כנס כלכלה ירוקה"בעתיד נוכל לבודד חומרים שמצאנו בצמחים ולהדפיס הכל - אפילו לב"
כנס כלכלה ירוקה
"בעתיד נוכל לבודד חומרים שמצאנו בצמחים ולהדפיס הכל - אפילו לב"
את הדברים אמר פרופסור עודד שוסיוב, מהמכון למדעי הצמח והגנטיקה ומרכז הננו טכנולוגיה באונ' העברית, בכנס כלכלה ירוקה של כלכליסט. לדבריו: "אנחנו על פתח של עידן הצמח. הלב יהיה יותר טוב מלב שנקבל מתורם, כי הוא ייוצר מחומרים טובים יותר"
"אנו על פתח עידן הצמח. שר החוץ הסעודי אמר שעידן הנפט יסתיים לפני שנגמור את הנפט בבארות, כי ביו חומר הוא יותר מוצלח" - כך ציין פרופ' עודד שוסיוב, המכון למדעי הצמח והגנטיקה ומרכז הננו טכנולוגיה, האונ' העברית בכנס כלכלה ירוקה של כלכליסט.
לדברי שוסיוב: "למדע לא היה מספיק זמן כדי לפתח דלק סינטטי - לטבע היו מיליארדי שנים לעשות זאת והלוואי והייתה לנו יכולת להשתמש בידע. עצי הסקויה הם דוגמה נפלאה, הם נושאים משקל אדיר ואין כיום למשל מוצר פלסטיק שיכול לעשות זאת. כיצד העץ עושה זאת? מבחינה במיקרוסקופ עולה שהסיבה היא שהעצים הם כה חזקים וגם עשויים מסוג של סוכר - זה פולימר של קלוקוז שנקרא צלולוז ולכן יש לו תכונות מכאניות מדהימות, זה חומר חזק מפלדה – ולכן אנליסטים בעולם טוענים שננו צלולוז יהיה חומר בעל חשיבות אדירה".
לדבריו: "אם לפני שבע שנים רציתם להזמין באינטרנט חצי טון של ננו צלולוז לא היתם יכולים לרכוש חומר כזה - רק למצוא מאמרים על זה. אנו באוניברסיטה העברית ביחד עם חוקרים בפינלנד ושוודיה החלטנו להקים תהליך שיאפשר יצור של טונות של נאנא צלולוז. אנו לא רוצים לעקור עצים ואין צורך כי צלולוז נמצא בכל מקום - למשל נייר ממוחזר. יש מיליוני טונות של הפסולת הזאת בעולם וזו בעיית איכות סביבה, לנו זה חומר גלם".
"מה עושים עם חומר כזה? בישראל הוקמה חברה למטרה זו. ננו צלולוז עושה בנייה עצמית, אם שמים אותו במים הוא מייצר מעטה שקוף וחזק וגמיש שלא מעביר חמצן - אפשר להשתמש בזה לאריזות. אריזות שהן גמישות וקלות. השוק לכך ענק. אנו כיום בישראל מפתחים בחברת אלודאה פתרונות לכך".
עוד ציין שוסיוב: "לא רק עצים מייצרים דברים טובים - גם חרקים. אפילו פרעושים. הם מסוגלים לזנק למרחקים אדירים וזה מרשים, אבל כיצד הפרעוש עושה זאת? הוא פיתח חלבון שנקרא רזילין, זהו חומר גמיש שמחזיר אנרגיה באופן כמעט מושלם וכך פרעוש יכול לקפוץ. כולם רוצים את החומר הזה. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לבודד את הגן של הפרעוש שמייצר את הרזילין ואז להכניס את הגן למשל לצמח. בעתיד יהיה אפשר לייצר בצמחים הכל, כל מה שהטבע נתן לנו. את החומרים האלה נוכל לבודד ואז להדפיס הכל, אפילו לב. הלב הזה יהיה יותר טוב מלב שנקבל מתורם, כי הוא ייוצר מחומרים טובים יותר. פבלוב היה זה שטען שהידע החדש נמצא דווקא בספרים הישנים, פבלוב צדק, איננו צריכים לגלות מחדש את הגלגל אלא רק להקשיב למאגרי הידע שכבר יש לנו".
