ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 כנס המסים BDO TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה 2024 Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי Tech TLV 2025 הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי תחזיות 2025 Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

"העלאת הסיפוח בבחירות פגעה ביצירת קשרים עם המדינות השכנות"

שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון אמר בכנס מחיר הסיפוח של כלכליסט כי "נתניהו מעוניין בהסחת הדעת על ידי העלאת הנושא, כדי שלא נדון במחדלי הקורונה ולא בהסתבכויותיו הפליליות"

נעמי צורף 17:1314.07.20

 

 

"העלאת נושא הסיפוח בבחירות השניות והשלישיות פגעו במהלך של יצירת קשרים כלכליים מבוססי אינטרסים משותפים עם מדינות המפרץ, צפון אפריקה וגם מצרים וירדן", כך לדברי ח"כ ושר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון בשיחה עם כתב כלכליסט צבי זרחיה שהתקיימה במסגרת כנס מחיר הסיפוח של כלכליסט. יעלון הפנה אצבע מאשימה אל עבר שותפיו הפוליטיים לשעבר, בני גנץ וגבי אשכנזי ואמר כי בהחלטה ללכת עם נתניהו לממשלת אחדות "הם נכנעו ונכנסו כאילו תחת האלונקה של הקורונה, אבל למעשה נכנסו תחת האפיריון של נתניהו, ובכך נתנו לגיטימציה לאירועים שאנחנו חווים כרגע: פיזור אלים של מפגינים ומוחים, התנפלות על מוסדות אכיפת החוק ומצב בו היועמ"ש ועיתונאים מסויימים מסתובבים תחת אבטחה".

 

בנוסף, הבהיר יעלון כי התממשותו של הסיפוח תלויה באינטרסים הפוליטיים של טראמפ לפני הבחירות "מי שיקבע אם תהיה החלת ריבונות או לא זה טראמפ. לא אשכנזי, לא גנץ ולא נתניהו. אנחנו נראה לקראת נובמבר מה מתאים לו מבחינה פוליטית ולפי זה הוא ייצא בהצהרה".

 

משה בוגי יעלון משה בוגי יעלון צילום: יוסי דוס סנטוס

 

בנוגע ליחסי ישראל והמדינות הערביות תאר יעלון כי "בעולם הערבי יש התפתחות להבנה שהנפט הוא כבר לא הנשק הכלכלי והפוליטי. הם מבינים שמדינת ישראל היא זו שיכולה לעזור להם לפתח תחומים חדשים בתעשייה כמו חקלאות מתוחכמת במדבר, התפלת מים ואפילו הייטק. נוצרו פה בריתות מתחת לשולחן בלי ועידות שלום, בלי עורכי דין שמנסחים הסכמים".

 

"אין היום סכסוך ישראלי ערבי. אני מוכן לקחת על זה אחריות. יש סכסוך ישראלי פלסטיני. כשאתה מדבר עם הערבים על הפלסטינים נמאס להם. כבר כמה שנים אפילו בליגה הערבית זה לא הנושא מספר אחת. מה נוצר פה בינינו לבין הערבים? אינטרסים שמבוססים על אויבים משותפים. מדינות המפרץ, מדינות צפון אפריקה, גם מצרים וירדן - האיום מספר אחת עליהן הוא לא ישראל. למצרים הגבול הכי בטוח היום זה עם ישראל. לא עם לוב, לא עם סודן ולא עם רצועת עזה. מה מאיים עליהם? איראן, גם עלינו. כשמדברים על האיסלאם הג'יהדיסטי כמו דעאש, אל קאעידה - אנחנו באותו צד".

 

למה נתניהו מתעקש כל כך על הסיפוח?

"נתניהו מעוניין בהסחת הדעת על ידי העלאת הנושא הזה כדי שלא נדון במחדלי הקורונה ולא בהסתבכויותיו הפליליות. הוא הצליח לעשות זאת גם בבחירות השניות והשלישיות וגם עכשיו ובכך פגע ביחסי ישראל-ירדן. קוי השבר בפוליטיקה הישראלית פעם היו ימין-שמאל כלכלי, היום זה כבר לא רלוונטי, הימין-שמאל ישראלי פלסטיני עדיין מבעבע ובזה הוא משתמש, אבל הוא לא העיקר. אנחנו טענו גם בהתגבשות של כחול לבן שהאתגרים המרכזיים הם פנימיים: שיח השנאה, השיסוי, הפיצול והקיטוב בין יהודים לערבים, ימין שמאל, אשכנזים מזרחים, דתי לא דתי. זה נורא, זה מסוכן, זה פוגע בביטחון הלאומי. אחר-כך הפגיעה שלו בדמוקרטיה - ההתנפלות על מוסדות אכיפת החוק, מפכ"ל משטרה, הפרקליטים שהוא תוקף בשמותיהם, היועמ"ש, השופטים, העיתונאים – כל זה מהווה סכנה לדמוקרטיה הישראלית ולכן נוח לו להסיט אותו למשהו שהוא לא הולך ליישם.

 

מה צריך לעשות עכשיו?

קודם כל לשתוק ולא להכניס את הפוליטיקה הישראלית לתוך העניין. בסוף הפלסטינאים מבינים שאנחנו כמו תאומים סיאמים, אין להם כלכלה בת קיימא בלי החיבור לכלכלה הישראלית. 200 אלף פלסטינאים מועסקים על ידי הכלכלה הישראלית. אנחנו מחוברים סביב כל הנושאים של מים, חשמל ואפילו ביטחון. אבו מאזן מבין שהישרדותו ביו"ש תלויה בזה ש-70% מהלחימה נגד האויבים המשותפים כמו חמאס, ג'יהאד איסלאמי, דאעש, נעשה על ידי צה"ל ושב"כ ו-30% על ידי הארגונים שלו. לכן גם כשהוא מכריז על הפסקת התיאום הבטחוני אני צוחק, זה איום באקדח ריק.

x