דובאי מציגה: לבנות אסטרטגיה 50 שנה קדימה - וליישם אותה

הסכם השלום עם איחוד האמירויות הפיח קצת רוח חיים במגזר העסקי בישראל, ששקוע מחודש מרץ בהתמודדות עם משבר הקורונה. ישנן לא מעט חברות שמתעניינות בשיתופי פעולה ומסחר עם איחוד האמירויות, ובעיקר עם דובאי הנחשבת למפותחת ולעשירה שבהן. 

לצפייה בנושאי ועידת ישראל דובאי 24-26.11.2020 - לחץ כאן

הציפיות שתולים ביחסים הכלכליים עם איחוד האמירויות מפתיעות לאור העובדה כי מדובר במדינה עם כלכלה בהיקף דומה לכלכלת ישראל, ועם 9.9 מיליון תושבים, מתוכם 1.2 מיליון בלבד הם תושבים מקומיים.

"נכון שהכלכלה דומה בהיקפה לשלנו, אבל יש כמה הבדלים. ראשית, ההתפלגות אחרת. העושר מרוכז בבידי קבוצה קטנה ויש שם קרנות השקעה גדולות מאוד. כך, למשל, יש קרן השקעות אחת שהיקפה הוא 200 מיליארד דולר", אומר בשיחה עם "כלכליסט" דרור טופף, ראש אגף אסטרטגיה וחדשנות בבנק לאומי.

"הקשר עם האמירויות הוא לא רק הקשר הישיר איתן, אלא נותן לנו גשר לקשרים כלכליים עם עוד מדינות", מוסיף עידן שפירא, מנהל פיתוח עסקי ישראל והאמירויות הערביות בלאומי. "המיקום הגיאוגרפי של האמירויות מהווה גשר לכלכלות נוספות, למשל במזרח הרחוק, מדינות מזרח אפריקה, וגם עם מדינות ערביות אחרות".

ובמה זה מתבטא?

"ליצואן ישראלי יותר קל לעבוד במדינות כמו מצרים וטורקיה. מדובר במדינות שהמערכת הבנקאית בהן לא חזקה, אולם פועלים שם גם בנקים מהאמירויות, שהם יציבים יותר, והוא יכול לעבוד דרכם באותן המדינות. כבר ראינו את הפרקטיקה בשטח בנושא הזה".

דובאי. "בהרבה פרמטרים מפותחים יותר מישראל" צילום: יניב חלילי

עידן שפירא ודרור טופף. "ישראל משתלבת בתוכניות הפיתוח של דובאי" צילום: כפיר סיון

דובאי עברה ב־50 השנים האחרונות שינוי דרמטי מאז קיבלה עצמאות מהבריטים. "באותה תקופה הנפט היווה 50% מהכלכלה שלה, והיום זה 1% בלבד", אומר טופף. "הם הבינו שמחירי הנפט תנודתיים מאוד, וגם שנפט הוא משאב שנגמר, ולכן עדיף לעבור לכלכלה שמבוססת על ידע. הם בנו תוכנית אסטרטגית שמסתכלת 50 שנה קדימה והחליטו במה הם רוצים להתמקד, והצליחו ליישם אותה. כך, למשל, הוחלט להשקיע בתחומים כמו תעופה. ואכן, חברת התעופה שלהם נחשבת לאחת הטובות בעולם, והם גם הפכו את דובאי למרכז תעופה, כך שהרבה חברת תעופה נוחתות שם", מוסיף שפירא.

חקלאות, מזון ובריאות

טופף מציין שגם ב־2020 הכינו בדובאי אסטרטגיה ל־50 שנים הבאות: "עכשיו הם רוצים להתפתח בתחומים כמו בריאות, חינוך, תחבורה ומזון. דובאי מייבאת 90% מהמזון, ובמשבר הקורונה הם הבינו שמשבר עולמי יכול לפגוע באספקת המזון, ולכן החליטו לפתח אותו מבחינה מקומית. ישראל משתלבת טוב בתוכנית הזו. יש לישראל מה להציע בתחום החדשנות במזון כמו טכנולוגיות התפלת מים, דשנים וחומרי הדברה וגם בתחום המכשור הרפואי והתרופות".

תחום נוסף שבו איחוד האמירויות יכולה להיעזר בישראל הוא בשירותי הרפואה. תוחלת החיים הממוצעת באיחוד האמירויות היא נמוכה לעומת מדינות מערביות, בין השאר כתוצאה מתזונה לא נכונה שגורמת לשיעורי סוכרת גבוהים ובשל מחלות גנטיות הנובעות מכך שהתושבים מתחתנים על בסיס שיוך שבטי.

גם להם יש מה להציע לנו?

שפירא: "קודם כל, אפשר ללמוד מהם איך בונים אסטרטגיה 50 שנה קדימה, ואיך מיישמים את זה. אפשר גם ללמוד מהם דברים מתחום התכנון העירוני שהוא מתקדם מאוד. הבנייה לפי סטנדרטים גבוהים מאוד והאכיפה הדוקה. במדד עשיית עסקים הבינלאומי דובאי נמצאת במקום ה־16. בדובאי לא מסתפקים בזה ושמים לעצמם יעד להיות במקום הראשון, והם בטח יגיעו לצמרת, כי הם יודעים לעמוד ביעדים. עיקר החוזקות שלהם במדד הזה נובעות מהקלות בפתיחת עסקים חדשים, הקלות בקבלת אישורי בנייה ורישום נכסים, שמירה על זכויות בעלי מיעוט בחברות ועוד".

היו כבר חברות ישראליות שעבדו בדובאי, אז מה ההסכם צפוי לשנות?

"יש חברות שעבדו עם דובאי קודם לכן בתחומים שונים, אך לא דרך הבנקאות הישראלית כי לא היו קווי אשראי בין הבנקים. אנחנו מתחילים לראות ניצנים של פעילות של חברות מתחומים כמו תיירות וחקלאות, שלא היו לפני השלום. הרבה חברות פונות לייעוץ מגופים באמירויות או גופים בינלאומיים כדי לדעת איפה ואיך לפתוח עסקים".

משקיעים ישראלים יוכלו גם להשקיע בבורסה שם?

"קיבלנו פניות של לקוחות שרוצים להרחיב את תיק ההשקעות ולהיכנס לבורסות בדובאי. אנחנו בודקים איך לאפשר את הפעילות הזו. באיחוד האמירויות יש כמה שווקים פיננסיים, שהוקמו בשנת 2000. הבורסה המרכזית נקראת ADX, ונסחרים בה ניירות ערך בשווי של 200 מיליארד דולר, כאשר המחזור היומי עומד על 200-100 מיליון דולר. הסקטורים המרכזיים הם בנקים, חברות השקעה, ביטוח ונדל"ן".

מסקירה של אגף הכלכלה בבנק לאומי עולה כי איחוד האמירויות מתאוששת בשנים האחרונות ממשבר בשוק האנרגיה שהיה באמצע 2014, והיא עשתה זאת באמצעות רפורמות לגיוון מקורות ההכנסה של הממשלה. למשבר זה קדם משבר חוב גדול בשנת 2009 שהתמקד בתחום האשראי והחוב לבנייה ולנדל"ן.

דירוג אשראי גבוה

כמו מדינות רבות בעולם, גם דובאי נפגעה ממשבר הקורונה, ובלאומי מציינים כי היא נפגעה קשה יותר ממדינות אחרות במזרח התיכון. הסיבה לכך היא שכלכלתה מסתמכת על ענפי התיירות והתחבורה שהיו הנפגעים העיקריים במשבר הנוכחי.

בלאומי מציינים כי קיים חשש למשבר אשראי בגלל הגידול בחובות של החברות המשויכות לממשל בתחומי תעופה ותיירות, שהיקף החוב שלהן עלה בזמן המשבר בעוד פעילותן נפגעה. הממשל העניק חבילת תמריצים קטנה יחסית של כ־7.2 מיליארד דולר המהווים כ־2% תוצר. בין התמריצים: האצת פרויקטים של תשתיות, הפחתת תשלומים לעסקים, ערבויות, הפחתת דמי שכירות לעסקים בתחום התיירות ולבתי חולים וכדומה. בנוסף הבנק המרכזי הפחית את הריבית בתחילת המשבר ל־1.5%. אולם למרות המשבר דירוג האשראי של המדינה נותר גבוה ועומד על AA יציב.

האם לעשות עסקים עם איחוד האמירויות זה כמו לעשות עסקים עם מדינה מפותחת או מתפתחת?

שפירא: "זו שאלה מורכבת. בהרבה פרמטרים דובאי מפותחת יותר מאיתנו, כמו בתכנון עירוני ונדל"ן. גם במדד עשיית עסקים היא בדירוג גבוה מישראל ופועלים שם 27 בנקים זרים. לעומת זאת, במדדים כמו תוחלת החיים היא במקום נמוך מישראל, וגם פערי השכר שם גבוהים מאוד".