"הרפואה עשתה קפיצה של דור בכמה חודשים בעקבות המגיפה"
את הדברים אמר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות של שירותי בריאות כללית, בכנס ארגון מחדש, איך לנצח בתקופה של שינויים של כלכליסט. לדבריו, מגיפת הקורונה לימדה אותנו מה המשמעות של מערכת בריאות שעלולה להגיע לאי ספיקה במהלך אירוע חירום. "צריך תהליך רב שנתי שייקח את המערכת ויהפוך אותה לכזאת שיש בה הרבה יותר 'באפרים' שמאפשרים לנו לא להגיע מדי חורף לאי ספיקה"
"ממש לפני הקורונה ניתן היה לראות כמה מגמות בעולם הרפואה, והמגיפה הייתה כנראה המאיץ הדיגיטלי החשוב ביותר בדורנו"; כך אמר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות של שירותי בריאות כללית, בשיחה עם כתב כלכליסט אדריאן פילוט במסגרת כנס ארגון מחדש, איך לנצח בתקופה של שינויים של כלכליסט. "המגמה המשמעותית ביותר היתה אולי הכניסה ההולכת וגוברת של בינה מלאכותית לתוך עולם הרפואה. ראינו שכלים של בינה מלאכותית משמשים אותנו כדי לנתח נתונים בזמן אמת ולתת המלצות קונקרטיות.
פרופ' רן בליצר צילום: אוראל כהן
לכל הכתבות והסרטים מכנס "מחשבים ארגון מחדש" לחצו כאן
"מגמה משמעותית שנייה היתה של רפואה מנבאת. כלומר, בעזרת כלים שונים של מודלי ניבוי אנחנו יכולים לא לחכות עד שהמטופל יגיעו אלינו עם כאב, חוסר נוחות ובעיה חמורה שנוצרה. מערכת הבריאות הלכה והתמקדה יותר ויותר בשימוש בכלים מבוססי דאטה כדי לזהות מה יהיו הבעיות העתידיות של המטופל, ובעזרת המידע הזה לפנות אליו פרואקטיבית ולנסות למנוע את המחלה העתידית. המגמה השלישית היא עולם הרפואה מרחוק, וזה צבר תאוצה עד כדי כך שאפשר היה גם בחלק מהמקרים אפילו לנתח מרחוק. מגיפת הקורונה גרמה לסחף מאוד מהיר בגלל הדחיפות והצורך למצוא פתרונות דחופים. היא גרמה לביטול ביורוקרטיות, ללקיחת סיכונים ולצורך - שהוא אבי כל המצאה", אמר.
לגבי התמודדות מערכת הבריאות עם המגיפה אמר בליצר כי בישראל יש מערכת רפואה ציבורית מהמתקדמות וההוגנות ביותר בעולם המערבי, אבל גם שיש ליצור מערכת עם הרבה יותר מרחב תמרון ו'באפרים'. "אני חושב שהרבה ממקבלי ההחלטות הבינו בעקבות המגיפה את המשמעות של הנוהג שהיה לפני כן של להשאיר את מערכת הבריאות מורעבת על סף אי הספיקה, את התפוסה בבתי החולים קרוב ככל האפשר ל-100%. המגיפה לימדה את כולנו שיעור במשמעות של מערכת שעלולה להגיע לאי ספיקה באירוע חירום. באירוע הזה, במהלכו רמת הספיקה קבעה את רמת הזהירות בסגירת המשק, כמו גם דברים מזיקים מאוד לבריאות הציבור ולכלכלה – זה היה בעוכרנו". לכן, לדבריו צריך לקחת את הלקח הזה ולבצע תהליך רב שנתי שיהפוך את מערכת הבריאות לכזו שיש בה הרבה 'באפרים', שמאפשרים לנו לא להגיע מדי חורף לאי ספיקה. "צריך לשנות את כל תכנון משאבי האנוש והתשומות למערכת הבריאות, וזה הזמן לעשות חשבון נפש".
בכל הנוגע לשאלה האם יוטל סגר שלישי לפני שיחסנו מספיק אנשים אמר כי "שאלת מפתח שעוד לא נענתה היא האם החיסון לא מונע רק מחלה קשה אלא גם מחלה א-סימפטומטית והדבקה של אחרים. אני מאמין שהתשובה חיובית, אבל אין עוד הוכחות לזה, לפחות בניסוי של פייזר. אם התשובה היא כן אז ככל שיתחסנו יותר אנשים ככה תיבנה חסינות באוכלוסיה ואז כבר לא תהיה התפרצות. אנחנו נמצאים במקום בו אנחנו צריכים עדיין להיזהר מאוד, יש לנו עוד קילומטר אחד לעבור ואנחנו צריכים עכשיו להקפיד לשמור על ההורים ועל המבוגרים. אם נעבור את החודשיים הקרובים בשלום עם חיסון, נוכל להגיע למצב בו המבוגרים מתחסנים ומוגנים ונצלח את המשבר הזה עם מינימום נזקים בנפש - ונקווה שגם עם מינימום נזקים לכלכלה".
