סגור
ועידת התחזיות 2025 - אייל הראל
(צילום סטילס: גיל נחושתן. צילום ושידור: streame)

ועידת התחזיות
האלוף אייל הראל: "צריך לתקן את מודל הקבע - השכר בדרגים הזוטרים הוא נמוך מדי"

הראל, ראש אגף תכנון ובניין הכוח הרב זרועי בצה"ל, אמר את הדברים בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. "חסר לנו הרבה מאוד סד"כ להתמודד עם האתגרים, מה שמגדיל את העומס על המילואים" 

"האתגר הגדול הבא והמשימה הראשונה שלנו היא קודם כל החזרת החטופים, ואנו רוצים אותם בבית וזה צריך לקרות. האתגר הגדול השני זה איראן, שיש לה סבלנות והיא לא רוצה אותנו פה". כך אמר אלוף אייל הראל, ראש אגף תכנון (אג"ת) ובניין הכוח הרב זרועי בצה"ל בשיחה עם רועי ברגמן מכלכליסט בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס.
"איראן זו מדינה גדולה, שבונה את כוחה תדיר לאורך שנים, חותרת לגרעין ולא מעוניינת בשלום ופועלת באמצעות השלוחים שלה – מתימן, עיראק, לבנון, סוריה, שעוד מוקדם להגיד מה קורה איתה. זה יהיה האתגר שלנו בשנים הבאות: איראן, איראן, איראן. זה מעגל רב זירתי, שדורש טיפול ובניין כוח נכון ומותאם לצד אתגרי הגבולות שלנו".
עד כמה לצה"ל יש את אורך הנשימה להמשיך במצב הלחימה הנוכחי?
"מלחמה ארוכה היא אתגר גדול מאוד. היכולת שלנו לחזות לפני את אורך המלחמה היה מוגבל יחסית למה שקורה אבל בעזרת שיתופי פעולה בינלאומיים, במיוחד ארה"ב, יחד עם משרד הבטחון ותעשיות מקומיות ותעשיות בחו"ל לתמוך את הלחימה במהלכה אנו מחזיקים את זה טוב".
יש קריאות לאמברגו על מכירת נשק לישראל. האם אפשר לאורך זמן להסתדר רק עם מה שמספקת התעשייה המקומית?
"אנו בתהליך בהובלת משרד הבטחון ועם משרד האוצר לגבש תוכנית לטובת התעשייה המקומית, להגביר ייצור כחול לבן. אבל לא הכל אפשר לספק, ואנו חייבים להמשיך לבצע רכש בחו"ל והקמת פעולות בחו"ל. מטוסי קרב זה לא משהו שאתה יכול להקים, ובטח לא הכל ניתן מעכשיו לעכשיו, ואנו נחושים לעשות פעולות כדי לתמוך בזה יותר טוב. חד משמעית צריך תעשייה כחול לבן , והתעשיות עבדו ועדיין עובדות מתחילת המלחמה בתחושת שליחות וחיבור מדהימים. ללא התמיכה של התעשייה המקומית הקיימת לא היינו מסוגלים להגיע לנקודה הזו".
בקרוב אמוריות להתפרסם המלצות ועדת נגל לגבי תקציב מערכת הבטחון, שממשיכה לדרוש תוספת. זאת כשבמקביל באוצר אומרים שבעקבות השינויים שהיו במדינות השכנות הצרכים פחתו. אז למה צריך כזה תקציב גבוה?
"ראשית, יש כיום תחרות על שרשרת האספקה. יש רצון של מספר מדינות באיחוד האירופי להתאחד ולהגדיל את החוב הלאומי ולצאת לרכש נרחב ברחבי העולם ואם נתמהמה אנו נישאר מאחור – גם לא יהיה יותר וגם זה יעלה הרבה יותר. פגז 155 מילימטר בתחילת המלחמה עלה 300 אחוז פחות ממה שהוא עולה היום.
"זה לא רק בגלל המלחמה פה, אלא קודם כל בגלל מלחמת רוסיה-אוקריאנה והמשבר הגדול בין ארה"ב לסין ומאבקי יצוא כאלה ואחרים בעולם. מוקדם מאוד לקבוע מה קורה במדינות, שלכאורה נגמרה המלחמה בהן - בלבנון ובסוריה. סוריה זו מדינה בחוסר יציבות מוחלט ואנו עלולים למצוא גופים על גבולותינו שלא רצינו לראות. הציר השיעי אמנם קיבל מכה קשה אבל מוקדם להספיד את האיראנים, וגם האתגר בלבנון יחזור. תחרות נוספת כיום היא על בניין הכוח מול האוייב. בכל מקום שאנו מורידים את הרגל מהגז - האוייב מתחיל להקים עצמו מחדש. לא תמו המלחמות, זה נכון לגבי חיזבאללה בלבנון ונכון לגבי האמריקאים בעיראק ויש עוד הרבה דברים בעולם שקורים וכמובן איראן שהיא פה ועוד לא הולכת לשום מקום".
בעשור האחרון לפני 7 באוקטובר ראינו שתקציב הביטחון ירד ביחס לתוצר, וסיפרו לנו שאפשר להסתדר עם צבא קטן ומקצועי. האם גם הקונספציה הזו קרסה?
"אני לא רוצה לדבר על המילה קונספציה, אבל ברור שצבא קטן ואיכותי לא מתאים לאתגרי השעה. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה ב-7 באוקטובר אם מי שהיה פוגש אותו זה הצבא של מסקנות ועדת לוקר, שהמליץ להקטין משמעותית את צה"ל. אני כבר היום יכול להגיד שחסר לנו הרבה מאוד סד"כ להתמודד עם האתגרים, מה שמגדיל את העומס על המילואים, וזה מאוד מורכב וקשה. אני חושב שצבא קטן ואיכותי – אאוט. צבא גדול ואיכותי כן. לא כמו אחרי מלחמת יום כיפור, אבל יותר גדול ממה שהוא היום במידה. אנו חייבים להאריך את השירות הצבאי ל-36 חודשים ואנו צריכים להקים עוד מסגרות, יש לנו אתגר בזה בשנים הקרובות וכמובן גיוס חרדים, שהצבא נערך אליו, והצבא יעשה מה שהדרג המדיני יורה לו בהיבט הזה לעשות".
איך משפיע האיום מצד איראן על תפיסת הביטחון קדימה?
"איראן זו מדינה גדולה כמעט פי 8 מישראל, משקיעה פי כמה מאיתנו בביטחון, הם מעוניינים להגדיל את תקציב הביטחון ב-200 אחוז, מה שיביא אותם ליותר מ-30 מיליארד דולר תקציב ביטחון. זה גדול יותר מתקציב הביטחון שלנו, ואנו נמצאים בתחרות בניין כוח גדולה מולם"
חלק גדול מתקציב הביטחון הוא למשכורות והגדלות הרמטכ"ל, אבל עדיין מתוך הצבא אנו שומעים על משבר עם אנשי הקבע. איך שני הדברים מסתדרים יחד?
"אתגר אנשי הקבע מלווה אותנו בשנתיים האחרונות עוד לפני המלחמה. בעולם המילואים אנו מטפלים יפה ואנו צריכים לטפל גם בעולם הקבע, יש פה כמה אתגרים. הדור משתנה, דור ה-Z בתעסוקה בעולם המוסדי מאוד בעייתי, הם רואים עצמם עם מוביליות גדולה בשוק העבודה. אנו עברנו למודל קבע חדש - היום רק 1 מ-11 קצינים וקצינות שנכנס לקבע יגיעו לפרישה מצה"ל. אנו צריכים לטפל במודל הקיים, כי אנשים עוזבים אותנו בגללו. צריכים לתקן את מודל הקבע, נצטרך לתקן את השכר, שבטח בדרגים הנמוכים הוא נמוך מדי ביחס למגזרים אחרים. זה דורש טיפול, זה פגש אותנו לפני המלחמה, ואם לא נעשה פעולות – אז בסוף המלחמה זה יפגוש אותנו חזק יותר".