שבוע הסטארט-אפים"ישראל צמחה מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן"
שבוע הסטארט-אפים
"ישראל צמחה מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן"
כך אמר שגיא דגן, סמנכ"ל צמיחה ומדיניות ברשות החדשנות, בפאנל בשבוע הסטארט-אפים של Google ישראל וכלכליסט. וונדי זינגר, מנהלת בכירה ב-SNC, סבורה שאת הטיפול במחסור בהון האנושי ואת הגשמת השאיפה להפוך ל'סקייל-אפ ניישן' צריך לעשות בשת"פ בין הממשלה, התעשייה, האקדמיה והעולם הפילנתרופי
"ההשקעה חסרת התקדים בחברות בצמיחה בשנים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, גרמה למיצוב של עשרות חברות ישראליות, גדולות ורב-לאומיות בחזית אומת ההייטק. אנחנו מגיעים לעידן אחר בו את ההייטק הישראלי מובילה קבוצה של חברות רב לאומיות גלובליות שלא רק מחזיקות פיתוח בישראל אלא מנוהלות מישראל ומובלות מישראל. אנחנו נכנסים לעידן ה'סקייל-אפ ניישן' (חברות צומחות עם פעילות משמעותית) ולא רק 'סטארט-אפ ניישן' שבו מוכרים את הסטארט-אפים כשהם מסיימים לפתח מוצרים", כך אמר שגיא דגן, סמנכ"ל צמיחה ומדיניות, ברשות החדשנות בפאנל עם וונדי זינגר, מנהלת בכירה ב-SNC (ארגון סטארט-אפ ניישן סנטר) במסגרת שבוע הסטארט-אפים של Google ישראל וכלכליסט.
ההון שזורם לישראל מהווה אינדיקציה לאטרקטיביות של ההייטק הישראלי אבל האינטרסים של המשקיעים לא לחלוטין חופפים לאינטרסים של המדינה, של המשק או החברה. "האחריות של המשקיעים זה למקסם את החזר ההשקעה ולכן אם הם יחשבו שעדיף להוציא את הסטארט-אפ מישראל כדי לקרב אותו לשווקים רלוונטים אז כך הם יעשו, או אם יהיה להם אינטרס לשכנע את הסטאטרט-אפ למכור מוקדם יחסית אז אין סיבה שהם לא יעשו זאת. גופים ממלכתיים לעומת זאת, כמו רשות החדשנות ו'סטארט-אפ ניישן סנטרל' חושבים בעיקר על הכלכלה הישראלית, החברה הישראלית והמשק", אמרה זינגר.
דגן הוסיף: "היום יש לנו עשרות חברות שהן מובילות עולמיות בתחומן והן מפה, מישראל. אנחנו צריכים להבטיח שאנחנו מספקים להם את כל המעטפת מסביב כדי לראות שהן יישארו".
אחת הבעיות המרכזיות בהפיכתה של ישראל ל'סקייל-אפ ניישן' היא המחסור החמור בכוח אדם מיומן להייטק. לדברי זינגר, "נכון לדצמבר 2020, באמצע מגיפה עולמית ומשבר כלכלי עולמי, היו עדיין 13 אלף משרות פתוחות וזה מעיד על מחסור כרוני ועל הצומת בין 'סטארט-אפ ניישן' ל'סקייל אפ ניישן'. אם אנחנו רוצים להמשיך להיות 'סטארט-אפ ניישן' שמבוסס על טכנולוגיה, סטארט-אפים ומרכזי פיתוח, אז יש תקרת זכוכית שאנחנו מאוד קרובים אליה. אבל אם אנחנו רוצים להגיע ל'סקייל אפ ניישן' שחברות גדולות צומחות בארץ, אז פשוט צריך למצוא פתרונות אחרים".
המעבר לעידן ה'סקייל-אפ ניישן' מייצר גם הזדמנויות תעסוקה חדשות, לצד אתגרי המחסור בהון אנושי. דגן: "על מנת שחברה תקים מטה בישראל היא תצטרך הרבה יותר תפקידים מעבר למחקר ופיתוח שהוא הליבה של החברה ושם גם נוצרת הזדמנות. כמובן שצריך גם את הניסיון, הידע באנגלית, ואת היכולת לעבוד בארגון".
על מנת לאפשר לחברות לצמוח ולהישאר בישראל, חייבים להכשיר את הדור הבא. הכסף הרב שגוייס להייטק מצביע על הצמיחה הגדולה שצפוייה בשנים הקרובות גם בשוק התעסוקה בהייטק. דגן: "למרות שהמשקל של הממשלה בהייטק הוא יחסית נמוך, יש מקום לממשלה, כאשר היא עובדת יחד עם השוק הפרטי על מנת לייצר את ההאצה שאנחנו כל כך רוצים לראות שממשיכה".
לדברי זינגר, התפקיד של הממשלה בסקטור ההייטק הוא אסטרטגי. הפתרון לשתי הבעיות – המחסור בהון האנושי והשאיפה להפוך ל'סקיילאפ ניישן' יימצא בשיתוף פעולה בין הממשלה, התעשייה, האקדמיה והעולם הפילנתרופי.
דגן סבור כי כדי לשמור את חברות הצמיחה בישראל, צריך להמשיך להיות בחוד החנית בטכנולוגיה, ביזמות, ביצירתיות וביכולת של מטה החברה לפעול מישראל, לא כי היא המקום הזול ביותר בעולם אלא כי היא המקום הטוב ביותר בעולם. דגן: "ברגע שההנהלה והמו"פ יושבים פה המעטפת מהר מאוד מתחברת ולא כל כך מזיזים אותה החוצה אם ההנהלה יושבת פה וה-IP הבסיסי מפותח פה. ככל שנדע לתת יותר מקצועות מעטפת כך גם החברה תגדל וכך נוכל לייצר יותר תעסוקה בפריון גבוה ובשכר גבוה. ההייטק זה המגזר שתורם הכי הרבה במס הכנסה של שכירים ותורם הכי הרבה ביצוא. בסופו של דברף זה מנוע הצמיחה שהיה ב-2020. אין לנו מנוע צמיחה אחר".
