"בקורונה התגלו חורים בשרשרת האספקה של מאות אלפי חברות"

"אם אנו בוחנים את המרכיבים של המעבר הדיגיטלי, מה שמכונה digital transformation, או המהפכה הדיגיטלית, אז אנו יודעים ששינוי זה החל למעשה בארגונים רבים כבר לפני שנים, זה לא משהו חדש". כך ציינה אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז המו"פ של SAP בישראל בוועידה במסגרת שבוע החדשנות של ישראל שעורך כלכליסט.

לדבריה, "השינוי אשר התרחש בעקבות שנת המגיפה הוא במידת הדחיפות והמהירות שחברות פתאום היו צריכות לעשות את השינוי הזה".

שלושת ההיבטים של הדחיפות

לדברי קליינמן: "אם אנו מדברים על תוכניות חומש של חברות או שינויים הדרגתיים שה-IT ביצע, כעת השנה הזו תפסה חברות בשלושה היבטים עיקריים של דחיפות דיגיטלית: הקשר עם לקוחות, הקשר עם עובדים וגם ניהול של שרשרת האספקה".

"בסביבות ינואר פברואר אשתקד כאשר החלה המגיפה, שרשרת האספקה של מאות אלפי חברות בעולם נקטעה. התגלו בשרשרת האספקה חורים. זה החל בסגירתה של סין אשר מספקת 70% מחומרי הגלם בעולם, מה שגרם לחברות אשר מייצרות מכוניות, מחשבים או טלפונים למצוא עצמן לפתע ללא חומרי גלם משמעותיים לשרשרת האספקה והייצור. אחר כך מדינות נפלו זו אחר זו, חברות קרסו ונגרמו עיכובים מאוד גדולים וכל מי שייצר משהו בעולם נדרש להתמודד עם חורים בשרשרת האספקה. אחד הדברים ש-SAP יושבת עליהם מעל ארבעה עשורים הוא ניהולן של שרשראות אספקה. לאחרונה אנו קוראים לתהליך "פתרונות דיגיטליים לשרשרת אספקה".

קליינמן הוסיפה כי: "אנו מנהלים רשתות אשר מונות מיליוני ספקים וחברות ש-SAP פתחה מתחילת המגיפה עבור כל לקוחותיה. הרשת נקראת ARRIBA DISCOVERY. לדוגמה, אם אני זקוק כעת לסיוע כי חסר לי חוט נחושת פשוט או רכיב דיגיטלי למוצר מסוים, אני פונה דרך הרשת לספקים ושואל למי יש את הרכיב. הראשון שירים את ידו יזכה וניתן במהירות להחליף כך ספק", מסבירה קליינמן.

אם תיתן את המידע, תקבל הנחה ברכישה

עוד הוסיפה קליינמן: "בעבר ניתן היה לבצע מכרזים, לבחור את הספק הנוח ביותר, כמובן שאת הספק הזול ביותר, אך בתקופת הקורונה בטווח הקצר נדרש פתרון מיידי. בטווח הבינוני ניתן לחזות קדימה. למשל, אם מישהו חיפש ספק למוצר ספציפי בדחיפות, סימן שקיים מחסור במוצר מסוים וכך ניתן לתכנן קדימה, בידיעה ברורה שקיים מחסור וצריך להשיג את המוצר המסוים. היכולת להתחבר למערכת כזו של ספקים, סוג של רשת חברתית של ספקים ולקוחות מאפשרת גם לחזות בטווח היותר רחוק מה יהיה חסר ולהימנע מתקיעה". לדברי קליינמן: "במרכז הפיתוח הישראלי בשלוש השנים האחרונות אנו אחראים על חלק מתחום ה-customer experience, כלומר חוויית המשתמש.  

אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז המו"פ של SAP בישראל צילום: שי יחזקאל

"תחום זה נקרא בעבר CRM, ולאחר מכן E COMMERCE. למשה גיגיה ישראל ש-SAP רכשה בשעתו, מתמחה בניהול זהויות משתמש. אנו יודעים מה קרה לתחום הריטייל (קמעונאות) ולתחום ה E COMMERCE בעקבות השנה האחרונה. כמויות השימוש גדלו מאוד ואנו, כמשתמשים, לא רוצים יותר להיות המוצר. אנו לא רוצים שהיסטוריית הקליקים שלנו באתר מסחר תימכר ויבוצע בה שימוש לא נכון. ולכן יש לפתח טכנולוגיות אשר מאפשרות ניהול זהויות משתמש ואבטחה, כלומר לייצר הסכם פרטיות עם המשתמש על אופן השימוש במידע. אם למשל אדם נכנס לאתר E COMMERCE גדול כדי לרכוש נעליים או בגד, יכול להיווצר הסכם מול הקונה לאתר אשר מסכם מה מתאפשר לאתר מבחינת שימוש במידע. למשל אם יורשה לאתר להשתמש במידע- אזי תתקבל הנחה ברכישה של מוצר. יש מעין חוזה שעושים עם האתר בו הקונה קובע מה ניתן לעשות במידע".

עוד צייינה קליינמן: "מרכז הפיתוח של SAP בישראל אשר מונה 800 עובדים נבנה על 11 רכישות שהאחרונות בהן היו בתחום ה-CUSTOMER EXPERIENCE. אנו מאוד מעורים בשוק הישראלי כ-SAP ואני מאמינה שבישראל ניתן לבצע עסקאות טובות אשר משלבות שווי עם כוח אדם מיומן מאוד וטכנולוגיה אשר נמצאת בשלבים בשלים מאוד לאינטגרציה עם חברות גדולות. המחיר ביחס לשווי הוא מחיר טוב ואנו רואים הצלחה גדולה בשילוב החברות האלה".

מסבירה קליינמן: "בישראל ניתן לעשות עסקאות טובות ולשלב אותן במרכזי הפיתוח של חברות גלובליות. אנו ממשיכים לחפש וגם לבצע שיתופי פעולה, ואנו גם מקווים לרכישות נוספות בישראל". אולם, אין לשכוח כי מרכז הפיתוח הישראלי של SAP נמצא פיזית בישראל, כלומר מושפע מתנודות שערי המטבעות בישראל לטוב ולרע.

לפי קליינמן: "הפעילות בישראל של כל ארגון גלובלי היא יקרה. אנו יקרים ואנו גם טובים. אנו מביאים חדשנות ומנסים להביא גם את כל מה שקורה בישראל לתוך החברה. ספציפית אנו במרכז הישראלי נמדדים ביורו. זו חברה אירופית והיורו עבר פחות טלטלות בחודשים האחרונים ואיני מרגישה שנושא היחלשות היורו נמצא בשיח, אך אין ספק שאנו אתר אשר נדרש להביא ערך ולדחוף את הטכנולוגיות שאנו רוכשים לתוך הליבה של SAP".