אחריות תאגידית
מנכ"ל שטראוס: "קיימות היא לא פריבילגיה, זו ליבת העסק"
כך אמר גיורא ברדעה, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס במסגרת כנס אחריות תאגידית של כלכליסט. "אנחנו כחברה נמצאים יום יום במבחן. אנחנו רוצים שבעלי העניין יעדיפו אותנו ומבינים שהם מעדיפים חברות שמתייחסות בצורה אחראית לכל מה שקורה סביבן"
"קיימות מבחינתנו כוללת איכות סביבה, שרשרת אספקה הוגנת, יחסי עבודה נכונים, גיוון והכלה וגם הפחתת זיהום וכן הלאה". כך אמר גיורא ברדעה, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס בשיחה עם נטע לי בינשטוק, במסגרת כנס אחריות תאגידית של כלכליסט.
- צמיחה של 10.4% במכירות המזון הבריא בשטראוס ישראל - ירידה של 3.2% בחטיפים וממתקים
- שטראוס מציגה: מעל ל-50% נשים בדירקטוריון
- שטראוס מהמרת על תחליף הביצה של זירו אג הישראלית
לדבריו, "כשאנחנו מסתכלים על כל בעלי העניין אנחנו ערים לעובדה שבכל דקה מישהו ניגש למדף בחנות, בסופרמרקט או קיוסק בעולם והוא צריך לבחור איזה מותג או איזה מוצר לקחת. בכל נקודת זמן יש טאלנט שמחפש איפה לעבוד ולבנות את הקריירה שלו או שלה, יש משקיעים שפזורים בארץ ובעולם ומחפשים באיזו מניה להשקיע - כולם יעשו את הבחירה באותן החברות שיבטיחו שהן פועלות בהוגנות, בפתיחות ובשקיפות ושהן לא חברות שגורמות נזק למוצר, חומרי הגלם או לילד או לילדה שצריכים לקטוף את חומר הגלם בתנאי עבדות. לכן האמונה שלנו היא שקיימות היא העסק עצמו, זו ליבת העסק".
ברדעה אומר שקיימות אינה פריבילגיה אלא המהות. "בעולם החדש אנחנו כחברות, כעסקים, נמצאים יום יום ושעה שעה במבחן. אנחנו רוצים שבעלי העניין יבחרו בנו ואנחנו מבינים שיותר ויותר הם מעדיפים ויעדיפו חברות שמתייחסות בצורה אחראית לכל מה שקורה סביבן".
העלות של תהליכי קיימות גבוהה יותר לחברה אך לדברי ברדעה הם הכרחיים. "בסוף יכול להיות שזה עולה יותר להוריד אלפים של טונות של סוכר מהמוצרים כי צריך למצוא תחליף ולהשקיע שנים של מחקר ופיתוח. אבל האם לאורך זמן יצרכו יותר, מכיוון שהאמון יגדל. אני מאמין שזה ישתלם ובאופן דומה יכול להיות שלקנות חומר גלם בשרשרת אספקה 'מקיימת' עולה יותר בשוליים אבל בסוף היום הבחירות של בעלי העניין יחזירו את ההשקעה".
לשאלה כיצד מתבטאת הקיימות בפרקטיקה היומיומית של שטראוס השיב ברדעה כי "ברגע שחברה אומרת שאיזון מגדרי הוא דגל חברתי ועל פני שנים היא דואגת שיהיה איזון מגדרי ובשנים האחרונות גם איזון וגיוון של מגזרים אז יש תוכנית עבודה מדידה. אם אנחנו אומרים שיש סכנה ברכישה של אריזות חומרי גלם בכל רחבי העולם אז יש אמנת רכש שאנחנו מחייבים את כל הספקים שלנו לחתום עליה. אם אנחנו מדברים על שיווק אז אנחנו בודקים ומוודאים שלא יהיה מצב שנצא לציבור בקמפיין שמדיר אוכלוסיות או עושה דאחקות על אוכלוסיות חלשות. אפשר לראות את זה גם בפן העסקי, יש לנו חממה עם משרד הכלכלה והמדען הראשי בה אנחנו מפתחים חומרי גלם ומוצרים שבפירוש יש להם תרומה ענקית לקיימות".
לעולם טכנולוגיות המזון יש פוטנציאל ליצור אפקט אדיר על הקיימות, אמר ברדעה. "זה יכול להשפיע על רמות הסוכר והנתרן. אנשים עדיין רוצים לאכול דברים מתוקים, ממתקים, אבל הטכנולוגיה יכולה לתת להם תחליף בריא יותר מסוכר או להחליף את הנתרן שהוא המלח שפחות בריא לנו. כל העולמות של תחליפים או של תהליכי פיתוח, ייצור וגידול של חומרי גלם או של המוצרים יש להם אפקט אדיר על הקיימות. אנחנו משקיעים שם גם כסף וגם יכולות וגם אנשים מצויינים. אני לא אתכחש לכך שיש לזה היבטים עסקיים שמאוד מעניינים אותנו, אבל מצד שני חשוב לנו לעשות את זה בדרך מקיימת".