"170 מיליארד דולר 'יושבים' בקרנות ההשקעות שמחפשות הזדמנויות אטרקטיביות"
פרגל מולן, שותף בחברת היי-לנד אירופה, אמר בכנס SohnX Tel Aviv בשיתוף כלכליסט, כי הנפקות SPAC ימשיכו לשחק תפקיד מרכזי עם יותר מ-80 מיליארד שגוייסו בלמעלה מ-200 הנפקות
"לקרנות ההשקעות יש יותר הון להשקיע מאי פעם בעבר. 170 מיליארד דולר 'יושבים' בקרנות והן ממשיכות לתור אחר הזדמנויות השקעה אטרקטיביות", כך אמר פרגל מולן, שותף בחברת היי-לנד אירופה, בהרצאתו בכנס SohnX Tel Aviv בשיתוף כלכליסט.
לדבריו, שוק ההנפקות מסכם שלוש שנים חזקות ו-2021 צפויה גם היא להיות שנה טובה מבחינת הנפקות. "כל עוד חלון ההזדמנויות פתוח, אנחנו מקווים לזנק לתוכו", אמר, "המכפילים של חברות SaaS (תוכנה כשירות) ממשיכים להיות גבוהים בין היתר בגלל המחסור בחברות SaaS איכותיות שנסחרות בבורסה".
בנוסף,ציין מולן את תחום הענן ככזה שיש בו הזדמנויות להשקעה. "אנחנו עדיין בשלבים הראשונים של מהפיכת השוק בתחום ולכן זה נושא בו אנחנו מתכוונים להשקיע בשנים הקרובות", אמר.
עוד אמר מולן, כי הנפקות SPAC ימשיכו לשחק תפקיד מרכזי עם למעלה מ-80 מיליארד שגוייסו בלמעלה מ-200 הנפקות. "ההון הזה צריך למצוא 'בית' ב-12 עד 18 חודשים הקרובים. התופעה הזאת היתה בעיקר אמריקאית, אם כי היו מעט הנפקות ספאק באירופה עד היום וזאת בעיקר בגלל ההבדלים בסביבה הרגולטורית. לכן, על מנת שהחברות שלנו (חברות אירופיות או ישראליות) יהוו מטרות טובות לשוק הספאק, הן צריכות להיות כבר פעילות באופן משמעותי בארה"ב. הן צריכות להיות רשומות בארה"ב ולהיות כבר בדרך להנפקה. אני מייעץ לחברות שלנו וגם לכל חברה בשוק לא להיכנס לשוק הספאק אם אין לה יכולת לפני כן לעמוד בהנפקה מסורתית".
"הרצף השורי הארוך ביותר בהיסטוריה"
מולן סקר את המצב בשוק ואמר כי אנחנו נמצאים על קרקע לא מוכרת. "זה הרצף השורי הארוך ביותר בהיסטוריה. חברות הטכנולוגיה הציבוריות נמצאות בשיא או קרוב לשיא של כל הזמנים. באירופה וגם בישראל יש סביבה איתנה לגיוסי הון. הערכות השווי של קרנות הון סיכון באירופה זינקו ב-2020 וסיימו בשיאים, זוהי הדגמה יוצאת מן הכלל לביטחון המשקיעים בעתיד למרות התנודתיות בה התאפיינה 2020. מה שסייע להניע מגמה זו היה מגוון חברות הסטארט-אפ שהיו חסינות למגיפה או כאלה שצמיחתן אף הואצה על ידי המגיפה. באירופה נוספו 17 חברות יוניקורן ב-2020 והשנה הסתיימה בשיא של 61 חברות עם שווי של למעלה ממיליארד דולר ושווי כולל של למעלה מ-110 מיליארד דולר. בסך הכל אנחנו נמצאים בסביבה מאוד איתנה למרות חוסר הוודאות, שחלקה הוסר לאחר הבחירות בארה"ב", אמר מולן.
לדבריו, ההון שגויס באירופה ובישראל נשאר פחות או יותר סביב רמות השיא של 2019 וזאת למרות מגיפת הקורונה. בעוד שהיתה ירידה בהשקעות הקטנות יותר ברמה של 25-5 מיליון דולר, ברמות ההשקעה הגבוהות יותר הייתה אף עלייה קלה. כאשר מסתכלים על בסיס רבעוני רואים שלמרות ירידה בהשקעות ברבעון הראשון של 2020 ברבעונים המאוחרים יותר הייתה התאוששות.
"אני מניח שהרבה מההשקעות הוקפאו במהלך הפאניקה הראשונית של הקורונה והסגרים", אמר מולן. "ברגע שגיבשנו אסטרטגיה למזעור הסיכונים וגם התרגלנו יותר לעבודה מהבית המשכנו בהשקעות שנדחו מהרבעון הראשון לרבעונים השני והשלישי. הנאסד"ק גם הוא חזר לרמותיו מלפני המגיפה והוא עלה ב-200% מאז פברואר 2016".
"משקיעי הטכנולוגיה נהנים גם מצמיחה וגם מרווח"
סקטור הטכנולוגיה "חזר לעצמו" ומציג ביצועי יתר מבחינת הרווח למניה. העלייה ברווחיות בסקטור הטכנולוגיה הפתיעה חלק מאנשים מכיוון שבאופן מסורתי הסקטור הצדיק רווח נמוך יותר למניה באמצעות ביצועי יתר בצמיחה. "נכון להיום משקיעי הטכנולוגיה נהנים גם מצמיחה וגם מרווח למניה בעת ובעונה אחת", אמר.
פרגל מולן, שותף בחברת היי-לנד אירופה צילום: אולפן כלכליסט
"בתוך סקטור הטכנולוגיה חלק מתתי הסקטורים בהם אנחנו משקיעים הרבה נפגעו בהתחלה אך התאוששו במהירה וחזרו לרמות של לפני הקורונה. סקטור הצרכנות הושפע באופן חיובי בשנה החולפת כאשר ברמת המאקרו קניות מקוונות נגסו בנתח שוק משמעותי על חשבון הקמעונאיות במהלך הסגרים. בארה"ב אנחנו רואים מעבר של 5% לפחות לאונליין וככל הנראה קרוב יותר ל-10% כעת. בבריטניה המעבר לקניות מקוונות היה אף משמעותי יותר כנראה בגלל העובדה שהסגרים וההגבלות היו חמורים יותר", הסביר מולן.
על השפעות מגיפת הקורונה על שוקי ההון ועל ההשקעות אמר מול כי "הצניחה בשווקי המניות בעקבות מגיפת הקורונה הייתה התלולה ביותר בהיסטוריה אך למזלנו ההתאוששות הייתה תלולה באופן דומה. כאשר בתוך 184 ימים השוק התאושש לגמרי.
"המסקנה הראשונה מכך היא שהשווקים הם תגובתיים יותר היום ונעים במהירות רבה יותר מאי פעם בהיסטוריה. בהיעדר מדיניות מוניטרית מרחיבה והרמות חסרות התקדימים של תמריצים פיסקליים ברחבי העולם תמונה זו של שוקי ההון כנראה הייתה שונה מאוד. אין ספק שההצלחה חסרת התקדים של כמה חברות בפיתוח חיסון לקורונה בזמן כה קצר גם כן השפיעה באופן חיובי על סנטימנט השוק. הביצועים של חברות הטכנולוגיה ממשיכים להיות טובים יותר מאשר תעשיות אחרות בשוק. יש דרישה גוברת לחברות טכנולוגיה עם ביצועים טובים. אני צופה שמגמה זו תמשיך גם בשנה הקרובה ואולי בשנתיים הקרובות", אמר.
לדברי מולן, אמנם תחום המיזוגים והרכישות ספג מהלומה קשה בין ה-19 לפברואר ועד ה-30 ביוני 2020 אך לבסוף התאושש לרמה של לפני הקורונה ואף יותר עם 264 עסקאות בשווי של 343 מיליארד דולר.
"קשה ליישב את הסטטיסטיקה הזאת עם הסבל הבלתי יתואר של אנשים בודדים ושל חברות בסקטורים מרכזיים של הכלכלות שלנו. האבל והסבל יורגשו הרבה אחרי שהמגיפה תסתיים. אני לא מאמין שיש לנו הבנה מלאה של ההשלכות החברתיות של המגיפה או ההשפעות הכלכליות לטווח הבינוני-ארוך", אמר מולן.
על ההבדל בין חברות כמו שלו המשקיעות בשלב הצמיחה לבין קרנות הון סיכון המשקיעות בשלבים מוקדמים, אמר מול כי אם לפשט את הדבר "משקיע הון סיכון ייקחו סיכונים שאנחנו לא ניקח. בעיקר בנוגע למוצר ולהתאמה לשוק. קרן הון סיכון טובה תשקיע ברעיון טוב של צוות טוב מתוך אמונה שהם ינווטו את דרכם אל עבר מוצר בר קיימא וייצרו את ההתאמה לשוק. אנחנו, כקרן השקעה בשלב הצמיחה נשקיע רק כאשר הסיכון הזה כבר מאחורינו וכאשר הסיכונים בעתיד קשורים יותר לצוות, הצמחת הארגון, התפתחות המודל העסקי וגודל ההון", אמר.
לדברי מולן, היי-לנד אירופה מגדירה את שלב הצמיחה כחברות עם מכירות של של 5 מיליון דולר לפחות וקצב צמיחה של כ-100%-300% אבל המינימום הוא 50%. "מעבר לכך אנחנו בוחנים באובססיביות את יכולת הצמיחה של המודל העסקי. אנחנו משקיעים רק בצוותים מייסדים. הסיכון ברמת הצוות צריך להיות מוגבל אבל אנחנו שמחים להפשיל שרוולים ולעזור ליזמים להגדיל את צוות ההנהגה שלהם. גיוס וייעוץ כללי סביב הגדלת הארגון הוא האיזור בו אנחנו תורמים את הערך הרב ביותר. לבסוף, אנחנו מחפשים להשקיע בחברות מובילות בקטגוריה שלהן שיש להן את הצניעות והיכולת לבקש עזרה כאשר זו נדרשת. בסופו של יום כל העסקים הטובים מבוססים על החזון, יכולות והביטחון של המייסדים", ציין.
כל ההכנסות מוועידת SohnX Tel Aviv מוקדשות לעמותת 'מלאכיות הדממה', עבור מחקר ופיתוח תרופה לטיפול בחולות בתסמונת רט. מדובר בהפרעה נוירו-גנטית התפתחותית שאינה תורשתית, המופיעה בעיקר אצל בנות. התסמונת מתאפיינת בהתפתחות לכאורה תקינה בשלבי החיים המוקדמים, שאחריה מופיע מגוון הפרעות: בדיבור, בהליכה, בשימוש בידיים, בנשימה ועוד.
