"משהו בקשר בין הרגולטור - משרד הבריאות - לקופות החולים ובתי החולים, פחות עובד"

"סוגיית החופים היא סוגייה של בריאות הציבור. כשהיינו ילדים, אחרי כמה שעות של הליכה בחוף כפות הרגליים היו מתמלאות בזפת ובכמה חופים היתה גלגלת עם נפט כדי להתנקות. מאז היה שיפור משמעתי. אז כמובן שיש אירועים ספציפיים - כמו אסון הזפת - שיכולים להחזיר אותנו שנים אחורה. הרי מה זאת זפת? מדובר על כל מני חומרי כימיים ומתכתיים מסרטנים, שמחלחלים אל תוך החול ונכנסים למי התהום. זה אירוע חריג ואסור שיחזור על עצמו. אבל אני כאיש בריאות הציבור מתרכז בהיבט המתמשך, ובהיבט הזה יש שיפור"; כך אמר פרופ' איתמר גרוטו, עד לפני זמן קצר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, בכנס חדשנות סביבתית של כלכליסט.

גרוטו התייחס גם לשינויים המתוכננים במפרץ חיפה, שעוררו במשך שנים רבות ויכוחים עזים, והסביר כי "הסיפור של מפרץ חיפה מגיע עוד לימי הבריטים, שמיקמו שם מפעילם בגלל הקרבה לים וזה היה הגיוני. המגמה היום בעולם כולו היא הפוכה, להרחיק מפעלים מאזורים אורבניים. המטרה היא לייצר עיר שאין בה מפעילם מזהמים. משרד הבריאות, לאורך שנים, לא דיבר בקול אחיד בסוגיה הזו. הסיבה לכך היא שקשה מאוד להוכיח באופן אמפירי ומובהק שהארובה הספציפית הזו גורמת לנזק הספציפי הזה, או מסבירה את המחלה של החולה הספציפי הזה.

"אבל, יש אוסף של נסיבות, וזו היתה הגישה שלי כשהובלתי את המדיניות של הרחקת המפעלים: אנו יודעים שזיהום אוויר גורם לסרטן ושמפעלים גורמים לזיהום אוויר, וזה סוגר את המעגל. היום אנחנו מקדמים את 'מפרץ החדשנות', הקונצנזוס הוא שהמפעלים חייבים לצאת ושישראל חייבת לחתור להפסיק לזקק נפט בארץ. הוויכוח כעת עוסק בלוח הזמנים. אין כבר ויכוח עקרוני".

גרוטו קורא לממשלה הבאה לייצא את הגז, ולהתרכז בקידום האנרגיות המתחדשות (מבוססות שמש ורוח). "החיים הם עניין של טיימינג. גילינו את הגז הטבעי קצת באיחור. עדיין אפשר לעשות איתו כמה דברים, לרבות לייצא אותו. מדינת ישראל חייבת לעשות שינוי אסטרטגי לכיוון אנרגיות מתחדשות. זה מתחיל בזה שאנחנו מדינת שמש, על כל בית ניתן לבנות (קולט שמש, א.פ) ולהכניס את זה כתקן, וזה כבר פותר הרבה בעיות. אלו צעדים פשוטים מאוד שניתן לעשות במידיית. צריכים לחשוב מחדש אם כדאי להתחיל לבנות תחנות כח מקומיות בכל מיני מקומות".

גרוטו סיכם את תקופת הקורונה ואמר כי "בעולם מסתכלים עלינו בהערצה. ובכל זאת, עשינו טעויות. לדוגמא, בהיבט הניהולי, ובכל הקשור לתגובה מספיק מהירה לדברים. בתמונה הכוללת הגענו למצב שנהיה בין הראשונים לצאת לשגרה יותר טובה. לא נחזו למה שהיה קודם. המילה 'אפידמיה' פירושה 'מעל העם'. אנו עומדים מול אירוע שמשנה סדרי עולם ותרבות. נצא עם שינוי תרבותי מהעניין הזה, ואני מקווה שנדע למנף את זה לטובה".

פרופ' איתמר גרוטו

גרוטו סבור שיש לשקול את ביטול החיוב בשימוש במסיכה, ומסביר כי "אין שום אפשרות לחייב אנשים בתוך הבתים. ובכל זאת אני חושב שהעניין הזה צריך להיות עניין יותר אינדיבידואלי. אם הסבתא מפחדת מהנכדים - שתשים מסיכה. זה צריך להתחיל להיות עניין של ניהול פחד 'אישי', לא של מדיניות".

אחרי 13 שנים כבכיר במשרד הבריאות יש לגרוטו כמה הצעות: "אני מופתע ששבוע לפני בחירות סוגיית הבריאות איננה חלק מהאג'נדה, למרות שאנו יוצאים ממגיפה. משרד הבריאות חייב שינוי מבני שיאפשר לו לנוע יותר מהר. אחת הסיבות שגרמו לי לעזוב היא שיש מעין תקרת זכוכית. חייבים לשנות קונספציה, לשנות את הרגולציה ולקדם אינטגרציה. כי משרד הבריאות הוא רגולטור מצויין מצד אחד, אך מצד שני יש גופים אופרטיבים מצויינים כמו קופות החולים ובתי החולים. משהו בקשר בין כל הגופים פחות עובד. שר בריאות מקצועי לא יזיק, יש לזה יתרונות. בארה"ב זה עובד ככה", הוא מסכם.