ועידת החוסןראש חטיבת השווקים של בנק ישראל: "האינפלציה בישראל מתמתנת, אך יש סיכונים שעלולים לגרום לעלייתה"
ועידת החוסן
ראש חטיבת השווקים של בנק ישראל: "האינפלציה בישראל מתמתנת, אך יש סיכונים שעלולים לגרום לעלייתה"
הדברים נאמרו בוועידת החוסן הישראלי של כלכליסט בשיתוף הפניקס על ידי ד"ר גולן בניטה, ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל. בניטה הוסיף כי הסיכונים כוללים את מחירי הנפט, הגירעון התקציבי, וכמובן את השלכות המלחמה, ההפיכה המשטרית ומצב המשק כתוצאה מכך
"אתמול היתה החלטת ריבית ולדעתי זו נקודת זמן טובה להציג על קצה המזלג את התמונה המאקרו כלכלית שהוועדה המוניטארית ראתה לנגד עיניה עם הותרת הריבית על כנה", כך ציין דוקטור גולן בניטה, ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל בועידת החוסן הישראלי של כלכליסט בשיתוף הפניקס.
לדברי בניטה, "בכלכלה העולמית יש ריבוי סימני נחיתה רכה, כלומר האינפלציה מתמתנת בהדרגה בלי שיחול מיתון או משבר בכלכלות - והסימנים לכך הולכים ומתרבים. לפני שנה היתה הערכה של מיתון אינפלציה ומיתון כלכלות אך כיום הכלכלה האמריקאית מפגינה עוצמה. האינפלציה בעולם מתמתנת אך כמו בתהליך של דיאטה, הקילו האחרון הוא הכי קשה. כתוצאה מכך הבנקים המרכזיים מאותתים שרמת הריבית בעולם תישאר גבוהה לאורך זמן. בתחילת השנה השווקים העריכו שהפד יבצע שש הורדות ריבית השנה, כיום ההערכות מדברות על שתיים או שלוש הורדות ריבית וזה נובע מכך שהאינפלציה מתמתנת אך לא נעלמת".
"מה קורה בישראל? כאן האינפלציה מתמתנת, היא בתוך היעד, אינפלציה של שלושה חודשים נמוכה מאינפלציה של חצי שנה - אבל יש סיכונים שעלולים לגרום לעליית האינפלציה. קודם כל מחירי הנפט בעולם משפיעים. גורם שני הוא הגירעון התקציבי, יש סיכון שהוא יהיה גבוה מהערכות הממשלה ואז שער החליפין יברח. אנו רואים התאוששות מרשימה של הכלכלה בישראל- אבל במבט קדימה חזרה של המשק לתוואי צמיחה ייקח זמן, זה לא יקרה בחודשים הקרובים אלא רק באמצע 2025. הסיבות לכך הן שיש לנו שני ענפים שלא עובדים חזק: התיירות והבינוי. תכנית הממשלה להחליף פלסטינים בעובדים זרים לא מתרוממת וכנראה שייקח זמן רב עד להשלמת המחסור בעובדים הפלסטינים ולכן יקח זמן עד שענף הבינוי ישוב לתפוקה מלאה. יש לכך כמובן גם השלכות על מחירי הדיור".
לדבריו, "רכישה בכרטיסי אשראי כעת ברמה גבוהה. שוק העבודה חוזר כמעט לתעסוקה מלאה, המילואים יורדים בהדרגה. היו כאלה שתהו כיצד מוד'יס הורידה את הדירוג שלנו וכמעט לא קרה כלום. התשובה לכך היא שהורדת הדירוג היתה מתומחרת זמן רב בשוק. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה עם פרוץ המלחמה ואג"ח ממשלת ישראל נסחרות בפרמיית סיכון דומה לזו של ברזיל ומקסיקו שיש להן דירוג אשראי נמוך משלנו. כל עוד פרמיית הסיכון גבוהה יש כיוון להתכנסות. עד שנת 2023 שער החליפין של השקל היה מתואם במלואו עם שוק המניות האמריקאי".
"הקשר הזה נשבר בתחילת 2023. עם הרפורמה המשפטית ופרוץ המלחמה היתה קפיצה אדירה בשער החליפין. תכניותינו מנעו את התבדרות יחס השקל-דולר ומי שמניע כיום את שוק המט"ח הם המשקיעים הזרים. אנו רואים התמתנות של האינפלציה אך הוועדה המוניטרית החליטה לנקוט במשנה זהירות ולעצור לרגע את תהליך הורדת הריבית".
