עמיר פרץ: "במקום לעסוק בסיפוח מאות אלפי פלסטינים, צריך לעסוק בסיפוח של מיליון מובטלים"

"

נושא הסיפוח הוא מאד משמעותי. ידענו שהוא עלול להיות אחת המכשלות הגדולות ביותר. ביכולת לייצב את הקואליציה ולתת לה לתפקד בצורה נכונה למען אזרחי ישראל בעתיד. ולכן התעקשנו שהסעיף בהסכם הקואליציוני לגבי הסיפוח יהיה ברור לכל הצדדים". כך השיב היום (ב') שר הכלכלה עמיר פרץ לשאלה מה יהיה הקו האדום מבחינתו בנוגע לסיפוח שמקדמת הממשלה בה הוא חבר, זאת בשיחה עם עמרי מילמן בכנס הסיפוח של כלכליסט.

לדבריו "מה שסיכמנו זה דבר אחד. שאם בנימין נתניהו רוצה להביא הצעה לסיפוח הוא יכול לעשות זאת ולהגיע ישירות לכנסת כאשר אנחנו איננו מתחייבים להצביע בעד, לא בממשלה ולא בכנסת. אנחנו גם דרשנו שבתהליך עד להבאת התוכנית או חלק מהתוכנית המבוססת על תוכנית טראמפ, ראש הממשלה יהיה חייב להביא לדיון בקבינט הביטחוני שם יוצגו כל ההשגות, שם נדע מה ההשלכות והאם יש חשש לפגיעה ביציבות האיזורית. שם נוכל לבדוק האם יש סיכוי לפגיעה בהסכמי השלום הקיימים ובהסכמים עתידיים. והכל מותנה בכך שתהיה הסכמה אמריקאית מראש".

האם כל עוד אין הסכמה של אמריקאים ראש הממשלה לא יכול להתקדם לבד?

"ראש הממשלה יכול להתקדם לבד בתנאי שהתקיימו כל התנאים שאמרתי. אבל, היום המצב הוא שברור לחלוטין שבלי הסכמה של גוש כחול לבן- עבודה אין אפשרות להביא את ההצעה לכנסת, כי כנראה ראש הממשלה לא מצליח להשיג רוב בתמיכת אנשי הימין שנמצאים בכנסת כי התנאי שלהם בד"כ הוא שהם מוכנים לקבל את תוכנית טראמפ במלואה אבל להוציא ממנה את הסעיף של הקמת המדינה הפלסטינית. במצב כזה האמריקאים לא יתנו את הגיבוי למהלך שמוציא חלקים מהתוכנית בטח חלק מרכזי כל כך של הסכמה עם הפלסטינים".

יש סיכוי שתצליחו להגיע להסכמות בקואליציה, אם אינם מצליחים להגיע לסיכום לגבי התקציב?

"חשוב להגיד חד משמעית. במקום שנעסוק בסיפוח של מאות אלפי פלסטינים בימים אלו אנחנו צריכים לעסוק בסיפוח של מיליון מובטלים, מאות אלפי עצמאים שמחכים לתשובות של הממשלה. אסור שהממשלה תסטה מהמאמץ המרוכז שהיא צריכה להשקיע במשבר הכלכלי בעקבות מגפת הקורונה. זה הדבר המרכזי. בכל הסקרים שבוחנים רואים שרק 6% מהציבור הישראלי מתעניין בשאלת הסיפוח ולכן אין שום סיבה להביא את הסיפוח לדיון ולמצב שהוא יערער גם את היציבות הפוליטית בתוך הממשלה אבל גם יערער את היציבות האזורית ביהודה ושומרון, אולי גם בעזה וודאי שעולות שאלות שקשורות לירדן, למדינות המפרץ וגם למדינות באיחוד האירופ"י.

התייחסת למשבר הכלכלי וליחסים הבינלאומיים של ישראל. כשר הכלכלה,  מה המשמעות הכלכלית של סיפוח עבור ישראל?

"דבר אחד בטוח, הוא לא תורם ליציבות הכלכלית ולא מייצר מנופי צמיחה. היום ברור לנו שאם מהלך הסיפוח יוצא לפועל זה בסך הכל מנוף בידי קבוצות כמו BDS ואחרות שעושות הכל כדי שמדינות וחברות בינלאומיות יחרימו אותנו ואין לנו שום סיבה לתת להן את הכלים האלה.

אני לא יודע כמה הן יצליחו כי אנחנו נעשה הכל כדי שלא יצליחו אבל מדוע עלי לתת להם כלים כל כך משמעותיים? אנחנו שומעים את הקולות את האווירה שקיימת באירופה.

"ראינו את הראיון של ראש ממשלת בריטניה, שאומר באופן מפורש שהוא מאד אוהב את ישראל אבל מאד מתנגד לסיפוח ושהוא חושב שהסיפוח לא ישרת את האינטרסים הישראלים. אנחנו יודעים מה האווירה ששורה שם במדינות משמעותיות מבחינתינו כמו צרפת או גרמניה ומדינות נוספות. ולכן אין שום סיבה שמצדיקה את ההשקעה בסיפוח היום. אני חושב שיש להמתין עם הסיפוח עד לאחר הבחירות בארה"ב, זה המהלך הנכון. אסור בשום פנים ואופן להעסיק את כולנו בעניין הזה. אין לי ספק שאם נעבור את אוגוסט, אז הסיפוח יידחה, כל הדיון עליו יידחה לאחרי הבחירות בארה"ב".

בינתיים עולה הרושם שראש הממשלה מנסה להסיט את הדיון מהסיפוח מרגע שזה לא קרה בתחילת יולי כפי שהתחייב. מתקיימים דיונים פנימיים בנושא?

"אנחנו עומדים בהתחייבויות שלנו. מי שהודיע על ה-1 ביולי זה ראש הממשלה. אבל הסתבר שה-1 ביולי זה לא תאריך קדוש. מה שקדוש יותר זה התאריכים שבהם השכירים במדינת ישראל צריכים לקבל את דמי האבטלה שלהם. מה שקדוש יותר זה התאריכים שבהם עצמאים צריכים להיות מפוצים על הנזקים הגדולים שנגרמו להם. זה הדברים הקדושים באמת.

עמיר פרץ , שר הכלכלה, בכנס הסיפוח צילום: live4u

"כי אם רוצים היום לחזק את התשתית החברתית, ואני שמח היום שדברים שבעבר איש לא רצה לשמוע עליהם, מילים כמו סולידריות, ערבות הדדית, התמיכה אחד בשני נשמעות בכל עבר, ויותר ישראלים מבינים שתשתית חברתית היא דבר נכון לשמור עליה, גם אם מגיעים למשבר לאומי כל כך רחב וגדול.

"אני מקווה שכולם התעשתו, אני מקווה שכל ניהול התמודדות עם הגל השני של הקורונה, יהיה ניהול שיופקד בידי משרד הביטחון. למשרד הביטחון יש את הכלים ואת היכולת להתמודד עם כל הסוגיות שצצות חדשות לבקרים. לפיקוד העורף יש מערכים עצומים. הייתי שם, אני יודע יפה מאד איך המערכת יכולה לתפקד ואין שום סיבה שמישהו ינסה להתחרות איתם. צריך לגבש  נוסחה, שמשרד הבריאות יהיה הרגולטור ומשרד הביטחון יהיה האופרטור".

מה הסיבה שניהול לא עובר למשרד הביטחון? אגו ופוליטיקה?

"אני חושב שבמשרד הבריאות צריכים להשתחרר מההאחזות הזו שהם יכולים לנהל את המשבר. זה משבר שגדול על משרד הבריאות. הוא תמיד היה משרד קטן שיותר ניהל את ההנחיות מול קופות החולים ובתי החולים, הוא לא בנוי למשבר כל כך גדול. אני מאד מקווה שבמשרד הבריאות ישתחררו ויאפשרו למשרד הביטחון להיכנס במלוא עוצמתו. אני גם מאד מקווה שהתוכניות הממשלתיות שמובאות לאישור יכללו גם מנועי צמיחה ולא רק טיפול בנזקים שנעשו כי חשוב מאד לטפל בעצמאים שירגישו שיש להם ביטחון כלכלי מינימלי, אך יחד עם זאת חשוב להיערך ליום שאחרי. להתחיל כבר היום להניע הרבה מאד תוכניות, לפתוח מפעלים חדשים, לעודד יוזמות, גם בתחום החדשנות, גם בתחום התעשייה המסורתית, להגן על כחול לבן, לא כסיסמה".

כחבר הקבינט הביטחוני, פורסם כי הרמטכ"ל וראש אמ"ן הזהירו בקבינט הביטחוני מפני התלקחות בעזה ואולי אפילו חזרה לפיגועי התאבדות. הקבינט הביטחוני דן במשמעויות של הסיפוח?

"כחבר קבינט אני מקפיד מאד לא להוציא דבר וחצי דבר מהקבינט. אך ברור לחלוטין שהדיון בקבינט יהיה דיון בו נדרוש מכל ראשי המערכת להביע את עמדתם בצורה הגלויה ביותר ובאופן הכי ענייני - מה הם חושבים שיהיו ההשלכות של הסיפוח. האם הם צופים שתהיה התקוממות או אינתיפאדה רחבה יותר? האם הם צופים שזה ישפיע על השקט שקיים היום ברצועת עזה? האם הם צופים משבר מול ירדן? מול מצרים? והאם הפעולות שאנחנו עושים מתחת לרדאר היום מול מדינות המפרץ, האם הן יוכלו להימשך, או שחלילה בגלל המהלך של הסיפוח גם המדינות האלה, שקידמנו את היחסים איתן, שכל אחד יודע שהאופק צריך להסתכל לשם, ושצריך להגיע להסדר עם המדינות המתונות. אנחנו צריכים את מדינות ערב המתונות כדי לאזן את היכולת שלנו מול הציר הפונדמנטליסטי הקיצוני שאיראן הולכת ובונה שכולל מדינות רבות כמו סוריה, לבנון או תימן. אין שום סיבה שמהלך שנוי במחלוקת של סיפוח יערער את התהליך כולו".