"המזה"ת ‑ מהאזורים המעניינים להשקעה בפינטק וקריפטו"

"אחד האזורים הכי מעניינים של העולם עכשיו, ואחד התחומים הכי צומחים בעולם, הוא האקוסיסטם הדיגיטלי והפינטק וההזדמנויות שצצות סביב זה באפריקה ובמזרח התיכון", כך אמר מר רונית גוס, מנהל המחקר העולמי של סיטי לתחום הבנקים, בהרצאתו בוועידת SohnX Tel Aviv, שנערכת בשיתוף עם "כלכליסט".  

מלאכיות הדממה ועידת SohnX תומכת בחקר תסמונת רט הכנסות הוועידה יופנו לעמותת מלאכיות הדממה לחקר התסמונת בה לוקות כ־450 ילדות ונשים בישראל. הוועידה מתקיימת ע"י קרן SohnX Tel Aviv שבראשה עומד דני גילרמן, בשיתוף כלכליסט שירות כלכליסט לכתבה המלאה 

לדבריו, הסיבות לכך הן כניסת חברות הטכנולוגיה הגדולות לתחום השירותים הפיננסיים, המטבעות הדיגיטליים ותרחישי השימוש בהם, כמו גם שינויים, הן בדיגיטציה והן בהזרמת הון למזרח התיכון ואפריקה, שחלו בשנתיים האחרונות.

גוס אמר כי "במשך אלפי שנים הבנקים שלטו בכסף, אבל בתקופה הנוכחית, מאז החלה המהפכה הדיגיטלית לפני 20‑30 שנה, הרבה יותר שחקנים נכנסים לתחום שנשלט בעבר על ידי מוסדות שנהגנו לכנות בנקים. ראשית, חברות ההייטק הגדולות ששולטות בחלקים גדולים של חיינו רוצות לשלוט גם בכסף. הן לא רוצות להפוך לבנק, אך כן לספק שירותים פיננסיים, וזה יוצר הזדמנויות מבחינת השקעות".

חברות הטכנולוגיה הגדולות מעוניינות לשלוט בממשק המסחרי ולהטמיע עסקאות כספיות בתוך המוצר שלהן. לדוגמה אפל פיי, שמאפשרת תשלום באמצעות הטלפון וזה מודל אחד לכניסת חברות ההייטק הגדולות לתחום השירותים הפיננסיים — כגובות אגרה. המודל האחר הוא זה של פייסבוק, שמעוניינת להטמיע את התשלומים ברשת החברתית ואף ליצור מטבע משלה. לכן, אמר גוס, "אם מסתכלים על ערך השוק של החברות האלה ועל תקציבי ההשקעות שלהן, רואים שמדובר במתחרות חזקות מאוד לבנקים, אך הן יכולות גם להיות שותפות".

"הניאו־בנקים סיפקו חוויית לקוח חדשה"

לדבריו, "בעשר השנים האחרונות הבנקאות הדיגיטלית, הניאו־בנקים, התרכזה סביב לונדון, בעיקר מכיוון שאחרי המשבר הפיננסי העולמי קובעי המדיניות בממשלת בריטניה החליטו לאפשר יותר גמישות ולתת לשחקנים חדשים להיכנס. במקביל, הלקוחות רצו בנקים חדשים ואחת הסיבות לכך היתה שכולנו כצרכנים התרגלנו לטלפון הנייד והיתה ירידה בשביעות הרצון של הלקוח מהבנקים המסורתיים, ואת הפער שנוצר בעקבות הירידה הזאת, השחקנים החדשים מילאו".

"בבריטניה הניאו־בנקים השיגו כ־20 מיליון לקוחות, מספר משמעותי מאוכלוסיית הבוגרים שמונה מעט יותר מ־65 מיליון איש", אמר גוס, שהוסיף כי "הניאו־בנקים סיפקו חוויית לקוח חדשה ולעתים התבססו על טכנולוגיית ענן, מה שאיפשר להם עלות תפעולית נמוכה יותר. גם הוצאות ההקמה היו נמוכות יותר, כך שהם יכלו להציע הבדל ממשי במחיר ובשירותים המוצעים".

הנושא האחרון שעליו דיבר גוס היה טיבו של הכסף, כששאלת היסוד שעומדת בבסיס הדברים היא מהו כסף. כסף, הגדיר, זה משהו שאנחנו כקהילה החלטנו שיש לו ערך. זאת דרך בשבילנו לעקוב אחרי ערך ולהחליף ערך. בעבר הערך היה במטבעות ממתכות יקרות, ועכשיו יש כסף דיגיטלי.

"הרבה מאימוץ הקריפטו נעשה בשווקים צומחים"

גוס אמר כי "לעתים קרובות אנחנו חושבים על כסף דיגיטלי במובן שניתן להתחבר לחשבון הבנק דרך האינטרנט או הטלפון. כאן מדובר בכסף אלקטרוני. הוא דיגיטלי בצורתו, אבל עדיין מתבסס על בנקאות מסורתית. הוא עדיין נשען על מוסד מרכזי שבו הערך של הכסף בא מהמדינה. מטבעות דיגיטליים, לעומת זאת, בין שזה ביטקוין ובין שמטבעות קריפטוגרפיים אחרים, הערך שלהם מגיע מאלגוריתם, וזה אחד האזורים המעניינים של הכסף. כרגע בו יש הרבה התפתחויות והזדמנויות חדשות ומעניינות".

"הדבר המעניין ביותר במטבעות כמו הביטקוין הוא תרחישי השימוש בהם", אמר גוס. כאשר אחד מתרחישי השימוש הוא להעברת כסף בשעה שמערכות תשלום אינן עובדות. "לפעמים מערכות תשלום מחוץ לארה"ב או בריטניה לא עובדות, אז אם אתה יושב, למשל, בלאגוס וצריך להעביר כסף ליוהנסבורג, השימוש במטבעות הקריפטו יכול להיות דרך מעניינת להזיז כסף. לכן, לא מפתיע שהרבה מהאימוץ של מטבעות קריפטו נעשה בשווקים הצומחים", אמר.

לגבי המזרח התיכון ואפריקה אמר גוס כי "בשנתיים האחרונות החל שינוי באקוסיסטם הדיגיטלי, בשירותים הפיננסיים הדיגיטליים, מכמה סיבות. ראשית, בגלל הקורונה שהאיצה את תהליכי הדיגיטציה. למשל בסעודיה, שהיתה עד לאחרונה כלכלה מאוד מבוססת מזומן. בשנה שעברה מספר העסקאות בעמדות תשלום אלקטרוניות גדל ביותר מ־90% ‑ גם מטעמי היגיינה, מכיוון שאנשים לא רצו לגעת בשטרות כסף וגם בגלל מדיניות הממשלה, שחייבה כל חנות בכל גודל להחזיק מסוף תשלום אלקטרוני".

דבר נוסף שהשתנה במהירות באזורים אלה הוא הגישה להון וזמינות ההון. גוס אמר כי "לפני שנתיים או שלוש ליזמי פינטק בניירובי, לאגוס, או אפילו דובאי היה מחסור בהון. בשנה או בשנתיים האחרונות רואים שזורם פנימה הון וזה אחד השינויים החשובים ביותר, כמות ההון הזמינה".

רונית גוס

לדבריו, "עסקה שהיוותה נקודת מפנה בתחום היתה העסקה בניגריה, שם סטרייפ, אחת מחברות התשלום המקוון המובילות בעולם, שבסיסה בסן פרנסיסקו, רכשה את חברת פייסטאק. פתאום משקיעים בכל ארה"ב חשבו 'מה מייסדי סטרייפ, האחים קוליסון, יודעים על ניגריה ואפריקה שאנחנו לא יודעים?'. באופן דומה ג'ק דורסי, כאשר סייר באפריקה בסוף 2019, הדגיש שמבחינתו עתיד מטבעות הקריפטו יהיה אפריקה".

"הזדמנות עצומה לשיפור השירות ללקוחות"

ניל קורני, מנכ"ל סיטיבנק בישראל, אמר כי "כיום העולם הפיננסי איננו מועדון של בנקאים בלבד. חברות פינטק הן שחקניות חשובות, שמשנות את עתיד שירותי הפיננסים. הצעת הערך שלהן מתמקדת בגמישות, ביזמות ובטכנולוגיות חדשות, ואילו בנקים גדולים ומסורתיים מביאים ערך עם הגודל, הקישוריות והאמון שיש להם. שילוב של שתי המערכות באמצעות יצירה משותפת, במקום שיבוש או תחרות ישירה, מאפשר לבנקים גדולים ולחברות פינטק לספק צמיחה מואצת ופתרונות של הדור הבא ללקוחות. במילים פשוטות, יש פה הזדמנות עצומה לשפר את השירותים שאנחנו מספקים ללקוחות שלנו, לפתח יכולות חדשות ולהתרחב לפלחי שוק חדשים באמצעות עבודה עם חברות פינטק. למעשה, חברות פינטק רבות הן גם לקוחות וגם שותפות, מה שיוצר מערכת יחסים הדדית, שמאפשרת לנו למנף את הפתרונות שלהן לטובת שירותים לצרכנים".

קורני סיפר כי סיטי ונצ'רס זרוע הון הסיכון התאגידית של הבנק מסייעת לסיטי להביא רעיונות מחברות פינטק. "הפורטפוליו של סיטי ונצ'רס כולל למעלה מ-60 חברות סטארט-אפ פעילות, והצוות של סיטי ונצ'רס מחויב לעבוד כשותף אסטרטגי, שיוזם היכרויות ויוצר שותפויות בין חברות סטארט-אפ בתחום הפינטק ועסקי הליבה של סיטי. בנוסף, תוכנית האקסלרטור ייצרה למעלה מ-100 חברות סטארט-אפ בוגרות כולל הסכים מסחריים עם סיטי, חברות אשר גייסו למעלה מ-1.5 מיליארד דולר. בנוסף, ב־2020 מחלקת שירותי שווקים וניירות ערך של סיטי סגרה 21 השקעות בפינטק, שמתוכן 15 היו חדשות ושש היו המשך".

לדבריו, "המעבדה הגדולה ביותר של סיטי לשירותי שווקים וניירות ערך, אני גאה לומר, נמצאת בישראל, עם יותר מ־200 עובדים. המאיץ של סיטי לחברות סטארט־אפ בפינטק, הוקם כאן, בתל אביב, וכעת יש לו 100 בוגרים עם גיוס סכום כולל של 1.5 מיליארד דולר".

למידע נוסף על עמותת "מלאכיות הדממה" ולתרומות: לחצו כאן