ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע: "ההייטק הישראלי מצא את הבית שלו בת"א"

הפריחה בהיקף ההנפקות שחווה שוק ההון הישראלי נובעת מכך שחברות ההייטק סוף סוף מצאו את הבית שלהן, כך אומרת יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה בשיחה עם עורך מוסף השוק של "כלכליסט", ירדן רוז'נסקי, בכנס זירת ההשקעות של כלכליסט.

"התופעה של הנפקות רבות בשווקי ההון הציבוריים היא תופעה שאינה ייחודית רק לשוק ההון בישראל", מציינת גואטה. ומוסיפה כי בסיכומו של דבר אנו "רואים ששווקי ההון נהנים מעדנה בתקופה הזאת".

אלא שמה שקורה בשוק הישראלי הוא חריג לחיוב. "הדבר המיוחד שקורה אצלנו", מציינת גואטה הוא שמדובר "בתופעה חסרת תקדים בהיקף ובהתרחשות שלה. חברות טכנולוגיה רבות מגלות את תל אביב כשוק יעד לגיוסים שלהן. זה דבר שלא היה במשך שנים רבות ויכול להיות שמעולם לא קרה כאן".

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה צילום: ענבל מרמרי

יו"ר רשות ני"ע מוסיפה כי "התופעה הזאת מאוד משמחת מהצד שלנו. רשות ני"ע הובילה הרבה צעדים במהלך 3 השנים האחרונות וגם טרם תקופתי במטרה להפוך את האקו-סיסטם של שוק ההון בישראל כך שיהפוך לאטרקטיבי עבור חברות הטכנולוגיה. הדבר המיוחד שאנחנו רואים כיום הוא שההייטק הישראלי מצא את הבית שלו וחזר לישראל. הוא לא הולך עוד לגייס כסף בשווקים זרים".

גואטה מוסיפה כי "ברשות ני"ע הובלנו ביחד עם רשות החדשנות ושותפים אחרים שלנו ברגולציה הישראלית צעדים שאפשרו לגופים המוסדיים לשמש שחקנים בגיוסי ההייטק. הקמנו גופי מחקר בתחום ההייטק בקרב המוסדיים ויצרנו כתובת בשוק המוסדי להשקעות בהייטק. במהלך משבר הקורונה – ממשלת ישראל בהובלת משרד האוצר ורשות החדשנות יצרו רשתות הגנה למוסדיים בהשקעות שלהם בהייטק. זה חיזק את הביטחון של המוסדיים בשוק הזה. התהליכים שקידמנו יצרו את הסערה המושלמת והמציאות שאנו רואים בחודשים האחרונים היא שחברות רבות שמגיעות לת"א על מנת לגייס".

אנחנו רואים גיוסים בנפח קטן, אנחנו עוד לא נמצאים במצב שיש כאן נסדא"ק ישראלי. יש צעדים שאתם מתכננים בכדי לעודד חברות טכנולוגיה גדולות יותר להנפיק בת"א?

"היינו כמובן שמחים לראות את חברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות מגיעות לת"א. שינוי האווירה והתפיסה בשוק הוא התחלה של בשורה משמחת. החברות שמגיעות עכשיו הן בסדר גודל בינוני. חלקן אפילו יכולות להיות מוגדרות כחברות גדולות ביחס לשוק המקומי. יש גם עניין מצד חברות ישראליות שמוגדרות כ'יוניקורנס' (חדי קרן, חברות הייטק פרטיות ששוויין מוערך במעל למיליארד דולר, ח"ש) לבוא ולבצע לרישום כפול בבורסה או IPO. ברבעון הקודם היו 18 גיוסים של חברות טכנולוגיה. ברבעון הקרוב יש מעל 100 הודעות לתשקיפים. אלה תהליכים שיתגברו בשנים הקרובות. בהמשך יגיעו החברות הגדולות שנרצה לראות אותן נוכחות בבורסה בת"א. הדבר הזה בהחלט אפשרי (do-able)".

מה המגמה הבולטת לשנה הבאה?

"הענפים שיתחזקו במהלך שנת 2020 ימשיכו להערכתי להתחזק גם בשנת 2021. ראינו בולטות רבה לכל ענפי הטכנולוגיה השונים והאנרגיות המתחדשות. הם ימשיכו לתת את הטון גם בשנה הבאה. הטרנספורמציה בכלכלה והמעבר לדיגיטציה ומעבר לענפים היותר טכנולוגיים תימשך בעתיד. אני חושבת שגם תחום הפינטק יזכה לייצוג בין הענפים שיגייסו כסף בבורסה וב-2021 מעריכה שנראה ניצנים ראשונים לכך".

תופעת החברות ללא גרעין שליטה מתרחבת בשוק המקומי. איך השוק עדיין לא מאורגן ביחס לחברות האלה, איך הוא עתיד לעשות זאת?

זו תופעה שמתחילה ואני סבורה שבשנים הקרובות היא תלך ותתרחב. התופעה נובעת משני זרמים מרכזיים: חברות עם בעל שליטה שמתפרקות והשליטה מפוזרת לציבור המשקיעים בבורסה. זו תופעה שמגיעה בגלל שחיקת פרמיית השליטה, שהופכת את בעל השליטה למי שהמוטיבציה שלו דומה לזו של משקיע (משקיע ממוצע אחר, ח"ש). זו תופעה שתלך ותגבר. הזרם השני הוא של חברות הטכנולוגיה שמגיעות לגייס הון בגיוס ציבורי ראשון. הן באות עם אלמנטים מוחלשים של שליטה, משום שעברו סבבי הגיוס שקורו במהלך חיי החברה עד שהיא יוצאת ל-IPO".

לדברי גואטה חברות ללא גרעין שליטה זו תופעה ש"בהחלט תדרוש הסדרה והכוונה למשקיעים בשוק. זאת על מנת שהתהליכים שמתנהלים בין בעלי מניות בציבור לחברות, בכל הקשור למעורבות בעלי המניות בחברה, יהיו מוסדרים ופומביים. העיקרון שמסדר את המעורבות צריך להיות ברור לכל המעורבים בתהליכים הללו. אנחנו פועלים לייצר את ההסדרה ככל שהיא בסמכות רשות ני"ע ואני מאמינה שיהיו תהליכים שגם רגולטורים אחרים יטפלו בהם. כנראה שיהיה צורך לתקן את חוק החברות בכל הנוגע לחברות ללא בעל שליטה. גם כשהתהליך הזה יבשיל הוא ייצר את ההבחנה הנדרשת".