כנס שוק ההון
"מי שלא חווה ירידות אולי חסר פחד, אבל לא כדאי להיות שקועים בתוך קונספציה"
כך אמרה רינת אשכנזי, מנהלת מחקר מדדים בקסם, בכנס ממשבר לצמיחה: קטר ההייטק ממשיך להוביל את השווקים גם ב-2021' של כלכליסט ואקסלנס. אמיר כהנוביץ' כלכלן ראשי בהפניקס אקסלנס, אמר כי "חברות הטכנולוגיה אמנם זכו לעליות חדות בבורסות שהובילו את המשקיעים לחשש כי מדובר בבועה, אך לא כל עלייה היא בהכרח בועה"
חברות הטכנולוגיה הפכו לקטר העיקרי שדחף את הכלכלה הישראלית קדימה מאז תחילת משבר הקורונה במרץ 2020, ובעוד שווי נפגעות הקורונה צנח, זה של חברות הטכנולוגיה דווקא רכב על גבי הנגיף אל עבר שיאים חדשים.
רינת אשכנזי, מנהלת מחקר מדדים בקסם, מוצאת כי מגמת הדיגיטציה שאפיינה את הקורונה עתידה להמשיך, ומגדירה אותה כ'מגה טרנד'. "הייתי מחלקת את תיק ההשקעות ל-2 חלקים עיקריים", אמרה אשכנזי בכנס ממשבר לצמיחה: קטר ההייטק ממשיך להוביל את השווקים גם ב-2021' של כלכליסט ובית ההשקעות אקסלנס.
לדבריה, "כאשר החלק הראשון בנוי ממגה טרנדס שהם מגמות לטווח ארוך, והשני ממגמות לטווח קצר. המגה טרנדס הם דמות עולמות הטכנולוגיה, הרפואה, אנרגיה ירוקה, צרכנות בתחומים קלאסיים, וגם סין, שתמשיך להתפתח בשנים הבאות. והמגמות קצרות הטווח שלצידם הם כל אותם סקטורים שנפגעו קשה בעקבות המשבר, ושתקוותי שיחזרו לשגרה במהלך 2021, ואנו נוכל להנות מהתאוששותן".
אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, הפניקס אקסלנס, חיזק את דברי אשכנזי ביחס לתחום הטכנולוגיה והוסיף, כי "חברות הטכנולוגיה אמנם זכו לעליות חדות בבורסות שהובילו את המשקיעים לחשש כי מדובר בבועה, אבל לא כל עלייה היא בהכרח בועה. הרווח של החברות אמנם נמוך ביחס לתחזיות המשוכללות בשווי החברות, אבל אם נשווה את המצב לבועה של שנות ה-2000, לדוגמה, אז נראה הבדל בין שני דברים עיקריים: הראשון הוא אלטרנטיבות השקעה בהם, והשני הוא סביבת הריבית, כאשר בשנות 2000 הריביות היו הרבה יותר גבוהות.
"בנוסף, בנתוני קרן המטבע הבינלאומית ניתן לראות כי ברבעון השלישי של 2020 ישראל היתה בנקודת יצוא גבוהה יותר משהיתה בה טרום המשבר, והדבר מעיד על החוזקה של התחום הטכנולוגי בישראל. זה פחות מתבטא בשוק ההון המקומי, כי הרבה מחברות הטכנולוגיה הישראליות הנפיקו בחו"ל, אבל בהחלט ניתן לראות שמדובר בכלכלה ריאלית ולא בהייפ, והיא גם זו המשתקפת בבורסות", אמר כהנוביץ.
"הטכנולוגיה שזורה כיום בענפים רבים, וכולנו חווים אותה אפילו במוצרי צריכה בסיסיים, לדוגמה במקום מטאטא רודף אחרי הלכלוך שלנו רובוט שמנקה", אמר כהנוביץ. "הטכנולוגיה גם משפיעה על האינפלציה ומורידה מחירים, והלחץ של אינפלציה כלפי מטה תומך בסביבת ריבית מאוד נמוכה. דוגמה להוזלת המחירים ונגישות הטכנולוגיה היא בזום, שניתן כיום להוריד בחינם, בעוד שב-1982 תוכנה לשיחת ועידה שיצאה אותה שנה עלתה כ-250 אלף דולר. כך שיש פחות חברות חלום בתחום הטכנולוגי, מאשר היו בשנת 2000. ואפילו אז, כשהאמונה הייתה ששום דבר לא הולך להתממש, הזמן הראה שהרבה מהחברות דווקא עמדו בציפיות, כמו אפל, מייקרוסופט, ונוספות, ומניותיהן חזרו חזר מעלה. מי שקנה אז, אפילו בשיא הבועה, עשה יותר ממי שקנה את מדד S&P לאותה תקופה".
אשכנזי סיכמה את הדיון עם המלצה לפזר ההשקעות: "מי שלא חווה ירידות אולי חסר פחד, אבל לא כדאי להיות שקועים בתוך קונספציה כי קראתם כתבה בעיתון, ואתם מתרשמים שזה נראה מבטיח. אני מאמינה בעולם המדדים, לצד אולי טעימה של מניות ספציפיות.
"השנה גם החלו לסחור יותר משקיעים קטנים וצעירים דרך פלטפורמות מסחר נגישות, וכיום ניתן לייחס להם כרבע מהמסחר בבורסות, לעומת פחות מ-10% טרום המשבר. ההערכה היא שזה לא עתיד להיעלם. אני מאמינה בהשקעה לטווח ארוך וההמלצה שלי היא לא לברוח כאשר יש ירידות. הכלל הראשון הוא פיזור, ולא להיות אמוציונאלי בהשקעות", אמרה אשכנזי.