"המשקיעים החדשים אינם ילדים זבי חוטם, אלא דור שיגדיר את העתיד"

"יש פה קהל משקיעים חדש והוא כאן כדי להישאר, ואני חושבת שאנחנו רוצים את זה. שוק ההון לא מועדון סגור, הוא מיועד לכולם", כך אמרה מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פפר בכנס משקיעים ‍צעירים של כלכליסט.

טרנד ההשקעות בשוק ההון צבר תאוצה במשבר הקורונה, כשצעירים רבים החלו להשקיע בבורסות העולם באמצעות אפליקציות שונות ובראשן רובינהוד. טרנד זה הגיע לשיא בשבועות האחרונים, כשהמשקיעים בפלטפורמות הללו התמקדו במניות מסוימות דוגמת גיימסטופ, והטיסו את מחירן מעלה.

"קרו כאן כמה דברים במקביל. יש טכנולוגיה חדשה שמאפשרת זו. פעם אי אפשר היה להיכנס להשקעה בשוק ההון בצורה כזו ישירה, מבלי שיהיה לך מינימום הון מסוים או יועץ. ניקח למשל מניה כמו אמזון שמחירה הוא באזור ה-3,000 דולר. היום בעזרת האפליקציות אפשר להיכנס להשקיע בה ב-50 או 100 שקל. לא היו בעבר פלטפורמות שמאפשרות רכישה של שברי מניות. על זה צריך להוסיף את הרשתות החברתיות, והנה תופעה של רשתות חברתיות פוגשות פיננסים, וזה מייצר לקוח חדש עם צרכים ורצונות חדשים, ועם רגולציה שאולי עדיין לא מספיק התעדכנה, ונוצר עולם חדש בתחום ההשקעות".

מיכל קיסוס, מנכ"לית פפר

כניסת המשקיעים באמצעות האפליקציות מביאה עד לכדי הרצת מניות.זה תהליך מבורך או מסוכן?

"התופעה של השורטים, שהגיעה עד לסוג של הרצת מניות, היא כמובן תופעה קיצונית. צריך שהקיצניות הזו לא תעשה דמונזיציה לכלל התופעה, שהיא ברובה חיובית. כיום פחות מ-10% מהישראלים משקיעים באופן ישיר בבורסות, לעומת 50% בארה"ב. למה לא להגדיל את העוגה, ולאפשר גישה לכולם? זה לא פיזיקה גרעינית. נכון שצריך להיות אחראי ולפזר סיכונים, וצריך לנהוג באחריות, אבל גם לא צריך להסתכל על אותם אנשים שנכנסו לשוק ההון כילדים זבי חוטם - זה לא ככה, זה דור שמגדיר לכולנו את העתיד. אי אפשר לחזור אחורה, וגם לא צריך".

יש לכם בפפר פלטפורמת מסחר, האם גם למנהלי הפלטפורמה יש אחריות למנוע מקרים כמו הרצת מניות שראינו, או שמבחינתכם אתם רק מספקים את התשתית, ושכולם יסתדרו?

"קודם כל, יש הבדל בין הפלטפורמות בחו"ל כמו רובינהוד לעומת הפלטפורמה שלנו, שהיא תחת רשיון בנקאי, ואנחנו מדווחים גם לבנק ישראל וגם לרשות ני"ע. אצלנו גם אין אופציות, אז המקרה של פפר אינווסט קצת שונה.

"בכל אופן, האמת היא איפשהו באמצע - האחריות צריכה להיות בראש ובראשונה על המשתמש, כי זה הכסף שלו, אבל הפלטפורמות צריכות לארגן סביבה תומכת - אם זה במידע שהן נותנות, בהתראות פוש, או בכלים מסבירים אחרים. ועדיין, אי אפשר לגמרי להסיר אחריות מהמשתמש, ולא בטוח שאנחנו רוצים להסיר ממנו אחריות".

העלייה בשימוש של המשקיעים באפליקציות זה טרנד בגלל הקורונה והסגרים או שינוי אמיתי לטווח ארוך?

"יש פה בוודאות שינוי לטווח ארוך. זה נכון, שהקורונה נתנה לזה דחיפה - אנשים ישבו בבית וחיפשו מקורות הכנסה חלופיים. בסביבת ריבית אפס, או אם אתה בחל"ת, ובנוסף הטנוכלוגיה מאפשרת לך אתה זה, אז אלו באמת סיבות שהביאו ליותר כניסות לשוק ההון. יחד עם זאת, התופעה הזו לא הולכת להיעלם, אבל אני חושבת שעשויות להיכנס הגבלות רגולטוריות שונות, שיכולות קצת לשנות אותו לעומת ההתנהלות שלו היום.

" ה שאנחנו רואים עכשיו בשוק ההון, נראה בעוד אזורים בחיים שלנו. הדור הצעיר תמיד מכתיב את העתיד לדור הקודם. למשל, דור המילניאליז הביאו את הרשתות החברתיות גם להורים שלהם, ולכן הוא גם יכתיב את ההתנהלות הזו לדור המבוגר יותר מבחינת צריכה, אחריות סביבתית, וניהול חסכונות".

"הקורונה גרמה אצלנו לגידול מטורף בפעילות ואני רואה עלייה של מאות אחוזים של משתמשים חדשים לפעמים אפילו ביום, כאשר הגיל הממוצע הוא 26. יש גם יותר משתמשים חדשים, וגם היקף הפעילות שלהם גדל ככל שהם לומדים את השוק. אנחנו רואים שהם מתנהלים תוך מחשבה, מתייעצים, בודקים דוחות והמלצות אנליסטים, ומשתמשים בכלים כמו אלוגריתם לחישוב רווח עתידי".

"זה לא משנה. מה שקורה זה שיש שחקן חדש בשוק ההון - צעירים מבוזרים שמשתמשים בטכנולוגיות שלא היו פעם, וקונים באופן ישיר. יהיו לכך השלכות לכל מיני תחומים בשוק ההון, אבל הניסיון להגידר את זה כקרבות עושה דמוניזציה לכל הסיטואציה, בטח לאותו קהל צעיר".