Back To Business"הרגשנו די אבודים וכבר חשבנו לסגור את העסק, אבל היתה לנו תשוקה אדירה להמשיך"
Back To Business
"הרגשנו די אבודים וכבר חשבנו לסגור את העסק, אבל היתה לנו תשוקה אדירה להמשיך"
הקורונה תפסה את אלינור נתנאל, עמית גוטליב וסטיב טלאור בזמן לא טוב: המיזמים שפתחו בדיוק צברו תאוצה, עד שהכל נעצר בסגר אחד גדול. מיזם We19 נתן להם את הדחיפה הדרושה
הקורונה תפסה את אלינור נתנאל, מייסדת ובעלים של Remeant, שמייצרת בדים מחומרים ממוחזרים בזמן לא טוב. "אנחנו עובדים עם מפעלים, לוקחים מהם את השאריות שהם לא יכולים למחזר, והופכים אותן לטקסטיל", היא סיפרה בכנס עסקים קטנים של "כלכליסט".
"התחלנו בעיצוב קולקציית תיקים מהבדים, והתחלנו לשווק אותה. לפני הקורונה החלטנו לעשות שינוי ולשווק את הבדים שלנו למעצבים ולחברות אופנה. הקורונה קצת פגעה בעסק, והתחלנו לקבל סירובים אחרי התעניינות מהרבה מקומות בעולם כמו ברזיל וגרמניה".
במקביל היתה צריכה נתנאל להתמודד עם הקושי הנוסף שנוצר בעקבות הסגרים המרובים: "הייתי עם שני ילדים ותוך כדי הייתי צריכה לקבל הזמנות, לייצר ולהתעסק עם לקוחות. זה היה טירוף. הרגשנו די אבודים וחשבנו לסגור את העסק, אבל היתה לי ולבעלי תשוקה אדירה להמשיך ולהרים אותו".
לדבריה, המענק שקיבלה החברה מ-WE19 הוא שאפשר לה להמשיך בפעילותה. "עשה כיף לדעת שמאמינים בך", אמרה. "המענק עזר לנו להעסיק עוד כוח אדם, להגדיל את העסק ולשווק אותו. קנינו ציוד הרבה יותר יעיל כדי להוריד מחירים של בדים. אנחנו עוברים עכשיו לפס ייצור תעשייתי ומחפשים משקיעים. המטרה שלנו היא למכור בדים בכל העולם".
מפעל הנצחה שהפך לעסק
עמית גוטליב (34) מעוטף עזה, נשוי +2, פתח מועדון רכיבה בעקבות מותו של חברו הטוב אביעד פיירוז בתאונת דרכים, במטרה להעביר את הרוכבים אל המסלול, המקום הבטוח בו הם יכולים לעבוד "במקסימום עוצמה ומינימום סיכון".
לפני הקורונה עסק גוטליב בתחום הלוגיסטיקה ולאחר הטרגדיה שקרתה ב-2018 החליט להוריד את הרוכבים מהמקומות המסוכנים, מהכבישים הציבוריים ולהעביר אותם אל המסלול. "אנחנו מנגישים את עולם המסלול לרוכבים מכל הארץ, מכירים להם את התרבות המוטורית. אנחנו מנגישים את זה או על ידי הדרכות או על ידי רכישת ציוד ובונים קהילה. אנחנו מלמדים איך לרכוב נכון, איך לעבוד על האופנוע", הוא סיפר.
המועדון התחיל מ-10 רוכבים והיום הוא מונה כ-500 רוכבים. "אנחנו מנגישים את עולם המסלול לרוכבים מכל הארץ, מכירים להם את התרבות המוטורית, אנחנו מנגישים את זה או על ידי הדרכות או על ידי רכישת ציוד ובונים קהילה. אנחנו מלמדים איך לרכוב נכון, איך לעבוד על האופנוע", סיפר גוטליב.
"הקורונה תפסה אותנו במומנטום מטורף, והכל נעצר בסגר אחד גדול. מיזם We19 נתן לנו את הדחיפה, כך שאנשים הגיעו עכשיו למקום טוב יותר. הדבר הראשון שעשינו זה סככות להתכנסות של האופנוענים, קנינו מחשבים, השקענו בסרטון תדמית. בהתחלה לא ידעתי מה הולך לקרות, אך היום אני ערוך יותר ברמה הכי גבוהה. בזכות We19 קפצנו מדרגה".
לחשוף את עולם החקלאות האורבנית
סטיב טלאור, בן 46 מצור יצחק, נשוי + 2 וכלב, עוסק בחינוך מעל 20 שנה ומלמד טבע וסביבה לילדים. את אקוטל פתח לפני כשנתיים כדי לחשוף את עולם החקלאות האורבנית למשפחות ולקהילות שמתגוררות בבנייני דירות כמוהו.
"הגעתי לתחום הזה בכלל מטעמי בריאות, כשגידלתי בעצמי בבית עד 90% מהירקות שאני צורך", הוא סיפר. "בשלב מסוים נוצר לי עודף, והשארתי חלק מהירקות אצל השכנים, שהתעניינו מאיפה הירקות. לימדתי אותם איך מגדלים, ואז חבר הציע לי לעשות קורס בעניין".
טלאור סיפר כי את ההרצאות שעשה הוא החל להרחיב מהשכונה בה הוא גר ליישוב כולו, ומהר מאוד זה התגלגל לעסק כשחברות הייטק הציעו לו להרצות לעובדים. "הכל עבד מצוין עד מרץ בשנה שעברה, כשגילינו שאנחנו צריכים להישאר בבית", אמר טלאור.
"לכאורה זה היה הזמן המושלם, כי אנשים נשארו בבית והתחילו לאגור מזון. אבל לא יכולתי להעביר להם את המידע, כי אני מעביר הרצאות פרונטליות, וזה היה אסור. פתאום נפסקו ההזמנות, והיה שלב שחשבתי שאנחנו עומדים לסגור וכל החלום הולך ונעלם", הוא סיפר.
אלא שאז הגיעה התפנית. "כמו שהקורונה הגיעה ממקום לא צפוי, כך גם העזרה הגיעה ממקום לא צפוי. חבר הציע לי לפנות ל-WE19, ובאמת קיבלתי כספים שהצליחו לגרום לי להקים את העסק הזה מחדש. רכשתי ציוד, התחלתי לפרסם, לעשות קורס אונליין, סדנאות בלייב. אני מאמין שהתחום הזה זה חקלאות העתיד. הידרופוניקה זה תחום העתיד", הוא סיכם.