שבוע הסטארט-אפים"מחקרים מראים שגיוון מביא לחשיבה מחוץ לקופסה, הצלחה עם משברים, חדשנות וגיוס טאלנטים"
שבוע הסטארט-אפים
"מחקרים מראים שגיוון מביא לחשיבה מחוץ לקופסה, הצלחה עם משברים, חדשנות וגיוס טאלנטים"
את הדברים אמרה תמי ברונר שותפה ב-Vertex Ventures, בפאנל שהתקיים במסגרת שבוע הסטארט-אפים של גוגל וכלכליסט. היא הוסיפה כי "חברי הוועד המנהל בחברות צריכים להבין שלגיוון יש השפעה על התוצאה הסופית של החברה ולהבין איך הם מקדמים את הנושא"
"מחקרים מראים ש- diversity מביאה להצלחה בהתמודדות עם משברים, בגמישות החברה, בחשיבה מחוץ לקופסה, בחדשנות, בהבאת טאלנטים. חברי הוועד המנהל בחברות צריכים להבין שלגיוון יש השפעה על התוצאה הסופית של החברה ולהבין איך הם מקדמים את הנושא. גיוון זה לא רק מגדר זה גם גיל, ותק מקצועי, ניסיון, מה עשית בצבא ועוד. בשנת 2021 "fortune 500" הכניסו פרמטר של ועד מנהל מגוון כשבחברה יש ייצוג של האנשים אותם הוא מייצג". את הדברים אמרה תמי ברונר שותפה ב-Vertex Ventures, בפאנל שהתקיים במסגרת שבוע הסטארט-אפים של גוגל וכלכליסט. בפאנל השתתפו גם: יובל פסוב, מנהל Google for Startups, רביד ישראל, מייסדת אפליקציית Embie, - אפליקציה שעוזרת למטופלות וקליניקות טיפולי פוריות לעשות אופטימיזציה לכל אורך התהליך של הבאת ילדים לעולם וד"ר חסן עבאסי מנכ"ל ומייסד HAAT delivery, אפליקציות משלוחי מזון.
לתוכנית המלאה של שבוע הסטארט-אפים של גוגל וכלכליסט לחצו כאן
"כשהכלכלה במשבר כל החברות מתכנסות ומנסות לעשות כמה שיותר עם הדברים המוכרים. בחודשים האחרונים למדנו שאנחנו כהייטק, כמחנה היותר ליברלי, צריכים לא רק לדבר אלא לעשות. יש לנו את הדרך והכוח לעשות את זה. מנכ"לים התחילו להבין שלא יכולים לצפות שמישהו אחר יעשה משהו הם צריכים לפעול כדי שדברים ישתנו. אותו הדבר בגיוון, אם הם רוצים שמשהו ישתנה הם צריכים לפעול כדי שזה יקרה בחברה: מהשלב הראשון של תיאור המשרה שמשפיע על מי ניגש, דרך תהליך הראיון ועד אחרי הגיוס אז יש לשמור על אנשים בתוך הארגון, לגרום לסביבת עבודה נוחה שמתאימה לעולם ולצרכים שלהם ולגרום לעובדים להשאר במקצועות האלה", הוסיפה ברונר.
"גיוון זה יותר מאשר לסמן וי", אמר ד"ר עבאסי, "נוטים לחשוב שבחברה הערבית כולם מבשלים בבית ולא תמיד המחקרים משקפים את מה שקורה במציאות. הגענו ממקום שונה והסתכלנו על הבעיה בצורה אחרת. כשחברה אירופאית או אמריקאית חושבת על מיקום יש כתובת, כשחושבים על תשלום אונליין ברור שזה אשראי, אבל ליותר מרבע מהעולם אין כתובת והוא משתמש בכסף מזומן. הגענו בדיוק למקום שאנחנו מבינים וחיים ומרגישים את הצורך, במיוחד אצל אנשים שאין להם כסף ולא יכולים לבזבז על טיסה או רכב יקר אז הם מבזבזים על אוכל. בנינו משהו שמתאים לאותם צרכים. לא רק תרגמנו או עשינו אפליקציה בערבית לפריפריה, אלא עשינו משהו מותאם, אלגוריתמיקה חכמה שיודעת לזהות מקומות ולא כתובות, מערכות שמנהלות מזומן בצורה חכמה כי 80% משתמשים במזומן. הגיוון זה משחק גדול, זה להביא אנשים שמבינים את התרבות והדברים עם כל הטכנולוגיות".
"זה לא רק הגיוון שאתה ערבי שגר בצפון, אלא בסופו של דבר יש להם בעיות אחרות ואתגרים שהם חושבים שיש להם פתרונות אחרים", אמר פסוב, "בבריטניה למשל יש יזמים שחורים שמפתחים אפליקציות ומוצרים לשיער שזה עניין שלם וגדול. לאו דווקא מנסים להביא את הסייבר ואת הפינטק שהם מובילים, אלא לנסות לחבר כל מיני יזמים מרקעים שונים וככה נוצרים סטארט-אפים שאולי לא היו נוצרים בקונסטלציה אחרת".
לפי רביד ישראל "יש פה חוסר בידע מהתחלה. זו לא בעיה רק בהייטק, בקרנות ובמי הן משקיעות (נשים מקבלות פחות מ-2% מכל ההשקעות), זה מתחיל יותר מוקדם- לאיזה יחידות נשים הולכות בצבא, מה לומדים בבתי הספר, איזה מידע יש על נשים במיוחד ברפואה. אני עברתי טיפולי פוריות ולא מצאתי את המידע אז הלכתי ישירות לנשים להביא את המידע מהן ולבדוק איפה הבעיות והפערים ואיפה יכולים לעזור. יש פה חוסר גדול גם במחקרים".
ברונר הוסיפה כי "בהייטק ובסטארט-אפים הרבה חברות קמו מתוך צורך וסיפור אישי ומכיוון שמרבית היזמים הם גברים, הרוב פונה לבעיות שקשורות לעולמות הגבריים. כמות הנשים היזמיות שמקימות סטארט אפ קטן משמעותית. לפעמים משקיע לא מבין, אבל אם אותה יזמת תוכל להציג את זה בצורה העסקית הנכונה, אם בחדר יהיו נשים, זה יקל. יש מגוון גורמים שיכולים לגרום לדבר הזה לקרות באחוזים יותר גבוהים, כרגע זה בהחלט תת ייצוג".
ישראל מדגישה שמדובר בשוק צעיר שמתפתח והיא מציינת ש"דברים הם 50% מהבעיה במקרה של האפליקציה שלהם, כי צריך שניים כדי להביא ילד, אבל לפעמים מסתכלים על זה כבעיה של האישה. צריך להבין מה המשקיעים רוצים ולהגיע למו"מ לגייס את הכסף, אנחנו עדין לא שם".
לסיום נתן פסוב את מבט העל, כיצד היעדר הגיוון ותת הייצוג לאוכלוסיות מסוימות בהייטק הישראלי משפיע על יכולת התחרותיות של האקו-סיסטם הישראלי דווקא בתחום הגל הבא של החדשנות כמו ריהוט או אקלים. איזה יתרון תחרותי אנחנו מאבדים כאן?
"אני חושב שיש פה הזדמנות. הדור החדש מגיע עם יזמויות ותשוקות חדשות, עם כל הנושא של climate וקיימות שאולי הדור המבוגר יותר רואה בעדיפות אחר. זו הזדמנות שאנשים עם התשוקה והרצון לפתור בעיות יקימו סטארט-אפים שיביאו אנשים שאולי בחיים לא היו נכנסים לעולם הייטק, אבל הבעיה בוערת בהם. בדו"ח של רשות החדשנות רואים שדווקא הורטיקלים כמו פודטק וקלימטק נמצאים בעליה. ב-Google for Startups חשוב לנו נושא הגיוון ומתוך הסטארט אפים (5-8) היתה אישה אחת לפחות, כלומר לא רק לדבר את זה. מחקרים מראים כמה חשוב שיש צוותים מעורבים להצלחה של החברה".
