נדל"ן ותשתיות 2021"בישראל 200 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה עודפים"
נדל"ן ותשתיות 2021
"בישראל 200 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה עודפים"
כך לפי יו"ר הוועדה המחוזית של תל אביב דניאלה פוסק שהפצירה בראשי הערים כי במקום לדרוש עוד שטחי תעסוקה, עליהם להפוך את הערים לרוולנטיות כדי שיהיו ביקושים לשטחי התעסוקה. ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה: "אני רוצה תעסוקה אצלי כדי שהתושבים יישארו לעבוד בעיר"
"השוק מתעורר, המחירים עולים, אני רואה התנפלות", כך אמרה יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב, אדר' דניאלה פוסק, בפאנל שעסק בשוק הנדל"ן בהנחיית דרור מרמור בכנס נדל"ן ותשתיות 2021 של "כלכליסט". "למרות הקורונה, בשנה האחרונה הוועדות המחוזיות עבדו כרגיל והצלחנו לייצר מלאי תכנוני נדרש, כאשר התוכניות הגדולות הן של התחדשות עירונית".
ראשת עיריית אור יהודה ליאט שוחט הביעה חשש כי הפיתוח בו מצויה העיר עשוי להיבלם, בשל העובדה שמזה זמן לא מאושר תקציב מדינה. "העובדה שאור יהודה נמצאת בשיא הפיתוח, היא תוצאה של החלטות מלפני 4 ו-5 שנים" אמרה שוחט. "המשך הפיתוח לא יתאפשר בלי ממשלה ובלי תקציב מדינה". באשר לאיכות התוכניות המאושרות, הבהירה שוחט כי "מה שצריך זה שהמדינה תפסיק לדחוף תעסוקה לתל אביב. אני רוצה תעסוקה אצלי כדי שהתושבים שלי יישארו לעבוד בעיר".
אפרת טולקובסקי, מנכ"לית מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן הסבירה כי המציאות בשטח אינה משקפת בהכרח את רצונם של המתכננים או מקבלי ההחלטות: "התעסוקה הולכת אחרי המועסקים, לא פחות מאשר המועסקים הולכים לתעסוקה. תמיד אמרו תביאו תעסוקה לפריפריה, שתמשוך אנשים לפריפריה, אבל בסוף גם המעסיקים מחפשים את האנשים שהם רוצים. הבעיה שחושבים על הקמת אזורי תעסוקה לעיר של 100 אלף איש, כאשר 100 אלף איש זה כלום לאזור תעסוקה. אנשים נמשכים למטרופולין של תעסוקה, ולכן כשיהיה קו סגול שיעבור באור יהודה למשל, זה עשוי דווקא למשוך מועסקים מאור יהודה לתל אביב".
פוסק: "אור יהודה לא צריכה להתחרות בתל אביב כי יש לה ערך מוסף שהוא נתב"ג. בעתיד נתב"ג תפתח את האזור התפעולי שלה, דבר שייצור המון מקומות עבודה. כשאומרים תעסוקה כולם חושבים על הייטק. אבל זה פשוט לא נכון. תעשיית ההייטק מהווה רק 16% מכלל המועסקים במשק. 40% ממשק התעסוקה הם עסקים קטנים ו-40% מהמועסקים במשק הם במגזר הציבורי. תעסוקה זה לא רק הייטק. זה גם חקלאות, מסחר, חינוך, אחסנה, ועוד הרבה תחומים".
פוסק הסבירה כי הלחץ שמפעילים ראשי רשויות לאשר שטחי תעסוקה בתחומם הוא שגוי: "אנחנו נמצאים היום עם מלאי עודף של שטחי תעסוקה מתוכננים כלל ארציים של 200 מיליון מ"ר", אמרה פוסק. "זה מלאי עודף ענק והוא לא מהיום. לכן השאלה שהעיריות צריכות לשאול, היא לא אם היא תקבל עוד שטחי תעסוקה בתוכניות, אלא איך היא הופכת את עצמה לרלוונטית כדי ששטחי התעסוקה האלה יתממשו וייבנו. המילה הכללית תעסוקה היא לא הפיתרון. השאלה היא איזה תעסוקה. חברה כמו מיקרוסופט שנכנסה לאזור התעסוקה של הרצליה, יהיה קשה להעביר אותה לכרמיאל. לכן צריך לשאול איזה סוג של תעסוקה כל אזור רוצה למשוך אליו. עיר שתדע לזהות מי התושבים שלה, ומהו היתרון המרחבי שלה, תדע למצב את עצמה ולהביא את התעסוקה המתאימה".
גם ביחס להשפעת התחבורה המשתנה על התכנון, הסבירה פוסק, כי "גם התושבים וגם היזמים מבינים שהעולם השתנה, ותקני החנייה השתנו. היום הפקק מתחיל כבר בחניון, וברחוב ליד הבית. אנשים כבר מבינים את זה בעצמם. נכון שיש עדיין קונפליקטים גדולים, אבל כולם מבינים שהמציאות משתנה".
טולקובסקי סיכמה: "אוטובוסים ונת"צים עובדים יפה כבר היום, והייתי רוצה לראות שיותר אנשים משתמשים בהם ולא מדברים רק על הרכבת הקלה או המטרו שעוד לא קיימים".
