יעל כפיר בפאנל נשים יזמיות: "אני מרגישה שבמערכת הבנקאית אין תקרת זכוכית"
בוועידת ישראל-דובאי התקיים מפגש של נשים ישראליות בכירות בעולם העסקי. סיון שמרי דהן מקרן קומרה: "בנושאים של סייבר ופינטק וגם מסחר יש הזדמנויות גדולות"; רים יונס, מייסדת ומנכ"לית אלפא אומגה: "חשוב לי להביא השקעות לחברות מהמגזר הערבי כדי להתרחב בעולם ולקדם נשים"
עשרות אנשי עסקים הגיעו לוועידת ישראל-דובאי הראשונה של כלכליסט, בנק לאומי ורשת 13, ביניהן גם נשים בכירות ממגוון תחומים. הללו כונסו לשיחה על ההזדמנויות בדובאי, דיון ער שגלש במהרה לשיחה על נשים ועסקים.
סיון שמרי דהן מקרן קומרה סיפרה על ההזדמנויות העסקיות: "אנחנו קרן צמיחה שמשקיעה בחברות שכבר נמצאות בשוק ומוכרות בהיקפים גדולים, אז בפן של הסטארט-אפים יש הזדמנות משמעותית לפתוח את השוק החדש הזה שהיה חסום בפנינו. בנושאים של סייבר ופינטק יש הזדמנויות גדולות, וגם בתחומי המסחר. הפן השני הוא שכמשקיעים אנחנו יכולים לשתף פעולה וגם להביא כסף להשקעות בישראל. יש התחלה וגישושים, צריך להכיר אחד את השני וליצור אמון. השקעות בעצם הן אמון. המסע התחיל, אנחנו באים בראש פתוח ולב פתוח".
מורן בלכר מקרן nextage, הוסיפה: "נותנים שירותים פיננסיים לסטראט-אפים מהשלב הצעיר שלהם עד השלב שבו הם נמכרים ומבשילים. ראינו פה רצון הדדי לשיתופי פעולה. רובם מתעניינים בטכנולוגיה הישראלית. אנחנו מנסים למפות ובשלב מאוחר יותר לעשות שיתופי פעולה – ערים חכמות, אגריטק ופודטק. הם מאוד ישירים ואומרים בצורה פתוחה מה הם רוצים ובמה הם טובים. המשלחת עזרה לקבל תחושה של איך עושים עסקים בדובאי ואיך מתחילים לנוע".
לגבי השאלה האם הן מרגישות שבישראל יש עדיין תקרת זכוכית עבור נשים בתפקידים בכירים, הדעות היו חלוקות. אורית בנבנישתי, מנכ"לית חברת ההשמה תגבור, אמרה: "יש נשים שמרגישות שיש עדיין תקרת זכוכית. אני עשיתי תואר שני בחקר הביצועים במתמטיקה, והיינו שם שתי נשים. גם היום, ב-2020, המצב לא השתנה. הכל מתחיל בחינוך".
יעל כפיר, מנהלת המערך העסקי בבנק לאומי, הגיבה לדברים: "אני מרגישה שבמערכת הבנקאית אין תקרת זכוכית. אני גדלתי בבנק לאומי עם גליה מאור ורקפת רוסק עמינח. 60% מהדרג הניהולי הן נשים".
דפנה הרלב, מנכ"לית קבוצת הנדל"ן אביב, ענתה מנקודת מבטה: "בעולם הפרטי זה אחרת, זה יותר קשה ויש פחות תנאים סוציאליים לזה. העולם הפרטי הוא יותר תובעני. אני לא יצאתי לחופשת לידה, הגעתי לעבודה עם תינוקות.
"אני בעולם הנדל"ן, זה אולי העולם הכי גברי. יש מעט מאוד נשים, רוב הנשים הבכירות בחברות הללו באות מהמשפחות המייסדות. אבל יש לי סמנכ"ליות ואני חושבת שזה מוסיף לשיח ולעניין. יש פחות כוחניות. יש הרבה לאן להתקדם, ואז גם יותר נשים יצמחו לתפקידים בכירים. זה תהליך שלוקח זמן".
סיגל בר און, יו"ר משותף בחברת ד"ר פישר: "נשים צריכות לעזור לנשים. אני לא מחריגה את עצמי, אבל התפקיד שלנו הוא לתת יד ולעזור לקדם נשים ולהתגבר על המכשולים. ברור שקודם כל צריך להיות מקצועי וטוב. כל אחת מאיתנו נוגעת בקבוצה כזאת של נשים יזמיות. אנחנו צריכות לתת את היד והתמיכה לכל אישה לבחור את הדרך שלה - בכל מה שתבחר. לא כולן רוצות קריירה, הן צריכות להיות שלמות עם הדרך שלהן".
רים יונס, מייסדת ומנכ"לית אלפא אומגה, חברה מנצרת שמפתחת ומייצרת ציוד רפואי בתחום חקר המוח: "אני מסכימה שזה חינוך, הבעיה היא שזה החינוך שלנו, הנשים. בדרך כלל הנשים הן אלה שמחנכות. הכי חשוב שיהיו מאושרות, שיבחרו את הדרך שלהן". יונס הוסיפה כי חשוב לה להביא השקעות לחברות מהמגזר הערבי, בין היתר כדי להתרחב ולהגיע למקומות שונים בעולם, אבל גם כדי לקדם נשים. "עובדות אצלנו נשים רבות, לצערי רובן עדיין עובדות ברצפת הייצור".
שמרי דהן הוסיפה: "זה תלוי בנו ובבן הזוג. אני התחתנתי מאוחר ואצלנו זה ברור שמתחלקים. הבחירה בבן זוג היא משמעותית. בלי זה, יהיה הרבה יותר קשה. גבר גדל כשהוא יודע שהוא יצטרך לצאת לעבוד ולפרנס משפחה. אני גדלתי בקיבוץ, וכיוון שהיה לי ברור שאני רוצה לצאת משם, במידה רבה המחשבה שלי היתה דומה".