שיחת ועידה
מנכ"ל טריא: "הכלכלה השיתופית ערוכה נכון יותר למשברים כי היא מסוגלת להתכווץ ולהשתנות מהר יותר"
שחף ארליך אמר את הדברים בשיחה שהתקיימה במסגרת הוועידה המקוונת של כלכליסט בנושא בנקאות דיגיטלית על רקע משבר הקורונה. ארליך: "אנחנו נמצאים ברגע היסטורי, חוק ההסדרים שאמור לעבור עוד כמה חודשים יכול להוות הזדמנות לתחרות במערכת הבנקאית. צריך רק לייצר את הפלטפורמה הרגולטורית"
"אפשר ללמוד עד כמה התיק של טריא איכותי מהנתון של כמה מתוך לוקחי המשכנתאות לדיור ביקשו דחיה במהלך המשבר – בבנקים מדובר ב-25%, ובטריא רק ב-13%. מבחינתנו הנתון הזה מלמד עד כמה התיק של טריא היה ערוך למשבר. הקורונה תפסה אותנו כשהתיק שלנו מוכן למשבר, ורובו הגדול מגובה בבטוחות נדל"ן"; כך אמר שחף ארליך, מנכ"ל טריא, בשיחה שהתקיימה במסגרת הוועידה המקוונת של כלכליסט בנושא בנקאות דיגיטלית על רקע משבר הקורונה.
"כל הכלכלה השיתופית ערוכה נכון יותר למשבר כי היא מסוגלת להתכווץ יותר מהר ולשנות את המודלים שלה יותר מהר. אם נסתכל על Airbnb, רשת המלונות הגדולה בעולם שלא מנהלת אף בית מלון - היא לא צריכה לשלם ארנונה, כל מה שהיא צריכה זה לכווץ את כמות העובדים שלה ולהיות ערוכה ליום שאחרי המשבר. היא אמנם חטפה מכה קשה בקורונה, אבל היא תתאושש הרבה יותר מהר מרשת מלונאות ענקית - כי כל מה שהיא צריכה לעשות זה לפטר חלק מהעובדים ולהיערך ליום הבא. היא לא צריכה להוציא כסף על התחזוקה של אותם מבנים, היא יכולה גם לשנות מאוד מהר את המודל. אותו דבר אפשר לראות בעולם הפיננסי – עבור שחקניות הפינטק הגדולות המשבר הזה יהיה הזדמנות. זה תלוי בעולמות הרגולטורים, ככל שהם מתקדמים יותר אנחנו נראה את הפינטק צומח".
מנכ"ל טריא שחף ארליך צילום: ליהי גרדמן מה המודל של טריא?
"טריא היא חברת פינטק בינלאומית שמפעילה בארץ פלטפורמת P2P, והיא הפלטפורמה הכי גדולה בישראל מהסוג הזה. בסך הכל השקיעו בטריא עד היום 3.6 מיליארד שקל ואנחנו מנהלים תיק הלוואות של 2.5 מיליארד שקל נכון להיום. 80% מהתיק שלנו מגובה בבטוחות נדל"ן ואנחנו מהווים בין 75%-80% מהשוק בארץ. למעשה התחרות העיקרית שלנו היא מול המערכת הבנקאית".
למה להשקיע בטריא ולא במניות, באג"ח או בכל אופציה אחרת?
"מדובר על פיזור של התיק: אפשר להשקיע גם במניות, גם באג"ח וגם בטריא. ההשקעה בטריא היא השקעה שמייצרת בסיכון נמוך תשואה יציבה על פני זמן בלי קשר לשוק ההון. בסוף מה שאחנו עושים דומה מאוד להלוואות במערכת הבנקאית. בבנק הלקוח מפקיד את הכסף, הבנק לוקח אותו ונותן ללקוח 0 או קרוב מאוד ל-0 אחוז ריבית, הבנק מפזר את הכסף הזה בין הרבה מאוד הלוואות ולוקח 100 אחוז מהריבית. בטריא קורה דבר הפוך – את מפקידה את הכסף שמתפזר להרבה מאוד הלוואות. 90% מהכסף יגיע אליך ורק 10% לטריא. בסופו של דבר את מקבלת מודל סולידי. הלקוח מתפזר להרבה מאוד הלוואות כך שהדיפולט יהפוך להיות סטטיסטי ורוב הריבית מגיעה ללקוח".
בצד השני, זה של הלווים - למה שמישהו ילווה כסף מטריא ולא מהבנק?
"קודם כל הייתי ממליץ למי שרואה פרסומת להלוואה לסמן את הגוף הזה - ולא לקחת ממנו הלוואה לעולם. טריא לעולם לא תפרסם הלוואה, לא תראי הלוואה שלנו בשום מקום כי אנחנו לא מאמינים בלפרסם הלוואה. הלוואה צריך לקחת רק כשהיא נותנת לך יכולת לצמוח. מתי כדאי לקחת הלוואה? כשאתה קונה משהו שהוא יקר מאוד באופן יחסי והשימוש בו הוא לאורך זמן, ואז מה שאנחנו רוצים זה להחליק את התשלום על פני תקופת השימוש. אנחנו נותנים רק הלוואות כאלה. טריא תפגוש את הלווה בנקודה שבה הוא רוצה אבל גם צריך ונכון לו לקחת את ההלוואה, ובנקודה הזו ניתן לו את ההלוואה הכי משתלמת. בכל נקודה אחרת אנחנו לא נהיה".
איך אתה רואה את עולם הבנקאות בעוד 5 שנים? עד כמה יהיה שונה מהיום?
"זה יכול להיות מאוד שונה, אבל זה מאוד תלוי בממשלת ישראל ובמשרד האוצר. היום אנחנו נמצאים ברגע היסטורי, חוק ההסדרים שקיים עכשיו ואמור לעבור עוד כמה חודשים יכול להוות הזדמנות שמגיעה פעם ב-70 שנה לתחרות במערכת הבנקאית, ובשביל זה לא צריך לפתוח עוד בנקים אלא רק לייצר את הפלטפורמה הרגולטורית המאפשרת. יש שני חוקים שאמורים לעבור בחוק ההסדרים הקיים, ואם שני החוקים האלה יעברו ולא תהיה כניעה ללוביסטים של הבנקים וחברי הכנסת באמת ישרתו את הציבור, אנחנו נראה בעוד 5 שנים מהיום תחרות אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים.
"את תקחי את הפאלפון שלך, שיהיה בו ארנק דיגיטלי, תגיעי לשלם ובארנק הדיגיטלי יהיו כל כרטיסי המתנות והמועדון שלך. כשתרצי הלוואה הבנק שלך יציע לך הלוואה ובנק אחר יציע לך הלוואה והלוואות חוץ בנקאיות יפנו אליך. כולם יריבו עליך בנקודת המכירה, במקום שהלקוח יחזר אחרי הבנקים ויבקש מהפקיד רחמים פתאום אנחנו נראה את הדבר ההפוך" הבנק ירדוף אחרייך ויציע לך את ההלוואה המשתלמת ביותר".
