"יש מדינות שיכולות להרשות לעצמן לעבור לייצור מקומי, מדינת ישראל לא ביניהן"
כך אמר נדב איל, ראש דסק החוץ של חדשות 13 ב"שיחת ועידה" של כלכליסט ופסגות. לדבריו, "יש דברים שהאמריקאים והסינים יכולים להגיד אבל אנחנו מדינת ישראל הקטנה לא". והסביר: "אם נלך לסינים ולאמריקאים ונגיד להם שאנחנו מתחילים להטיל מכסי מגן ולהגדיל ייצור מקומי - למחרת בבוקר לא יהיו לנו פה הרבה מאוד מוצרי יסוד לייצור"
"אם נלך לסינים ולאמריקאים ונגיד להם שאנחנו מתחילים להטיל מכסי מגן ולהגדיל ייצור מקומי - למחרת בבוקר לא יהיו לנו פה הרבה מאוד מוצרי יסוד לייצור", אמר נדב איל, ראש דסק החוץ של חדשות 13 בשיחה עם כתבת "כלכליסט" סופי שולמן.
לדבריו, "יש דברים שהאמריקאים והסינים יכולים להגיד אבל אנחנו מדינת ישראל הקטנה לא יכולה להגיד. יש הבדל בין לעודד ייצור מקומי כמו חומרה בעולם ההייטק לבין לייצר פה משהו שלא כל כך יעיל רק כדי לשמור על מפעל שהוא פיל לבן. אני מתקשה לראות אותנו בעיצומו של משבר כלכלי מצליחים לממן את הדברים האלה".
- עוד סיבה למתח: 33 חברות סיניות ברשימה השחורה של ארה"ב
- סין לא תפרסם תחזית צמיחה שנתית; "נמשיך לעבוד על הסכם הסחר עם ארה"ב"
- טראמפ תוקף אך חברות הטכנולוגיה ממשיכות בעסקים בסין
אנחנו יוצאים לעולם חדש של חשדנות וסגירות, לא רק בין אנשים אלא גם בין מדינות. האם הקורונה תאיץ את תהליך הדה-גלובליזציה?
"בינתיים הקורונה מאיצה אותו. עד כמה זה ארוך טווח אנחנו עוד נראה, אבל אין ספק שהקורונה מאיצה את נסיגת הגלובליזציה ובעצם מאיצה תופעות קודמות שהיו שם לפני כן וקיבלו דחיפה מהותית אידיאולוגית. טראמפ בעצמו אומר שהקורונה היא הוכחה שהגלובליזציה היא טעות ומצד שני אנשים אומרים שהקורונה היא הוכחה לזה שצריך יותר שת"פ בינלאומי כדי למנוע התפשטות של מגפות כאלה וגם את הסיכוי לשפל כלכלי עולמי חדש. שני הצדדים השתמשו בקורונה בתור טיעון לשאלה מי ינצח בקולות".
נדב איל בוועידת פסגות צילום: דור מנואל
אתה חושב שזה איזשהו תהליך שהוא תגובת נגד לאירוע הקשה שחווינו ועם הזמן נחזור בחזרה?
"אני חושב שיש דברים שאנחנו לא נחזור מהם חזרה כבר. אנחנו רואים פה יריבות בין-מעצמתית שהולכת ועולה בין ארה"ב לסין שמאיימת על רקמת הגלובליזציה והאיום הזה לא הולך לשום מקום גם אם יחסי המסחר יחזרו לחלוטין למצב שהיו, עדיין היריבות הזו מאיימת על שיתוף פעולה בינ"ל ועל היכולת שלנו לייצר איפה שאנחנו רוצים לייצר, להוביל איפה שאנחנו רוצים למכור, להשתמש בארביטראז’ בעלויות שוק העבודה, כל הדברים האלה נמצאים תחת איום".
הפגיעות של שרשראות הערך – אתה רואה תסריט שנהפוך למדינה עם יותר ייצור עצמי וירידה משמעותית בסחר הבינ"ל?
"אני חושב שזה ידרוש שינויי חקיקה. בסופו של דבר חברות שמטרתן היא השאת ערך לבעלי המניות שלהן ימשיכו לייצר איפה שזול ולהוביל. אם יתחילו לשים יותר מכסי מגן למיניהם, לשנות חקיקה ולשבור את כללי ארגון הסחר העולמי אז נראה יותר ויותר ייצור מקומי.
"ייצור מקומי הוא לא יעיל כעניין ערכי, הוא גורם להפחתה בהכנסה הפנויה הוא יגרום לעליית מחירים והמשמעויות שלו גם מבחינת עוני וגם מבחינת מעמד הביניים צפויות להיות קשות מאוד.
"יש מדינות שיכולות להרשות לעצמן ייצור מקומי יותר מאחרות וייתכן שהן יעשו את זה, אבל רוב המדינות בעולם לא יכולות ובכלל זה גם מדינת ישראל וכל היבשת האירופאית לא יכולו להרשות לעצמן לייצר מחדש פלדה בבריטניה".
