ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

"אם המדינה לא היתה רק מגיבה, היינו יכולים להיות במקום אחר לגמרי"

יובל כהן, מייסד ושותף מנהל בקרן פורטיסימו אמר את הדברים בוועידת כחול לבן של כלכליסט. כהן: "אם היו יושבים ובונים אסטרטגיה, לא ברמה של משרד ממשלתי בודד אלא ממש מקימים כח משימה רב מערכתי, הכלכלה של מדינת ישראל הייתה נראית אחרת"

סופי שולמן 15:5511.04.21

 

 

 

"כואב לנו מאוד בתעשייה שבמדינת ישראל חושבים רק לטווח הקצר, ואף אחד לא נותן את הדעת על הטווח הארוך. אם המדינה לא הייתה רק ריאקטיבית, היינו יכולים להיות במקום אחר לגמרי"; כך אמר יובל כהן, מייסד ושותף מנהל בקרן פורטיסימו, בוועידת כחול לבן של כלכליסט.

 

"אם היו יושבים ובונים אסטרטגיה, לא ברמה של משרד ממשלתי בודד אלא ממש מקימים כח משימה רב מערכתי, הכלכלה של מדינת ישראל הייתה נראית אחרת", הסביר כהן, שהשקיע 1.5 מיליארד דולר מכספי הקרן, רובם בתחומי התעשייה. בין האקזיטים המפורסמים של פורטיסמו ניתן למנות את חברת סודהסטרים - בה השקיעה כשהייתה חברה קטנה עם סימני שאלה סביב קיומה - חברת הדפוס על בדים קורנית, שנסחרת בניו יורק לפי שווי של 5 מיליארד דולר, ועוד.

 

"כח משימה כזה צריך להגדיר את התחומים שאנחנו רוצים להתמחות בהם ולא רק לתת סובסידיות. צריך להקים מחלקות ייעודיות באקדמיה שיטפחו את כח העבודה הרלוונטי עבורם. כך למשל, היום כולנו גאים בסולאראדג', אבל לפני 30-40 שנה ישראל הייתה בחוד החנית של התעשייה הסולארית ועם מחשבה והשקעה ממוקדת היינו יכולים להיות מעצמה בתחום הזה, ולא רק עם סולאראדג' - מוצלחת ככל שתהיה. גם תחום הדפוס הדיגיטלי, שממש הומצא כאן בישראל עם הקמתה של סאיטקס, יכול היה לקבל הגדרה של תחום אסטרטגי, כזה שהמדינה מתמקדת בו ברמת כח העבודה, חינוך משלבים מוקדמים ותמריצים לפריון. אנחנו עדיין חזקים בתעשייה הזו, אבל גם כאן יכולנו להיות במקום אחר".

 

יובל כהן יובל כהן צילום: אוראל כהן

 

אבל היום כבר נשמעות לא אחת דעות לפיהן בכלל אין טעם לטפח תעשייה מסורתית בישראל, לאור ההצלחה הפנומנלית של ההייטק. עדיף מראש לנתב כמה שיותר מהצעירים למקצועות הטכנולוגיים.

"את המפעל של סודהסטרים יכולנו להקים בזמנו בסין או באירופה וזה היה הרבה יותר קל, אבל החלטנו להקים אותו באיזור להבים, בלב היישובים הבדואים בדרום. היום יש שם 4,500 עובדים. לא כולם יכולים להיות מתכנתים וכולם זקוקים לעבודה. איך אפשר לנתק בכלל את הטכנולוגיה מהתעשייה? התעשייה בעולם כולו עוברת טרנספורמציה דיגיטלית, ולנו בישראל יש כרגע נתונים נחותים בדמות שכר עבודה גבוה ושער שקל/דולר שמקשה על יצואנים. עם זאת, היתרון בתעשייה הישראלית טמון בכך שהיא הופכת להיות תעשייה חכמה. יעילות תפעולית היא לא חלק מאסטרטגיה, אלא דבר בסיסי. אסטרטגיה היא חשיבה ברמה העולמית איך לבוא לשוק עם מוצרים מעניינים וחדשניים לעומת התחרות. לשם כך צריך להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח - וכאן לישראל יש יתרון, כי יש כאן מהנדסי חומרה ותוכנה טובים".

 

אפרופו סודה סטרים - כפי שהיא נמכרה לפפסיקו ב-7 מיליארד דולר, התעשייה הישראלית, ברגע שהיא מצליחה, עוברת לידיים זרות. מה ההשפעה ארוכת הטווח של התהליך הזה?

"עדיף שיהיה בידיים של אוליגרך ישראלי? כשסודה נמכרה לפפסיקו היא התחיייבה להמשיך לייצר בישראל, וזה יותר חשוב ממי עושה את הכסף כבעל מניות. כשאנחנו מעבירים את המקל בחברות שלנו לגופים אחרים, מה שחשוב לנו זה שההתפתחות תמשיך להיות בישראל".

 

מפתה אתכם להתמקד יותר בטכנולוגיה, לנוכח טירוף ההשקעות שרואים בשנים האחרונות?

"אנחנו משקיעים בחברות עם שווי רציונלי, כי אנחנו לא רוצים להיסחף במערבולת של רמות השווי הגבוהות שיש עכשיו. רוצים סיכון של ביצוע, לא ברמה של מוצר, שוק או לקוחות, ולכן לא נשקיע בסטארט-אפים אלא נחפש חברות שבהן שכבר ברור שיש ביזנס".

x