כנס המוסדיים בשוק ההוןפרופ' אורי חפץ: "אנחנו בפתחה של התאוששות חסרת תקדים"
כנס המוסדיים בשוק ההון
פרופ' אורי חפץ: "אנחנו בפתחה של התאוששות חסרת תקדים"
פרופ' חפץ הסביר בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות, כי הכלכלה הישראלית עדיין מתאוששת מהמכה שניחתה עליה לפני שנה - מכה שאין לה תקדים. "תעשיות עתירות מדע הרוויחו לעומת תעשיות עתירות מגע שהפסידו", אמר
לפני חודשיים כתב הכלכלן פרופ' אורי חפץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים מאמר אופטימי בשם "המשבר הגדול לא חזר". במאמר הציג תמונה אופטימית כלכלית של התאוששות במשק הישראלי והעולמי מהשלכות הקורונה. בכנס שוק ההון של "כלכליסט"
וקסם קרנות הסביר היום חפץ כי הכלכלה הישראלית עדיין מתאוששת מהמכה שניחתה עליה לפני שנה – מכה שאין לה תקדים. זאת מאחר שהיא פגעה באופן שאינו שוויוני במדינות ובעסקים, מה שהוא מגדיר כ"תעשיות עתירות מדע שהרוויחו לעומת תעשיות עתירות מגע שהפסידו".
האם אנחנו לקראת עולם של אינפלציה ואי-שוויון?
"העתיד אינו ידוע והנבואה ניתנה לשוטים. הציפיות לגבי העתיד מעוגנות היטב סביב עליית מחירים בשיעור של 2% לשנה. בנוסף, הבנקים המרכזיים של היום הם לא מה שהיו בשנות ה-70. היום הם מחזיקים בעצמאות ובכוח פוליטי לשלוט טוב יותר על המחירים. האינפלציה של שנות ה-70 שררה במשק עד שב-1981 פול וולקר (הנגיד לשעבר בארה"ב) הגיע לפד ועצר את האינפלציה.
"לעומת הציפיות לאינפלציה, הציפיות לצמיחה כלכלית אופטימיות יותר ועומדות על 6% בישראל, כשבעולם התחזית היא בין 5% ל-6%. מדד אמון הצרכנים המקומי של הלמ"ס שנמדד לחודשי אפריל ומאי השנה הגיע לשיא מאז התחילו למדוד אותו ב-2011, והוא גם מציג עתיד אופטימי לכלכלה הישראלית. אנחנו בפתחה של התאוששות חסרת תקדים".
ייעצת בעבר לממשלה בנושאים כלכליים, האם יש לך הערות על ההתנהלות של הממשלה המקומית?
"אי אפשר להגיד משהו כלכלי ללא שישייכו אותך לאחד הצדדים הפוליטיים. ברמה הכללית, כל מדינה בתקופת הקורונה התבססה על הנתונים שלה כדי להחליט איך היא שורדת את המשבר הכלכלי בצורה הטובה ביותר. מבחינת הגירעון של ישראל שנוצר בעקבות אותם מאמצים, שיעור של 11% זה מקום טוב באמצע לעומת שאר הכלכלות במערב".
מתי נתחיל לטפל בגירעון?
"המורשת שקיבלנו מהטיפול בקורונה היא יחס חוב-תוצר גבוה יותר וגירעון. אבל אני אומר, 'כשיש לך מימון זול והבטחה לתשואה גבוהה, תלך על זה'. זו אמירה נכונה לגבי משק בית שמשקיע בהשכלה, לגבי עסק או ממשלה שמשקיעים בתשתיות. אם אתה לווה בזול בשביל תשתיות, זה בסדר. ביחס לחוב-תוצר, התאהבנו ביחס של 60%, אבל השיעור הזה נקבע על בסיס אמנת מסטריכט שנחתמה לפני 30 שנה. אז היו תנאים וריביות אחרות. היום צריך לחשוב אחרת".
הנגיד רמז על כך שהמספרים החדשים הם 75%-80% מבחינת חוב-תוצר, אתה מסכים איתו?
"דעתו משקפת את החשיבה העולמית. אנחנו ככלכלנים מנסים להבין מה העלות של החוב כיחס של התוצר. כלומר גודל החוב ייקבע על ידי עלויות המימון שלו".
האם הגיע הזמן להעלות מסים?
"אנחנו עדיין חבולים, זה לא הזמן להוריד את התחבושות. אם התוצר יגדל יותר מהחוב, היחס יקטן גם ללא פעולות מיסוי. אנחנו נמתין לעוד נתונים".
מה הקשר בין צמיחת תוצר לאושר?
"התוצר מודד ייצור. זה נותן אומדן טוב לאיכות חיים כלכלית. זה תואם את היכולת שלנו לייצר בריאות והשכלה. אבל ייצור זה לא הכל, כמו סעיפים של אי-שוויון ואיכות חיים שאינם נמדדים בתוצר. בשנים האחרונות יש מאמצים לייצר מדדים אלטרנטיביים. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים עובדת על פיתוח של סוללה חדשה של מדדים. נוכל לייצר סדרות זמן רצופות שיצביעו על המצב האמיתי שלנו כאזרחים".
לסיום, האם לכלכלנים יש תפקיד משמעותי בחיים הציבוריים?
"לא בכל שלב בקריירה. יש זמן למדע וזמן להסביר את המדע. לאקדמיה יש מקום חשוב בחיים בישראל. בלימודיי בארה"ב ליוו אותי דוקטורנטים מכל העולם. תמיד קיוויתי שכולם יחזרו ליוון, גרמניה, הודו וישראל. קשה לחזור אבל זה אפשרי. אנחנו נדאג שהשפל הגדול לא יחזור גם במקרה של וריאנט נוסף".
