פרופ' גבי ברבש: "האנושות עשתה דבר גדול, כולם יודעים עכשיו כיצד לפתח חיסון במגיפה הבאה"

"עד הקורונה, זמן ממוצע לפיתוח חיסון עמד על 8 שנים. האנושות עשתה כאן דבר גדול (חיסון תוך 8 חודשים, א.פ), בשילוב של תחושת דחיפות והטכנולוגיות הקיימות. הרי תהיינה עוד מגיפות, וכעת כולם יודעים מה לעשות גם במגיפה הבאה: לשבת על מחשב, לבדוק את הרצף הגנטי - ותוך שבועיים אתה כבר יכול להתחיל לחשב את החיסון.

"זה ההישג המדהים של המגיפה, יחד עם העובדה שלמרות שלא כל המדינות שיתפו פעולה, הקהילה המדעית עשתה זאת - באופן חסר תקדים, ובלי חשבון של קרדיט. תוך עשרה ימים הריצוף הגנטי כבר היה בכל מעבדה בכל פינה בעולם. זו תעודת כבוד". את הדברים הללו אמר פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל בית החולים איכילוב, בכנס רפואה חכמה של כלכליסט.

פרופ' גבי ברבש

ברבש הסביר כי "שני מהלכים מרכזיים בתחום הטכנולוגיות הרפואיות התקיימו ערב הקורונה: הריצוף הגנטי ומשמעויותיו לגבי רפואה מתואמת אישית, וכבר רואים זאת בעיקר בטיפולים אונקולוגים: כבר יודעים ללמוד את הביולוגיה המולקולרית של הגידולים ולכן יודעים להתאים טיפול אישי לכל חולה, להאריך חיים ולרפא ממש".

לדברי ברבש, הרובד השני הוא הבינה מלאכותית ולמידת מכונה. ההתפתחות הזו באה לידי ביטוי בשני רבדים: יכולת לנתח בסיסי נתוני עתק, ואנו כבר עושים את זה עם מכון ויצמן מול הדאטה בייס של קופות חולים. נתונים אלו מעניקים יכולת ניבוי מצויינת לגבי התנהגות ותגובות של חולים, לגבי הדאטה בייס, בניגוד לנאמר - ישראל כבר פיגור. הרובד השני, שימוש בטכנולוגיה הזו של ניתוח תמונות, יתבצע בכל תחום ברפואה שיש בהן תמונות: רדיולוגיה, פתולוגיה (תמונות של רקמה), רפואת העור. "יש פה פתח לדברים מדהימים שהם כבר בדרך", הוא מוסיף.

ברבש, המכהן היום כמנהל תוכנית "מניסוי לריפוי" של מכון ויצמן למדע, סבור כי הקורונה רק האיצה תהליכים שללא המגיפה היו לוקחים למערכת הבריאות עשרות שנים לאימוץ או להשלמה: "שני הנושאים הגדולים שזורזו הם הטלה-רפואה – נדהמתי לגלות שאפילו נויורולוגים מבצעים ביקור ראשון של מטופל באמצעות מצלמה, כולל בדיקות של תנועה. המרכיב השני שהואץ דרמטית הוא טיפולים ביתיים: טיפולים, קבלת תרופות וכדומה. למרת שחל גידול דרמטי, עדיין הוא לא מספיק כי עדיין המפתח לפיתוח רפואה מהבית היא כוח אדם - חסרים בכל המערכת אנשים, גם בבית".

למרות האופטימיות שברבש משדר לגבי הטכנולוגיה והקהילה המדעית, לגבי הממשלות הוא הרבה יותר פסימי: "קראתי כי כבר עכשיו יש ויכוח בין האוצר לבריאות על מי ישלם את התוספת הרפואים לקורונה. מה זה אומר? שתיגמר הקורונה וכולם בישראל ישכחו את העולם הרפואי. בארה"ב מתייחסים הרבה יותר ברצינות ובמדינות המתוקנות גם. הלוואי שאתבדה".

באותה פסימיות מנבא ברבש סגר שלישי: "לי אין ספק שהגידול בתחלואה יחד עם החידלון של הממשלה, שבניגוד להצהרותיה לפיהן אם יהיה גידול בתחלואה 'נחזור אחורה' - דבר שלא קרה - יביאו לסגר שלישי. השאלה שנותרה פתוחה היא איזה סגר: אחד קצר ב-2020, עם פחות תחלואה ופחות מתים, או ששוב נמתין באמצעות כל מיני אמתלות ל-8,000 חולים ליום, וזה יביא 500-1,000 מתים וסגר של 5 שבועות".