"עולם הרפואה מרחוק ימשיך איתנו גם אחרי הקורונה"

"המגמות הכלליות בעולם הרפואה הן רפואה מהבית (הום-קייר), בריאות דיגיטלית ורפואה מרחוק (טלא מדיסין) - והן ימשכו איתנו גם אחרי הקורונה". כך אמר ערן טאוס, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הרפואית והלוגיסטיקה נובולוג, בכנס בשבוע החדשנות של כלכליסט, בשיחה עם כתב כלכליסט אדריאן פילוט.

טאוס הוסיף כי: "הכיוון הזה מקבל רוח גבית, אבל כמו כל דבר בכלכלת בריאות, הם תהליכים מורכבים ומסובכים, כי האינטרסים של כל השחקנים שונים, סבוכים ולא תמיד משתלבים. חשוב להבין שהקורונה האיצה את התהליך, אבל אין כאן גידול אקספונסיאלי של המגמות האלו. יש עלייה אבל בעולם אנו כבר רואים התמתנות בשימוש בטכנולוגיות לעומת מה שראינו בתחילת המגיפה. אנו רואים באירופה ובארה"ב ירידה בשימוש של וידאו לדוגמא. זו תוצאה של האינרטסים המורכבים של הלקוחות", מזהיר טאוס.

עירן טאוס מנכ"ל נובולוג צילום: סיון פרג'

טאוס מדגיש את החיוניות בחדירת טכנולוגיות לעולם הבריאות ומסביר כי "שימוש בטכנולוגיות הוא מצב של WIN-WIN-WIN: "הן לאזרחים (חולים), הן למבטחות (הקופות) והן המדינה (המספקת את קציב הבריאות)- כולן מרוויחים. אז זה קצת מעמיס על המשפחות, אבל במאקרו-כולם מרוויחים. זה יעיל וזה נכון בכל הרבדים. לדעתי מערכת הבריאות היתה מורעבת במשך תקופה ארוכה והשינוי גם קשור לשינוי בסדרי עדיפויות".

לדבריו המרכזיות של בתי החולים תפחת, אך המוסד הזה לא ייעלם, וגם תהליך הזה, יקח הרבה מאוד זמן: "עתידם של בתי חולים היא בפעילות מתמחה ואקוטית - אבל זה ייקח הזמן. זה ברור לכולם, לרבות למעצבי המדיניות, שזו המגמה. בישראל, בניגוד לשאר העולם המערבי, עדיין יש מחסור משמעותי במיטות אשפוז.

"הפתרון יהיה מאוזן ולא קיצוני והוא יקח הרבה זמן, הרבה גמישות של הרגולטורים, הרבה תכנון, וגם יציבות שלטונית - אלו לא דברים שאנו לא מצטיינים בהם. הדרך הנבונה והנכונה לטפל בזה היא מדורגת ומאוזנת. קרי, צריך הגדלה של מספר מיטות –שכרוך בתכנון ובתקצוב – אבל גם רוח גבית, תקצוב, גמישות והסרת חסמים ל-"הום-קייר" (רפואה מהבית). לדוגמא, העובדה שהכנסת לא מתפקדת תקופה כה ארוכה מכבידה גם על יישום החלטות שהרגולטור (משרד הבריאות- א.פ.) כבר הסכים לתקן. זה ייקח זמן עד שנראה תפנית משמעותית", הוא מסביר.

דבריו של טאוס, המכיר היטב את עולם הבריאות, מקבלים משנה תוקף שכן הוא מבקש לשים בפרופרוציות את השינויים שאנו רואים מאז התפרצות משבר הקורונה ומדגיש- שוב ושוב- כי התהליכים האלו אינם "אוטומטיים", ולא כל כך מהירים כפי שרבים טוענים. וכי ללא מדיניות ברורה - הם לא יצמיחו עור וגידים: " משרד הבריאות כבר נמצא בהתארגנות מחודשת ואך עדיין מוקדם לשפוט מה יקרה ביום שאחרי. מה שבטוח שיש צורך בעוד גמישות ונצטרך לצעוד עד כברת דרך לא קצרה הן בתחום אימוץ הטכנולוגיות והן בסוגיות גמישות - כמו פרוטוקולים לחולים כרונים שכבר ניתנים לבצע טיפול מחוץ לכותלי בית חולים.

טאוס מסביר כי: "למשל בתקופת הקורונה היו חולים כרונים –כמו חולים ניורולוגים- שעדיין נאלצו ללכת פיזית לקבל טיפול בבתי חולים ובגלל החשש להידבקות לא הגיעו. זה יעלה הון תועפות לכלכלת בריאות כי הם לא קיבלו טיפול באותה תקופה. את המחירים של הדבר הזה נשלם כולנו. חייבת להיות מדיניות מאורגנת, מוכתבת ומכוונת לכל התהליך הזה - אחרת, הסרת החסמים תהיה איטית והתהליך הזה (טכנולוגיזציה של הבריאות- א.פ.) יהיה תהליך מוד איטי והיא יישען רק על יזמות של המגזר העסקי, דבר שיאריך את התהליך עוד יותר. נורה כאן הזדמנות היסטורית מבחינת העולם הבריאות לחולל שינויים שהצורך שלהם היה ברור אבל כעת ניתן לבצע אותם בקצבים מהירים בהרבה", הוא מסכם.

המגמות העיקריות בעולם הבריאות הן אלו שמאפיינות את כל המערב ובראשן הזדקנות האוכלוסייה והגידול החד בתוחלת החיים, הגידול במחלות הכרוניות ועובדה שהן מופיעות בגיל מוקדם ביותר - תופעה שממעטים לדבר עליה והיא תוצאה של התרבות היושבנית. מחסור ברופאי ובתי חולים וכן המחסור במיטות אשפוז, כל זה יחד, יוצר לחץ גדול מאוד על "כלכלת הבריאות" לא רק בישראל אלא גם בכל מדינות המערב.