כנס בטיחות בעבודהמנכ"ל ביטוח לאומי: "גיבשנו מתווה לעובדים שפיתחו תסמינים של תשישות כרונית"
כנס בטיחות בעבודה
מנכ"ל ביטוח לאומי: "גיבשנו מתווה לעובדים שפיתחו תסמינים של תשישות כרונית"
כך אמר מאיר שפיגלר בפאנל בכנס ״המשק חוזר לעבודה בטוחה״ של כלכליסט בשיתוף המוסד לבטיחות וגהות, בהשתתפות הממונה על תקינת הבטיחות במשרד הכלכלה יעקב וכטל, וחזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ומפקח עבודה ראשי במשרד העבודה. לדברי שפיגלר, "קיבלנו למעלה מעשרת אלפים תביעות נכות מאנשים שנדבקו בקורונה. התסמינים זהים לאלה של פיברומיאלגיה"
"אנו מצפים מהממשלה החדשה, לכשתוקם, שתשים את נושא הבטיחות בעבודה כאחד מסדרי העדיפויות המובילים שלה". כך אמר יעקב וכטל, יו"ר מועצת המוסד לבטיחות וגהות לשעבר, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה בכנס ״המשק חוזר לעבודה בטוחה״ של כלכליסט, בשיתוף המוסד לבטיחות וגהות.
לדבריו, "ברור שהנזקים למשק הם גדולים ולכן אנו מצפים מהממשלה שתתמוך בפעילות הזו בכל דרך אפשרית. צריך להסביר לאנשים בנושא הבטיחות, לא צריך להתפשר כי הנזק יותר גדול מהעלות של הבטיחות". וכטל הוסיף כי "בתקופת הקורונה, נערכנו די מהר על מנת לקיים עד כמה שאפשר את הפעילויות בשטח ככל שלא ניתן היה, נערכנו עם מדיה אלקטרונית לקיים את ההדרכות והקורסים לבטיחות בעבודה, ועשינו הסבה של שיטות הפעילות".
"המוסד עוסק בין היתר בהסברה והדרכה ואימון של בעלי מקצוע כולל ביצוע ניטורים. באשר להדרכות במדיה האלקטרונית, השתדלנו להפעיל את ניידות ההדרכה גם בתקופה הזו. היתה מגבלה של כמות אנשים להדריך בתוך הניידת והמשכנו. היום אנו מפתחים מערך של סימולטורים למפעילים של עגורני צריח, מלגזות ומשאבות בטון. אנו בתהליכי הרצה וזה פיתוח טכנולוגי שמאוד יעזור".
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר ציין כי: "קיבלנו למעלה מעשרת אלפים תביעות של נכות מאנשים שנדבקו בנגיף ומתמודדים עם כל התסמינים. התסמינים של הקורונה כמעט זהים לתופעה של פיברומיאלגיה. הסוגיה נמצאת על שולחנו של הביטחון הלאומי מספר שנים, בין היתר בעקבות עתירה לבג"ץ. גיבשנו מתווה איך לתת מענה למי שנפגע משתי המחלות בכל מה שנוגע לליקויים שהופכים להיות אחוזי נכות".
שפיגלר הדגיש כי "לצערי לא הגענו למתווה שקיבל את אישור הגורמים הרלבנטיים, בין היתר כי אגף התקציבים במשרד האוצר כל הזמן שם על מאזן המאזניים את העלות אל מול הצורך לתת מענה לאותו אדם שנפגע ממחלה מסויימת, בהיבט של נכות שהוא נדרש להתמודד איתה. לא יעלה על הדעת מבחינת הביטוח הלאומי שהחשבון הזה יעמוד על הפרק ושאדם שנפגע בעבודה ויש לו נכות שהוא צריך להתמודד איתה לא יקבל את מה שמגיע לו כתוצאה מכך. הקורונה מעצימה את הצורך המיידי לתת מענה לכלל הציבור, בהיבט של תשישות כרונית. אם אדם נפגע בעבודה ונקבעה לו נכות כתוצאה מכך הוא, אמור לקבל קצבה בהתאם לרמת הפגיעה שהיא מנת חלקו".
עלות קצבאות הנכות ב-2020 - 7 מיליארד שקל
לדבריו, עלות קצבאות הנכות הסתכמה אשתקד ב-7 מיליארד שקל. מדובר בסכום לא פעוט, אבל חלק בלתי נפרד מהביטוח הסוציאלי שאנו מעניקים לתושבי מדינת ישראל. זה דבר שמגיע להם בחוק. אנו עושים את החוק כדי שהם יקבלו את זה". שפיגלר הוסיף כי הוא "מצפה מהממשלה להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי לשפר את היכולת של כל מי שעוסק בהפחתת תאונות בעבודה להצליח ולעסוק את המירב והמיטב בתחום הזה".
חזי שוורצמן ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ומפקח עבודה ראשי במשרד העבודה והרווחה ציין כי "בשנת 2020 היתה ירידה של 30% בתאונות במשק הישראלי. אשתקד הגדלנו ב-50 תקנים את מספר המפקחים, שהגיע ל-100 מפקחים. מספר זה של המפקחים לא מספיק, כי יש 70,000 מפעלים, 15,000 אתרי בנייה ו-3,000 אתרים חקלאיים. יש הסכם משולש בין האוצר, ההסתדרות ומשרד העבודה להגדיל ב-17 תקנים את מספר המפקחים, אבל לא קיבלנו אותם בגלל מגבלות תקציב. הגידול בהתחלות הבנייה הוא גדול ואנו מבקשים יותר כוח פיקוח אפקטיבי למען בריאות העובדים".
