אחריות סביבתיתמנכ"ל ארגון "לתת": "ב-5 מיליארד שקל אפשר לפתור את בעיית הביטחון התזונתי בישראל"
אחריות סביבתית
מנכ"ל ארגון "לתת": "ב-5 מיליארד שקל אפשר לפתור את בעיית הביטחון התזונתי בישראל"
"הממשלה עושה מעט מדי", כך לדברי ערן וינטרוב בכנס אחריות סביבתית של כלכליסט ושופרסל. הוא הצביע על כמה נקודות כמו הצלת מזון כפיתרון לאי ביטחון תזונתי, פיתוח תשתיות ותקצוב ארגוני גג, הסרת חסמים רגולטוריים ובעיקר יצירת כדאיות כלכלית, כולל זיכוי במס, כדי שחברות נוספות יצטרפו למהלך
"ישראל היא אחת המדינות העניות ב-OECD", כך פתח את דבריו ערן וינטרוב מנכ"ל ארגון "לתת" בכנס אחריות סביבתית של כלכליסט ושופרסל. "המדיניות המאקרו חברתית כלכלית לא מספיק אפקטיבית. כ-300 אלף משפחות ו-600 אלף ילדים בישראל נמצאים באי ביטחון תזונתי חמור. מדובר במאות אלפי משפחות שנמצאות בבעיה קשה ואנחנו מנסים כבר שנים להבין כמה כסף נדרש כדי לפתור אותה. בדקנו עם משרד הבריאות מה הדבר האלמנטרי שמשפחה צריכה כדי להיות באי ביטחון תזונתי, הלכנו לרשתות המזון הזולות ובדקנו כמה עולה סל. גילינו שיש פער משמעותי של 300 אלף שקל בין מה שהמשפחות מוציאות בפועל ומה שהן אמורות להוציא. כדי לפתור את בעיית הביטחון התזונתי בישראל אנחנו צריכים כ- 5 מיליארד שקל".
וינטרוב דיבר על הסתירה בין הניסיון לצמצם את העוני בישראל להיעדר הפעולות שנעשות לטובת הצלת מזון. הוא ציין כי מצד אחד ישנם משאבים רבים שצריכים כדי לפתור את הבעיה, ומצד שני מחצית מהמזון שהולך לפח הינו בר הצלה וחלק גדול ממנו נמצא במקטע הקמעונאי. הבעיה והפיתרון ידועים, עכשיו נותר לקדם את המהלך.
"הממשלה עושה מעט מדי. אנחנו בארגון לתת, שנוסד לפני כמעט שלושה עשורים, הפכנו להיות ארגון גג ובנק מזון ארצי שעובד עם 210 עמותות ותומך ב-95 אלף משפחות שנמצאות באי ביטחון תזונתי. אנחנו עוברים על כל השרשרת - מזון יבש, טרי, מצונן וקפוא. אנחנו קונים מזון כדי לתת בסיס תזונתי, מצילים מזון מעשרות חברות, מפעילים מערך מוניטורים גדול, צי משאיות, שלושה מרכזים לוגיסטיים. זה קורה על בסיס קבוע כל השנה ולא רק בחגים. מהסל שאנחנו מחלקים – 80% מהצלת מזון, 12% רכש ו-8% כרטיסי מזון. בהצלת מזון כיום על כל שקל שאנחנו משקיעים אנחנו מצליחים להציל מזון לפחות ב-9 שקלים".
המודל שוינטרוב מדבר עליו טומן בחובו גם ערכים סביבתיים, גם יעילות כלכלית וכמובן סיוע לנזקקים. "אנחנו צריכים להגיע למאות ואלפי נקודות מכירה עם חיי מדף ממש קצרים ולהיכנס במקום שכבר לא מצליחים למכור. ליצרנים ולקמעונאים אין תמריץ כלכלי וזה דבר שצריך לתקן. צריך השקעה ורגולציה – פיתרון Tailor made. אנחנו מנסים לשכנע לחייב את החברות לא להשליך את המזון אלא לתת אותו".
וינטרוב מספר שארגון לתת הצליח לפצח את הקוד בתחום הרשתות הקמעונאיות בשיתוף רשת שופרסל ורשתות נוספות. "שופרסל הראשונה שממש קפצה למים. אנחנו מביאים יכולות ותשתית לוגיסטית וספקים ותפרנו פיתרון ייחודי. אנחנו מחברים עמותות בכל הארץ לסניפים ברמה המקומית, מנהלים אפליקציה, שולטים במידע ונותנים מעטפת".
על פי ה- Test Case של רשת שופרסל ישנן 57 עמותות, 121 סניפים, 60 מיליון שקל, 3,718 טון מזון. הרשת גם ממתגת את הסניפים שמצילים מזון ומכניסה את הנושא לקמפיינים התקשורתיים. וינטרוב סקר את היעדים והחזון להמשך והצביע על כמה נקודות קריטיות כדי לצלוח במשימה, בהן הצלת מזון כפיתרון לאי ביטחון תזונתי, פיתוח תשתיות ותקצוב ארגוני גג, הסרת חסמים רגולטוריים, הצבת יעדים לאומיים ובעיקר יצירת כדאיות כלכלית, כולל זיכוי במס, כדי שחברות נוספות יצטרפו למהלך ויתגברו על אי הביטחון התזונתי החמור בישראל.
