כנס המוסדיים בשוק ההוןאבנר חדד: "הניסיון לתזמן את שוק ההון כשל שוב במשבר הקורונה"
כנס המוסדיים בשוק ההון
אבנר חדד: "הניסיון לתזמן את שוק ההון כשל שוב במשבר הקורונה"
מנכ"ל קסם קרנות ETF מבית אקסלנס דיבר בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות. "השוק צריך לבחון שוב את השקעותיו ואת עמדותיו לאור המשבר"
"משבר הקורונה מצריך בחינה מחודשת של התפיסות בשוק ההון בנוגע להשקעותיו", כך אמר אבנר חדד, מנכ"ל קסם קרנות ETF מבית אקסלנס, בכנס "תפקיד המוסדיים בעידן החדש" של כלכליסט. בדבריו התייחס חדד לשינויים שהתרחשו בשווקים דרך מדדי המניות והמטבעות, לנוכח ההתפתחויות במשבר הקורונה.
"הקורונה היתה אירוע מכונן", אמר חדד בראשית דבריו. "זה אירוע שמחייב בחינה ברמה של חברות, ארגונים, מדינות וגם ברמה של תפיסות ועמדות. הרבה שנים אני נואם בעד השקעה במדדים ודוגל בהשקעה לטווח ארוך, ולא בניסיון לתזמן את השוק. גם את התפיסה הזאת ראוי לבחון לאור משבר הקורונה".
חדד אמר בראשית דבריו כי בשיא משבר הקורונה בשווקים, במרץ 2020, קיבל הודעות קשות ממשקיעים. "קיבלתי הודעות ווטסאפ קשות. היתה תחושה שאין מחר - וזה הסוף. הרגישו שמפה זה הולך לאבדון מוחלט".
"כתבתי להנהלת קסם ב-2 באפריל כי: 'המפולת בשווקים מסתיימת בימים אלו. בתוך שנה מהיום השווקים יהיו בשיא כל הזמנים'. באותה נקודה בזמן התחלתי לראות את סוף המשבר", אמר חדד.
חדד ביקש לבחון אם תפיסה זו החזיקה מעמד באמצעות הצגת תשואה של מדד, שאותו הוא מציג כ"מדד מוביל בעולם", מבלי ללמד מיהו אותו מדד. הנתונים הציגו את תשואות אותו מדד בסיכומה של כל שנה ושנה מאז 1980, כלומר במשך 41 שנים. הממוצע הרב-שנתי מ-1980 הניב תשואה של 12.26% בשנה. הממוצע של 10 השנים האחרונות הניב 15.06%, וב-3 השנים האחרונות 20.07%.
בבחינה לפי שנים בודדות, "בכל פעם שהיתה שנה עם תשואה שלילית קרה משהו", מציין חדד. "כך למשל בשנות ה-2000, היה משבר הדוט.קום, שהוביל לתשואה שלילית של 0.14% בשנת 2000. קריסת מגדלי התאומים בניו יורק הובילה לתשואה שלילית של 11% ב-2001, ולנפילה של 21.37% כשפרצה המלחמה באפגניסטן. באותו עשור היה המשבר הפיננסי של 2008, שבה נרשמה נפילה של 36.5%. ועדיין התשואה לסיכום אותו עשור היתה חיובית ועמדה על 1.5%".
"כשמסתכלים על הראלי בשנים האחרונות, כל 1,000 דולר שהושקעו ב-1980 נהפכו ליותר מ-80 אלף דולר בסוף התקופה. התשואה שנרשמה היא 8,128% בסוף התקופה", ציין חדד. וכשבוחנים את הפיזור של שנים עם תשואה שלילית במדד, רואים שהיו 4 שנים עם תשואה חיובית של 30%-40%, ועשר שנים בתשואות חיוביות של 20%-30% ו-10%-20%. "היתה רק שנה אחת שבה הירידה היתה בין 30% ל-40%, ועוד שנה אחת בין 20% ל-30%, וכך גם שנה אחת בין 10% ל-20%", מסביר חדד.
מעבר לכך, כשהתחיל המשבר בבורסות במהלך מרץ אשתקד, "אנשים אמרו שזה משבר חמור מזה של 2008, משום שאז היה מדובר במשבר פיננסי בלבד. רבים אמרו שלא כדאי לקנות עכשיו מניות, אלא דווקא לחכות. הרעיון היה שאם יהיה ה-W שהיה בשווקים ב-2008, אז עדיך לחכות ל'דיפ' השני שיבוא - וזו היתה טעות הגדולה. משום שבמקום W, קיבלנו V, שאף אחד לא ציפה לו. הניסיון לתזמן את השוק נבדק אמפירית והוכח, שלא צלח".
"בעבר פורסם מחקר שהתייחס לאותו מדד בין ינואר 2001 לסוף דצמבר 2020. מי שהשקיע 10 אלפי דולר בתחילת התקופה קיבל 42.2 אלף דולר בסיומה, והתשואה השנתית הממוצעת עמדה על 7.5%. אם אותו משקיע היה מפספס רק את 10 הימים הכי חזקים של המדד, התשואה שלו כבר תהיה 3.35% בממוצע לשנה, והוא היה מקבל 19.3 אלף דולר בסוף התקופה. מי שפספס את 20 הימים הטובים ביותר כבר קיבל תשואה שנתית ממוצעת של 0.69%".
המסקנה, לדברי חדד, ברורה: ניסיונות לתזמן את המדד לא צולחים. "אם מחפשים נקודות קיצון, יכולנו לראות גם במסחר בדולר מקרה דומה. בתקופת המשבר האחרון הריבית השנתית על הדולר האמריקאי קפצה מ-1.5% ל-7.1% בשנה. זה מראה את עוצמת הפאניקה. זה ביטוי מדהים לכך שהיינו באירוע קיצון. וכשאנחנו באירוע קיצון, אנחנו מנסים לחשוב אם אנחנו יודעים יותר ממה שכל השוק יודע והתשובה היא – לא".
