעת חדשנות בחקלאות ובתעשייה היא גם חלק מהעניין".
ויקטור וייס, ראש חטיבת האקלים במל"ל, אמר שביטחון מזון מהווה חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי. "נושא ביטחון המזון הוא סוגיה אסטרטגית שמשפיעה על הביטחון הלאומי של ישראל, אחד האיומים האסטרטגיים", אמר. "יש איומים שהם איומים מתפרצים, כמו מלחמות ומגיפות, ויש איום גדול, שהולך ומתגבר והעצימות שלו תגדל – משבר האקלים. יש קשר הדוק בין אקלים למערכות ייצור מזון וחלקאות. המזון שלנו תלוי באקלים, וככל שעובר הזמן האיום על אספקת המזון העולמית גדל דרמטית. רוב המדינות כבר גיבשו תוכנית ביטחון מזון, אבל בישראל קיים פער בנושא. לכן התחלנו להניע תהליך לאומי לביטחון מזון. זה אירוע רב-מגזרי ורב-תחומי, וכדי להצליח בו צריך שותפות רחבה של הממשלה, תעשייה, כל בעלי הענין בסיפור. אנחנו מקדמים את זה בהובלת משרד החקלאות, אבל בשותפות עם גורמים אסטרטגיים שונים".
יעל רביע צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ, תיארה את התפקיד שממלא המשרד בקידום ביטחון המזון של ישראל: "משרד החוץ הוא אחד מגופי הביטחון הלאומי. אנחנו פרוסים ב-108 נציגויות ברחבי העולם, וזו תשתית אסטרטגית עם חיבורים לממשלות ולעסקים. אנחנו מנגישים את התשתית הרחבה הזו גם לטובת ביטחון המזון. זו סוגיה שמטרידה הרבה מאוד מדינות. לישראל יש חוזקות ייחודיות בתחום הזה. ההשקעה כאן בתחום שנייה רק לארה"ב - החל מחברות בתחומי חלבון אלטרנטיבי ועד לחדשנות אקלימית".
רביע צדוק תיארה גם את הלקחים שלמדה ויישמה ישראל ממהקורונה, המלחמה באוקראינה והמלחמה הנוכחית ברצועת עזה: "הקורונה אתגרה אותנו בסוגיות של שרשרת אספקה. הרבה שגריריות פעלו לשחרור חומרי גלם לתעשיית המזון בישראל. המלחמה באוקראינה לימדה אותנו שחייבים לפתח חלופות למקורות המזון של ישראל. עבדנו ביחד עם משרד החקלאות כדי לייבא דגנים ומוצרי מזון אחרים ממדינות באפריקה ובמרכז אירופה. במלחמה הנוכחית למדנו גם את החשיבות של גיוון מקורות ויצירת יתירות, דבר נכון גם בתחומים אחרים כמו אנרגיה.
"הבט אחר זה עובדים זרים בחקלאות. עבדנו ליצירת תשתית משפטית שתאפשר יבוא עובדים זרים. ביטחון מזון זה מרכיב של ביטחון אזורי. אנחנו יודעים מה ההשלכות של עליית מחיר הקמח ליציבות משטרים. לכן יש שיתופי פעולה אזוריים, שכוללים בניית יכולות והכשרות במדינות שכנות. מכון וולקני הוא נכס חשוב של ישראל, וחשוב לחזק אותו כחלק מתפיסת ביטחון מזון".
