ועידת התחזיות
"המדיניות הכלכלית פגעה בפוטנציאל התאוששות המשק בפוסט-קורונה"
את הדברים אמר פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ כלכלי הראשי של בנק הפועלים, בוועידת התחזיות 2021 של כלכליסט. ליידרמן: "2021 תהיה שנת ההכרעה בין חזרה לנורמליות בניהול המדיניות הכלכלית, לבין המשך הדשדוש והמעבר ממשבר למשבר"
שנת 2020 בוזבזה בשל היעדר החלטות כלכליות נדרשות ושנת 2021 תכריע את צד מאזני הכלכלה הישראלית, שלעת זו מצבה הרבה יותר חמור ממה שמצטייר מנתוני המקרו הכלכליים. כך לדברי פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ כלכלי הראשי של בנק הפועלים.
ליידרמן, שלקח חלק בוועידת התחזיות 2021 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים ופסגות בית השקעות, אמר כי "בעיית הקורונה טרם נפתרה. בישראל ובעולם יש כיום עלייה ניכרת בתחלואה והופיעו זנים חדשים של הנגיף. תופעת הזיגזגים בין תקופות של כניסה לסגר ויציאה ממנו היא חלק מכל תחזית סבירה, לפחות עבור המחצית הראשונה של 2021".
"נתוני המקרו של ישראל", הוסיף ליידרמן, "ובכלל בעולם, אינם משקפים את התמונה המלאה של חומרת המצב. יש בישראל כיום כ-600 אלף מחוסרי עבודה, המהווים שיעור אבטלה של כ-14%. אמנם חלק ניכר מהמובטלים מוגדרים כעובדים בחל"ת, אך הסיכוי שכולם יחזרו לעבודה מלאה בשנה-שנתיים הקרובות נמוך מאד".
בנק הפועלית מנתח כי התוצר המקומי הגולמי יירד בכ-3.5% השנה, וליידרמן חושב שבהנחה והחיסון שנמצא לקורונה יהיה אפקטיבי ויינתן לחלקים גדולים של האוכלוסייה השנה, אז "סביר שנראה התאוששות כלכלית בשנה הקרובה עם צמיחה בשיעור של מעט מעל 4%".
לדברי ליידרמן, הנפגעים העיקרים מהקורונה במשק הישראלי הם עובדים צעירים, לצד עובדים בעבודות הדורשות רמת השכלה וכישורים נמוכים; העסקים הקטנים והבינוניים; והעצמאיים. גם מבחינה ענפית יש לדברי ליידרמן הבדלים בנזקי המשבר בין ענפי התיירות, המסחר והתרבות שחוו אותו קשה יותר, לבין ענפים אחרים כמו ההייטק, שהרגישו אותו פחות. לדבריו, המשבר גם הגדיל את אי-השוויון והעוני בישראל.
"המשבר והמיתון יצרו מצוקות, ועלולים להשאיר צלקות בחלקים ניכרים של המשק והחברה בישראל", אומר ליידרמן. "התמונה האמיתית כוללת גם את הפגיעה בפוטנציאל המשק ובדורות הבאים. אי-הוודאות הגבוהה פוגעת בהשקעות וברמת ההון היצרני בעתיד. היעדר תנופה של רפורמות והשקעות בתשתית עלולה להפוך אותנו למדינה פחות אטרקטיבית יחסית למתחרים שלנו".
ליידרמן מפנה אצבע מאשימה להתנהלותה הכלכלית של הממשלה, ואומר כי "התנהלות המדיניות הכלכלית השנה פגעה בפוטנציאל ההתאוששות של המשק בתקופת הפוסט-קורונה. במצב נורמלי, זה תפקידה של הממשלה לקבוע תקציב מדינה, רפורמות, השקעות בתשתית, וצעדים אחרים שלא רק יסייעו לאוכלוסיות במצוקה, אלא יכינו את הכלכלה לקראת היציאה מהקורונה".
בהקשר זה מוסיף ליידרמן את הבחירות הרביעיות תוך שנתיים שנכפו על הציבור בישראל ועל כלכלת המדינה. "לאחר שנה שבוזבזה ללא קבלת החלטות כלכליות אמיצות", אומר ליידרמן, "ולמרות המצוקות הגדולות במשק ובחברה, מקבלי ההחלטות החליטו להוביל אותנו מחדש לבחירות. זאת, לאחר תקופה ממשוכת ללא תקציב ממשלתי וללא מדיניות כלכלית מוגדרת ואמינה".
לצד הביקורת, ליידרמן מציין את הפוטנציאל הכלכלי בהסכמי השלום והנורמליזציה שנחתמו השנה עם איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו, ומציין כי בנק הפועלים אופטימי לגבי ההזדמנויות החדשות הקיימות בשיתופי פעולה כלכליים ועסקיים עם המדינות הללו.
ליידרמן גם מציין את האווירה האופטימית שנוצרה כתוצאה ממציאת החיסון לקורונה, המוביל, לדבריו, לתקווה לחזרה לנורמליות כבר בשנה הקרובה. "שנת 2021 תהיה שנת ההכרעה בין תרחיש אופטימי של חזרה ליציבות שלטונית עם ממשלה היודעת לקבל החלטות אמיצות", אומר ליידרמן, "לבין המשך הדשדוש, הקיפאון, והמעבר ממשבר למשבר".