"רוב ההשקעות בתחילת הדרך בחברות גיימינג נעשות ע"י מי שבאמת מבינים בתחום"

"העיסוק בתעשיית הגיימינג מהנה והיו לי זכויות רבות להיות חלק מצוות שבשנת 2013 היה אחראי לצמיחת התעשייה הזו עוד במהלך עבודתי בגוגל" כך מסביר איתן רייסל, מייסד ושותף מנהל בקרן Vgame, בכנס הגיימינג של כלכליסט ו-Google.

לדברי רייסל: "יש כאן יזמים וחברות מדהימות אך לאחר שעזבתי את גוגל הבנתי שעלי לפעול כמשקיע פרטי. הבנתי שהמחאות של 50 או 100 אלף דולר לא יעזרו לאף אחד, אז החלטתי לקחת את הטרנד העולמי של כספים אשר מושקעים ייעודית – מה שנקרא Dedicated fund -  רוב ההשקעות בתחילת הדרך בחברות גיימינג נעשות על ידי מי שבאמת מבינים את התחום ומבינים את הסיכון ואת ההזדמנות אשר טמונים בו – ומשם בא הרעיון לתת דלת לתעשייה המקומית, לתת הזדמנות ליזמים. אנו אומנם קרן גלובלית אך המיקוד שלנו בנוי כך שלפחות 50%-60% מהפורטפוליו מגיע מהארץ.

"אנו רושמים המחאות גדולות, כל חברת משחקים זקוקה למימון, מימון שיאפשר פיתוח וגם לקחת את המשחק החדש לטעימות. גם כשהייתי בגוגל היינו מאוד שמחים כשהעלויות עלו אך מצד שני איני יודע כמה אני שמח מזה שעלות השיווק הפכה מאוד יקרה - בסופו של דבר צריך כסף כדי להוציא מוצר לעולם, וגם כמובן צריך שהקהל יאהב את המוצר וגם ימשיך לשחק בו לאורך זמן.

"זהו הדלק אך זה לא מספיק. התעשייה הזו משתנה והקורונה נתנה לה בהיבט החיובי גישה למשקיעים שלא היו משקיעים בזה בעבר. אנו סבורים שיש ללוות חברות ממצגת רעיון וצוות עד לשלב בו החברה יותר בשלה. אני חושב שהמשמעות היא שיש כאן משקיעים מדהימים בתעשייה הזו, יש לתת לה את היכולת, ההבנה והסבלנות וזה מה שאנו מביאים לשולחן עם דגש על סבלנות, כי לא כל משחק הופך ללהיט בין לילה. מדובר כאן במחזורים ועלינו לתמוך ולעזור", אמר רייסל.

מימין: איתן רייסל, ד"ר ורד פנואלי ושגיא שליסר

"הזדמנות לייצר בישראל תעשיית משחקים"

ד"ר ורד פנואלי, מנהלת תואר שני לעיצוב ופיתוח משחקים דיגיטליים במכללת שנקר, אמרה כי "תעשיית הגיימינג השתנתה, אנו פתחנו בשנת 2009 את הקורס כדי לפתח משחקי קז'ואל, משחקים שראינו שהם העתיד ושמחנו על שיש הזדמנות לייצר בישראל תעשיית משחקים, כי בישראל אין תרבות של קונסולולת. משחקים ,אך אין אצלנו את הסטודיואים האלה. במקיל האייפון יצא ואימצנו טכנולוגיות המקדמות את זה.

"התחלנו עם 20 סטודנטים אשר מפתחים משחקים וכיום יש לנו 120 וגם תואר שני שהתחלנו לפני שנה. גם השנה יש ביקוש שיא, אולי בזכות הקורונה. אנשים מגיעים עם מוטיבציות שונות ואינטרסים שונים. אם פעם אנשים רצו להמציא את המשחק הגדול הבא, היום הם יותר ממוקדים, הם יודעים היטב מה הם רוצים ואנו מעין חממה לכך. יש כמובן כאלה שרוצים להמציא משחק חדש אך הם רוצים לקחת זאת לתחומי בריאות הנפש או החינוך. מה שנקרא AAA, כלומר טריפל איי. זה משחק ברמה של הפקה הוליוודית. בהכשרה אנו מכוונים לכך לחלוטין אך העולם השתנה, הגבולות בין סרטים לפרקים, לאפליקציות, מאוד מטושטשים. יש למשל מי שרוצה לייצר משחק אך מייצר סיפור אינטראקטיבי. אנשים באים אלינו ללמוד כי הם יודעים שהם יעבדו בחברה ויעשו משחקים מהירים וזו ההזדמנות שלהם לעשות משהו שלא תהיה להם אפשרות לעשות אחר כך".

"חוויה לימודית טובה"

שגיא שליסר, מנכ"ל CrazyLabs: "כשהתחלנו את החברה בשנת 2010 לא היתה כאן תעשיית גיימינג. לא היו מעצבי משחקים, היו מעט מאוד הכשרות. התחלנו בכלל במשחקי ילדים, מקום מאוד פשוט עם מכאניקה פשוטה, משחקים קטנים ולאט לאט התפתחנו עם התעשייה, ואז הגיע מידע נוסף מצד ה"סושיאל קזינו" והאנליטיקס ומצד שני היתה גם דחיפה מכיוונם של מוסדות לימוד והיו הצלחות של חברות, ואז החל עיצוב המשחקים. 

"כיום יש גם תעשיית קז'ואל וגם הייפר קז'ואל, זה גיימינג על סטרואידים אשר מספק חוויות מהירות וקצרות. זה תחום שבו תוך חודש מגיעים לעשרות מיליוני הורדות וזו חוויה מאוד מזככת ואימון מצוין. זו חוויה לימודית טובה", אמר שליסר.

לדברי רייסל: "יש הזדמנויות מדהימות בשוק, אם נסתכל על החברות הגדולות, להרים טריפל איי AAA הוא משהו שלא כולם מצליחים. ואני מאמין שבסופו של דבר נראה זאת גם בישראל. יש פלטפורמות כמו סטין, כמו אורבלוקס, שיאפשרו יותר גישה מהירה. וגם שיתופי פלטםפורמות, ללא תקציבים של מיליוני דולרים. זו ביצה ותרנגולת כי כדי להרים AAA צריך מימון אמיתי. ישראל אינה מדינה שעלות העבודה בה זולה".