ועידת התחזיותחחיאשוילי: "הסיוע של הבנקים היה בסכומים גדולים - אנחנו מצפים מהם שיתנו יותר"
ועידת התחזיות
חחיאשוילי: "הסיוע של הבנקים היה בסכומים גדולים - אנחנו מצפים מהם שיתנו יותר"
המפקח על המערכת הבנקאית בבנק ישראל אמר את הדברים בוועידת התחזיות של כלכליסט, בשיתוף בנק הפועלים והפניקס - בהתייחס להקלות שניתנו לאחר פרוץ המלחמה; על אף התנגדות רשות התחרות לעסקת הראל-ישרכרט, ציין חחיאשוילי: "לפי הבדיקה שלנו יש לעסקה יתרונות בתחום האשראי הצרכני"
"עסקת הראל-ישראכרט תביא לשיפור התחרות על האשראי הצרכני", אמר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי בוועידת התחזיות של כלכליסט, בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. המפקח שוחח בוועידה עם כתבת כלכליסט עירית אבישר.
בתגובה לשאלה על התנגדות רשות התחרות לעסקה, השיב חחיאשוילי: "בדקנו את העסקה, ובבדיקה התייחסנו להיבטי תחרות וחשבנו שבעיקר בתחום האשראי הצרכני יש לעסקה יתרונות, והיא תביא לשיפור התחרות".
תיקח אותנו אל מאחורי הקלעים ימי תחילת המלחמה? מתי ואיך אתם מבינים שמדובר באירוע שמצריך גם את המערכת הבנקאית לפעול בצעדים יוצאי דופן?
"כבר בשעות הראשונות של 7 באוקטובר הבנו שמתרחש אירוע מסדר גודל אחר. התחלתי את הבוקר בבית הכנסת. בירושלים האזעקות התחילו קצת מאוחר יותר, והעוזר שלי התחיל לחפש אותי משעות הבוקר וכבר חשב לנסוע לירושלים, כי הטלפון לא היה איתי. חזרתי הביתה, והתחלנו שיחות מול הבנקים.
הסיכון המרכזי שהטריד אותנו היה סיכון סייבר, וישר התחלנו לקיים שיחות עם גורמי הביטחון, עם מערך הסייבר, עם מנהלי הגנת הסייבר בבנקים, כדי לוודא שאנחנו מוכנים. המשכנו לעקוב אחרי הנושא הזה לכל אורך התקופה הראשונה של המלחמה, ובפועל לא התממשו הסיכונים. אני יכול להגיד שהייתה עלייה במתקפות הסייבר על הבנקים אבל הם ידעו להתמודד עם זה.
במקביל עלתה באותן שעות השאלה - מה קורה מחר, ביום א'? ממשיכים לעבוד כרגיל? המערכת הבנקאית נפתחת? במוצ"ש כינסתי את ראשי המערכת הבנקאית, הבנו שיש חשיבות להמשכיות ולרציפות תיפקודית, גם באיזורים שיש בהם לחימה. חשבנו איך לאפשר גמישות בפתיחת סניפים ומצד שני לדאוג שיהיו סניפים ניידים באיזורים של מפונים".
אחד הצעדים המרכזיים שעשיתם הוא מתווה להלוואת הקפאות, וגם הבנקים עשו כמה התאמות - הם פירסמו בדוחות שסך ההטבות יעלה קרוב ל-2 מיליארד שקל. זה אמנם לא מעט, אבל לשם הפרופורציה, הם הרוויחו מעל ל-19 מיליארד שקל בתשעה חודשים, ככה שהם יכולים גם לתת יותר. איך אתה רואה את זה? ההקלות מספיקות או שהיית רוצה לראות עוד?
"המטרה בצעד הראשוני הייתה לתת ודאות פיננסית לציבור שניזוק, ולכן בנינו את המתווה. הוודאות הפיננסית, האפשרות של הציבור, העסקים, לוקחי משכנתאות, של אנשים שהלכו למילואים, לא לדאוג עכשיו שלושה חודשים מה קורה לעסק או למשכנתא שצריך לשלם, זה היה צעד מאוד חשוב.
ידענו שמהירות התגובה היא חשובה - חשוב לפעול במהירות, במיוחד כשאנחנו יודעים שלממשלה לוקח יותר זמן לפעול. אז המערכת הבנקאית אכן פעלה מהר, ולפי המספרים שאנחנו רואים - אנשים השתמשו בזה. אם מסתכלים על כמות הפניות של עסקים קטנים וזעירים, הם היו למעלה מ- 40% מסך התביעות, 10% מסך תיק האשראי, אלו סכומים גדולים, ולפני שבוע גם יצאנו בהארכת המתווה. הצעדים האלו בסופו של דבר מאוד מכוונים ועוזרים ללקוחות. ומעבר לכך גם בפרסומים שלנו וגם בשיחות שלנו עם הבנקים אנחנו אומרים שאנחנו מצפים שיתנו יותר".
הבנקים ביצעו הפרשות להפסדי אשראי של מעל ל-3 מיליארד שקל ברבעון השלישי, כהכנה לתרחיש שהמלחמה תביא למשבר כלכלי ובעקבותיו גל של פשיטות רגל. האם ההפרשה הזו מספיקה או שנראה עוד הפרשות גבוהות ברבעונים הקרובים?
"ההפרשות נדרשות כדי להתכונן להחמרה במצב. אנחנו במשבר ריאלי והמטרה היא למנוע מהמשבר הריאלי להתגלגל למשבר פיננסי. אתה מונע זאת על ידי כך שהבנקים מחזיקים מספיק כריות - אם זה בהוצאות להפרשות להפסדי אשראי ובהון שלהם, כדי שיוכלו להתמודד עם הקשיים שיעלו. בשלב הזה אנחנו סבורים שההפרשות להפסדי אשראי היו מספקות. ככל שהמלחמה תימשך ויהיו סקטורים שיקלעו לקשיים נראה גידול בהפרשות.
איפה אתה רואה כיום את עיקר הסיכון בתיק האשראי של הבנקים? ומה אתה עושה כדי לצמצם אותו?
"סיכון האשראי בנדל"ן הוא המיקוד, שם הגופים הבעייתיים יותר. גם בעסקים הקטנים, בעיקר בגלל שאורך הנשימה שלהם יותר קטן. העסקים הגדולים, הרבה פעמים יודעים להתמודד, יש אורך נשימה מסוים גם אם לא בלתי מוגבל. אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות, והדרישה שלנו מהבנקים להגדיל הפרשות הייתה חלק מההתמודדות עם זה. המסר שלנו ואנחנו גם שומעים את זה מהבנקים, זה לעזור ללקוחות שיכולים לעמוד בתקופה הזו, שלאחריה יוכלו לעמוד שוב על הרגליים, אז צריך לתת אוויר לנשימה שיעברו את התקופה".
