חקר המוח האוטיסטי"ארגון פרח נותן מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים בפריפריה"
חקר המוח האוטיסטי
"ארגון פרח נותן מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים בפריפריה"
משה שטיין מנכ"ל רשת פרח לחינוך מיוחד בכנס חקר המוח האוטיסטי של "כלכליסט", "אנו מקימים את המסגרות המיוחדות בסמיכות למסגרות שיכולות לשלב ילדים מיוחדים. אם לילד יש בעיה רפואית, אנו פועלים לשילובו בקהילה ומכניסים אותו עם הדרכה למערכות הרגילות"
"ארגון פרח הוא ארגון שלב פעילותו ממוקד בילדים עם צרכים מיוחדים. אנו נותנים מענה לילדים מגיל שלושה חודשים ועד גיל 21", כך לפי משה שטיין מנכ"ל רשת פרח לחינוך מיוחד עם פתיחת כנס חקר המוח האוטיסטי של "כלכליסט". לדבריו, "זוהי גדולת הארגון, שאין סוג לקות שאינה זוכה למענה. אנו פעילים בעיקר בפריפריה אך נמצאים גם במרכז. היות ואנו יודעים על ילדים שנמצאים בבית, ילדים שאין להם מענה, אזי אנו ממוקדים בפריפריה".
שטיין הסביר: "מדובר בילדים שאין להם יכולת להתקבל למסגרת מתאימה והדבר פוגע בילד, בהוריו ובסיכויי הילד וגם של משפחתו להתפתח. הדבר החשוב לנו מכל הוא להעניק את המענה לצרכיו של הילד - וכפי שבמרכז הארץ יש מערכות אשר נותנות מענה מרבי, עם כל החדשנות שכרוכה בזה, כך שמנו לעצמנו יעד לפתח את מערכות הפריפריה. פתחנו מעון יום שיקומי בטבריה, בחריש פתחנו לפני מספר חודשים מקום המעניק לילדים מיוחדים מענה כדי שילדים אלה לא יצטרכו לבצע נסיעה ארוכה וקשה אל המרכז. אנו פותחים במקומות אלה מסגרות אשר מעניקות מענה".
שטיין המשיך ואמר, "אנו נמצאים בקרוב לשלושים רשויות ברחבי הארץ. החל בטבריה וכלה בזכרון יעקב, בני ברק, בית שמש, ירושלים, גוש עציון והמועצה המקומית שומרון. יש לנו קרוב לחמישה עשר אלף תלמידים וכשלושת אלפים עובדים.
"הקמנו גם מודל לשילוב ילדים מיוחדים בחברה, כל הצדדים נהנים מכך. אנו מקימים תמיד את המסגרות המיוחדות בסמיכות למסגרות אשר יכולות לשלב ילדים מיוחדים. אם לילד למשל יש בעיה רפואית, אנו פועלים לשילובו בקהילה ומכניסים אותו עם הדרכה למערכות הרגילות, מדובר בילד שיהיה מסופק, יחווה הצלחות בתוך החינוך הרגיל. מדובר בילד שמח שהוריו שמחים". לפי שטיין: "החוכמה היא בשילוב נכון, עם הדרכה נכונה, עם הדרכה של צוות משלב איכותי. אנו משקיעים בכך משאבים, הדרכות והכוונה כי אסור שילד כזה יכנס למערכת ויחווה כישלון. זהו דבר שאיננו מרשים. פעילות זו, של הצוות שנמצא בניין ליד בניין כדי לשלב ילדים מיוחדים בפעילות חברתית, היא מצוינת. זהו דבר שיוצר הכלה בקהילה, קבלה של האחר. וזהו עיקר פעילותנו".
מסביר שטיין: "אנו בחינוך המיוחד מחזיקים באמצעים טכנולוגיים וחדשניים המאפשרים לנו להעביר שיעורים בהמחשות מיוחדות, באמצעות מערכות אינטראקטיביות שמסייעות בתיווך של החומרים שהילדים אמורים לקבל מבחינה חינוכית ולימודית. מערכות אלה הן מאתגרות. יש בהן גם משחקי למידה מעניינים והילדים מרוויחים מכך הרבה. זה מעניין ומאתגר והילדים האחרים לומדים כיצד לשהות במחיצת ילדים מיוחדים, להכיל אותם, לקבל אותם ולחוות את השונה".
בהקשר זה יוזכר כי החל משנת הלימודים תש"פ (2019-2020) נכנס לתוקף תיקון בחוק חינוך מיוחד הקובע כי קביעת זכאותם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים תבוצע על ידי ועדות זכאות ואיפיון - וההורים יהיו רשאים גם לבחור עבור ילדיהם מסגרת חינוך רגיל.
לפי שטיין:"הרעיון מדהים וחשוב, אך הדרך בעייתית, כי לקחת ילד מיוחד ולשים אותו בכיתה משלבת ללא הדרכת מורים וצוות רפואי וללא התאמה של צוות רפואי מיוחד אשר נדרש לפעמים, או של קלינאית תקשורת, זה לא מתקיים כיום. המודל שאנו יצרנו הוא המודל הנכון ולא לקחת ילד מיוחד ולשים אותו בכיתה רגילה ללא התאמה מראש ברמת המורה או ברמת המנהל. אנו רואים בשנה וחצי האחרונות מאז כניסת החוק שילדים רבים חוזרים בחזרה לתוך המסגרות המיוחדות. אני קורא לשר החינוך החדש לאמץ את המודל שלנו כדי שילדים מיוחדים יקבלו את כל הטיפול המיוחד שהם צריכים לקבל, את הציוד שהם צריכים לקבל ואת הצוות שהם צריכים לקבל".
עוד ציין שטיין: "בכל הקשור בחדשנות, יש לנו תוכנות אשר בודקות מהו הצורך של כל ילד, מה רמת הלמידה, ואנו בונים לכל ילד תוכנות אשר מקדמות אותו. מדובר במערכות אשר מאפשרות לילדים להביע את עצמם ואת רגשותיהם וכך לקדם את הילד. נכנסו אלינו ללא יכולת דיבור או הבעה ובזכות אותן תוכנות, יש לנו גישה לילדים אלה".
