כנס הצמיחהבנק מזרחי־טפחות: עסקים יתקשו להתאושש במצב הגיאו־פוליטי כיום
כנס הצמיחה
בנק מזרחי־טפחות: עסקים יתקשו להתאושש במצב הגיאו־פוליטי כיום
הצמיחה במגזר העסקי ירדה לשפל עם פרוץ המלחמה, והתאוששה ברבעון הראשון, אך טרם חזרה לממוצע של שש השנים האחרונות • כך עולה ממדד הצמיחה העסקית של בנק מזרחי־טפחות והסקר שהוא ערך בקרב 500 עסקים קטנים, שמתפרסמים היום לראשונה • "התאוששות המשק בשנים הקרובות תהיה תלויה במידה רבה בצמיחת העסקים הפרטיים"
מצבם של העסקים בישראל התאושש מאז פרוץ המלחמה, אך הוא רחוק מהתאוששות מלאה. התוצר העסקי, הביקוש הצרכני, קצב פתיחת העסקים והביקוש לאשראי - כל אלו קרסו לאחר 7 באוקטובר, ובמהלך הרבעון הראשון של 2024 החלו להתאושש. לפי הכלכלנים של בנק מזרחי־טפחות, שמפרסמים כעת לראשונה מדד העוקב ומנתח את רמת פעילותם וחוסנם של העסקים בישראל, המגזר העסקי יתקשה להתאושש באופן מלא במצב הגיאו־פוליטי הנוכחי במדינה.
המדד החדש שהשיק מזרחי־טפחות מכונה "מדד הצמיחה", והוא מבוסס על ניתוח נתוני מקרו שונים שעל בסיסם מופק ציון מ־1 (הנמוך ביותר) עד 10. משמעות כל ציון מתקבלת לאור ביצועי המדד הקודמים, כאשר בבנק יצרו את המדד כך שיתחיל מ־2017, ומתכוונים להמשיך ולפרסמו אחת לשנה. כך בבנק שואפים לייצר מדד עם פרספקטיבה ארוכת טווח שמאותת על מצבו של המגזר העסקי והכיוון שאליו הוא צועד. לפי המדד, ברבעון הראשון של 2024 הציון עמד על 5.2, זאת לאחר שירד ל־3.5 ברבעון האחרון של 2023. הממוצע הרב־השנתי מאז 2017 הוא 6.4.
"צמיחת המגזר העסקי לא תלויה רק בפעילותו על יוזמותיו וחדשנותו. העסקים לא פועלים בוואקום, אלא בתוך מציאות כלכלית וגיאו־פוליטית", נכתב בדו"ח שיוצא היום לראשונה במסגרת פרסום המדד. "כל קטר זקוק למסילה יציבה כדי שיוכל להתקדם במהירות, והפסים כרגע מעורערים. בשלב הנוכחי שיקום והתאוששות המשק תלויים בקבלת החלטות ברמה המדינית והמאקרו כלכלית, שייצרו סביבה יציבה בתוכה אפשר לצמוח".
לצפייה במדד הצמיחה המלא לחצו כאן
ייתכן שזה לא מקרי שבמזרחי־טפחות מבקשים להשתמש במילה "קטר", שלרוב מיוחסת למגזר ההייטק, דווקא לתיאור המגזר העסקי בכללותו. בבנק מסבירים את המוטיבציה מאחורי הקמת מדד ייעודי לבחינת מצבו של המגזר העסקי בכך שזהו "הרוב הדומם של הכלכלה הישראלית, מי שנושאים על כתפיהם את הצמיחה והחוסן של המשק, מעסיקים מעל 60% מכוח העבודה ואחראים ליותר מחצי מהתוצר הלאומי". עוד מציינים בדו"ח כי "את הכותרות יקבלו בדרך כלל החברות הגדולות או הסטארט־אפים שמבצעים אקזיט, אבל התאוששות המשק בשנים הקרובות תהיה תלויה במידה רבה בצמיחת העסקים הפרטיים".
מבחינה מתודולוגית, המדד של מזרחי־טפחות מתבסס על נתוני מקרו שלקוחים ממאגר הנתונים הפנימי של הבנק עצמו וכן מדו"חות בנק ישראל, הלמ"ס, דו"חות הבנקים ועוד, ומייצר ציון שמבוסס על חמישה פרמטרים: התוצר העסקי, כלומר התמ"ג במשק בניכוי פעילויות שאינן עסקיות, הביקוש הצרכני, היצע העבודה, מספר העסקים והביקוש למימון. כל פרמטר הוא 20% מציון המדד.
הציון הכללי של המדד מאז 2017 ולאורך השנים משקף את הטלטלות שעבר המשק בישראל, ובכללן עצירת הפעילות לאחר התפרצות הקורונה ב־2020, הריבאונד בפעילות בשנתיים שלאחר מכן, ואז התפרצות האינפלציה והעלאות הריבית, לצד המתח החברתי־פוליטי בעקבות תהליכי החקיקה המשפטית שהביאו להאטה בפעילות במשק, ואז כמובן הגיע 7 באוקטובר. לכן בעוד שעל פני זמן המדד הממוצע עמד על 6.4, ובניכוי השפעות הקורונה הוא עומד על 6, ברבעון האחרון של 2023 המדד ירד לשפל של 3.5 נקודות. מאז הוא כאמור התאושש באופן חלקי ועלה ל־5.2, אך עדיין נמצא מתחת לממוצע הרב־שנתי.
תוצר נמוך
הפרמטר שההתאוששות בו הייתה החלשה ביותר הוא התוצר העסקי, שנותר ברבעון הראשון של 2024 נמוך ב־5.5% בהשוואה לרמתו טרם המלחמה. לאורך 2023 עליית הריבית הביאה להיחלשות קצב הצמיחה, אך הוא עדיין היה גבוה במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2023 ב־5.7% יותר מהתקופה המקבילה. בייצוא נרשמה ירידה משמעותית במיוחד, והוא עומד על 9% בהשוואה לרמתו טרם המלחמה. מדובר הן ביצוא סחורות, כחלק מהידרדרות בקשרי המסחר של ישראל, וכן בשירותי תיירות, שנחשבים שירותי יצוא.
בצד הביקוש ההתאוששות משמעותית יותר, כאשר הצריכה הפרטית נמוכה ב־2.1% בלבד ביחס לרמתה טרם המלחמה. בבחינת השימוש בכרטיסי אשראי, הוא עלה ב־6% ביחס לרמתו טרם המלחמה. חלק מזה מוסבר על ידי הירידה בטסים לחו"ל, שהסיטה ביקושים אל תוך המשק.
היצע העובדים ועלויות הייצור אומנם קיבלו ברבעון הראשון של 2024 ציון גבוה מהממוצע ב־2023, 6.5 לעומת 6.1, אך בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הוא עמד על 6.9, כך שגם כאן מדובר בהתאוששות חלקית. עלויות הייצור גדלו במהלך הרבעון הראשון באופן מתון של 0.5%, זאת לאחר שעלו ב־0.6% ב־2023, ובשיעורים גבוהים בהרבה בשנתיים שקדמו לכך. בבחינת מספר המשרות הפנויות ושיעורי האבטלה, חלה השתקמות כמעט מלאה, כאשר שיעור המשרות הפנויות עמד על 4.2%. "ככלל, שוק העבודה חזר להיות מאוזן יחסית ברבעון הראשון", מציינים בדו"ח.
בבחינת מספר העסקים, המדד טרם פרסם ציון סופי לרבעון הראשון של 2024, אך בדו"ח מציינים שב־2023, בהשפעת המלחמה, חלה עלייה של 1.5% בלבד במספר העסקים הקיימים, זאת בשונה מהממוצע הרב־שנתי שעומד על 3%. ולבסוף, חלה עלייה של 1% בהיקף האשראי שהעסקים לוו - מה שמבטא התחדשות מסוימת בפעילות, וזאת לצד עלייה קלה בלבד בשיעור העסקים שמתקשים בהחזרי אשראי.
משק מול עסק
פרט למדד עצמו, במזרחי־טפחות ביצעו ניתוח שמתבסס על תשאול של כ־500 עסקים קטנים, זאת כדי לקבל קריאת כיוון גם מהשטח עצמו. אחד הנתונים המעניינים ביותר מצביע על הפער בין האופטימיות לגבי עתיד העסק לפסימיות לגבי עתיד המשק. לפי הסקר שערך הבנק, 46% מהעסקים הפרטיים חושבים שמצב הכלכלה יחמיר בשנה הקרובה, אך 86% חושבים שמצב העסק שלהם יהיה בסדר עד מצוין, ו־73% חושבים שהיכולת שלהם לגייס לקוחות לא תשתנה לרעה. רק 1% ממשתתפי המדגם מעריכים כי העסק שבבעלותם ייסגר. מעניין לציין שהאופטימיות נשחקת ככל שהעסק ותיק יותר, וככל שמספר העובדים בו גדול יותר.
על אף האופטימיות לגבי עתיד העסק, נקודה מרכזית ומדאיגה שעולה מהסקר היא ש־40% מהעסקים אמנם ממשיכים בפיתוח עסקי אבל בעצימות נמוכה, כלומר הם לקחו צעד אחורה מבחינת תוכניות עסקיות וזה, לדברי הבנק, יבוא לידי ביטוי בעתיד ויפגע בצמיחה של המגזר העסקי. בנוסף, 41% מהעסקים ענו לשאלה על מי הם סומכים בעת הזו? בתשובה "רק על עצמי", מה שעשוי להצביע על חוסר שביעות רצון מתוכניות הסיוע השונות שהפעילה המדינה, ובהן תוכנית המענקים לעסקים וכן תכניות להלוואות בערבות המדינה.
המחירים עולים
הסקר בחן גם עד כמה המלחמה פגעה בבעלי העסקים וכיצד הם התמודדו עם זה. באופן לא מפתיע, 80% מהעסקים בישראל מעידים כי נפגעו מהמלחמה, וכשליש מהנסקרים מגדירים את עוצמת הפגיעה כגבוהה. אחת הדרכים להתמודד עם הפגיעה היא העלאת מחירים, כפי שהיא מתבטאת גם במדדי המחירים האחרונים. לפי הסקר, 40% מהעסקים העלו מחירים בשנה האחרונה, כאשר ההתייקרות בולטת בעיקר בקרב העסקים הוותיקים יותר – שמחציתם העידו על עליית מחירים.
"ניתן לשער כי אלו עסקים שעל סמך ניסיונם הרב מבינים כי זו עליית מחיר שתישאר, וכי גם עלות התשומות שלהם גדלה – חומרי הגלם התייקרו, מחירי ההובלה הימית זינקו, עלויות ההעסקה גדלו, הכסף התייקר עם עליית הריבית – ולכן הם זקוקים להכנסות גבוהות יותר כדי לעמוד בהחזר החוב שנטלו על עצמם", נכתב בדו"ח של מזרחי־טפחות. באופן שאינו בהכרח מפתיע, דווקא אלו שהעלו מחירים גם אופטימיים יותר לגבי עתיד העסק שלהם.
